לכבוד "שישי הפוך יותר", סרט ההמשך שמחזיר את לינדזי לוהן וג'יימי לי קרטיס לנעלי האם והבת שמתחלפות בגופן, נזכרנו בעוד כמה סרטים שמדמיינים את הפעולה שאיננו יכולים לחוות בעולם האמיתי: לראות את העולם כמישהו אחר
סרטי החלפת גוף פופולריים מאוד בקולנוע. האפקט של ההחלפה בין גופים הוא הרבה פעמים קומי, מעין קומדיה של טעויות שנובעת מהבלבול שנוצר כתוצאה מכך שילד מוצא עצמו בגוף של מבוגר או להפך, למשל. אך יש גם סרטים שבהם ממד האימה בולט. הרי הרעיון של אדם שמוצא עצמו "גר" בתוך גוף של מישהו או משהו אחר מעורר אימה קיומית ושאלות על זהות. רעיון ההחלפה הוא גם הרהור פילוסופי על מהות האמפתיה. כאשר נכנסים ממש לגופו של אדם אחר, זוהי הצורה הרדיקלית ביותר של "כניסה לנעליו", אמפתיה טוטלית.
הסרטים שמדמיינים את האקט הזה הם דרך לחוות דבר שאיננו יכולים לחוות בעולם האמיתי: לראות את העולם כמישהו אחר. דרך הפנטזיה הקולנועית מתאפשרת האמפתיה הרדיקלית הזאת. לכבוד עלייתו למסכים של "שישי הפוך יותר", המשכון לסרט הפופולרי "שישי הפוך" בכיכובן של ג'יימי לי קרטיס ולינדזי לוהן (שמככבות גם בסרט הנוכחי), נזכרנו בסרטי החלפת הגוף הטובים, או לפחות המעניינים, ביותר.
שישי הפוך Freaky Friday | (2003)
רימייק של שני סרטים בעלי אותו השם (המפורסם שבהם מ-1976 בכיכובה של ג'ודי פוסטר הצעירה). הסרט, בבימויו של מרק ווטרס ("נערות רעות") מספר על אם בשם טס (ג'יימי לי קרטיס בתפקיד קומי מצוין) ובתה המתבגרת אנה (לינדזי לוהן בתפקיד שעזר לה להפוך לכוכבת). האם עומדת להינשא מחדש, מעשה של בגידה בזכר האב המת בעיני הבת. המשבר הזה הוא הטריגר למעשה ההחלפה. המשבר בין האם לבת מתרחש במסעדה סינית שבה מבלה המשפחה. אנה מודיעה שלא תוכל להגיע לחזרה לקראת החתונה בגלל שבאותו הזמן יש אודישן ללהקה שלה.
במהלך העימות המצחיק הזה מתגלות כמה אמיתות כואבות. אנה מטיחה בטס שהיא הדבר הלא מושלם היחיד בחייה של האם ושטס לא תוכל לשרוד רגע בתיכון שה. האם אומרת לבת שהחיים שלה אינם מושלמים כלל. ג'יימי לי קרטיס ולינדזי לוהן הן דואו קומי מוצלח במיוחד. אבל מעבר לקלילות מבצבץ גם מסר על חשיבות האמפתיה להבנת ה"אחר". האם בסרט היא פסיכולוגית, אבל הסרט מראה שכדי להבין באמת את האחר נחוצה התערבות קוסמית וקסומה. בלי זה, בני אדם לא בדיוק מפגינים הבנה או אמפתיה, גם לקרובים להם ביותר (ובטח שלא לבני עמים אחרים).
סרטה של הבמאית המנוחה פני מרשל בכיכובו של טום הנקס הצעיר, שהיה מועמד לאוסקר על תפקידו, מספר על ג'וש בן ה-13 שמבקש להיות גדול יותר ומשאלתו מתגשמת. הוא קם בבוקר כגבר בן 30, ומקבל עבודה בחברה המפתחת צעצועים, שם היותו ילד בגוף גבר הוא דווקא יתרון. אחת הסצנות האייקוניות בסרט היא הסצנה שבה רוקד הנקס על קלידי "פסנתר" על רצפת חנות הצעצועים.
הסרט עוסק במשמעות העמוקה של ההתבגרות. ג'וש הוא ילד בגוף מבוגר, ולכן לא מסוגל להתחייב לבחורה שאותה הוא פוגש. בקולנוע האמריקאי יש דמויות רבות של גברים ילדותיים שאינם מסוגלים להתבגר ("בתול בן 40", למשל). "ביג" חוקר את הנושא הזה באמצעות פנטזיה שבסופה חוזר ג'וש להיות ילד. זוהי אולי המשאלה הכמוסה של אנשים רבים.
בוסית בקטנה | Little (2019)
בעוד ב"ביג" הפך הילד למבוגר, ב"בוסית בקטנה" הופכת המבוגרת לילדה, ומשלמת על ה"חטאים" שלה כבוסית מתעללת. הסרט בכיכובה של איסה ריי מספר על ג'ורדן, ילדה שסבלה מבריונות והופכת בבגרותה לבעלת חברת הייטק מצליחה, המתייחסת בבריונות לעובדיה. בעקבות משאלתה של אפריל, ילדה בה פגעה, ג'ורדן מתעוררת כילדה.
היא נאלצת לחזור לבית הספר שבו סבלה בעבר מבריונות, בעוד אפריל מנהלת את החברה שלה ומצילה אותה מקריסה. הסרט משלב את הנושאים שנגע בהם "ביג" על הצלחה בעולם המסחרי והמחירים שהיא תובעת, עם סיפור העצמה נשית. למרות שלא זכה להצלחה גדולה בקופות או אצל המבקרים בזמנו, הוא משודר כעת בנטפליקס שאולי ייתן לו גוף וחיים חדשים.
שוב בן 17 | Seventeen Again (2009)
קומדיה בכיכובם של זק אפרון ומת'יו פרי. פרי מגלם תפקיד של מי שהיה שחקן כדורסל מצטיין בתיכון, אך חייו התדרדרו מאז ובגיל 37 הוא לוזר מוחלט. אחרי ביקור מחדש בתיכון, בו הוא מביע משאלה שיוכל לחיות מחדש את חייו, הוא הופך לבן דמותו של זאק אפרון השרירי בן ה-17, ומתחבר מחדש כבן נוער עם בנו ועם בתו שלומדים באותו תיכון. הסוף הטוב כמובן מגיע עם חזרה לחיים כאיש בוגר שעבר שינוי ומקבל סיכוי חדש לחיים כמאמן כדורסל בבית הספר שבו לומדים ילדיו. כמו הרבה מסרטי החלפת הגוף, זהו סרט על גאולה, על הרצון לעשות ריסטארט לחיים ולשנות החלטות שגויות בעברנו למען עתיד טוב יותר, כזה שכבר לא יהיה לפרי המנוח שהלך לעולמו בטרם עת.
אל תסתכלי | Look Away (2018)
סרטו האמריקאי של הבמאי והיוצר הישראלי אסף ברנשטיין ("פאודה") הוא דרמת אימה על נערה דחויה בתיכון המגלה במראה את דמות התאומה שלה. בסצנת השיא בסרט היא מנשקת את בת דמותה במראה ומתחלפת איתה, בעוד היא נשארת כלואה במראה. התאומה מגשימה את כל המשאלות הכמוסות שלה בדרכים קטלניות במיוחד.
ג'ייסון אייזקס מככב כאבא, מנתח פלסטי השואף לשלמות ושולט ביד רמה באשתו ובתו. מירה סורבינו מגלמת את האם המדוכאת והנבגדת, ואינדיה אייסלי המצוינת בתפקיד הראשי (הכפול) שמביאה עוצמה רגשית גדולה לתפקיד. הסרט נוגע בנושאים של גופניות ודימוי גוף, והדרך בה "מימוש עצמי" , "שיפור עצמי" והשאיפה לשלמות יכולים להפוך רצחניים. "מדוע לא יכולת לאהוב אותי כפי שאני?" היא השאלה המהדהדת בשיאו של הסרט הלא מושלם אך בהחלט מעניין הזה.