הפסטיבל הבינ"ל לסרטי סטודנטים 2025: סקירות הסרטים הקצרים
19/8/2025
שלח לחבר+ הוסף תגובה
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים וסטודנטיות ייפתח מחר (רביעי) וייערך עד ה-27 באוגוסט בסינמטק ת"א וברחבי העיר עם הקרנות של סרטים קצרים מישראל והעולם, אירועים מיוחדים ואורחים מחו"ל. כתבי האתר עם סקירות של כמה מהסרטים המסקרנים שמשתתפים בתחרות הישראלית והבינלאומית
"כי תצא" - סרטו העדין של השחקן דניאל מורשת (״גאליס״, ״חמדה״) מגולל את סיפורם של משפחה דתית, אשר הורי המשפחה, ורד (נועה קולר) ואביחי (אסי כהן), מחללים את השבת בסתר. כאשר בתם מגלה את הסוד, המשפחה כולה נכנסת לסחרור וניצבת בפני דילמות מוסריות. למרות אורכו הקצר של הסרט, הוא מצליח להעביר את המורכבות של חיי הדת, את הקונפליקטים הפנימיים של האנשים החיים במסגרת הזו ואת האחריות שנושאים ההורים כמודלים לחיקוי עבור ילדיהם.
קשה שלא לחשוב על הדמיון בין עלילת הסרט לבין סיפורו האישי של מורשת בן ה-31, שגדל בעצמו במשפחה דתית ברחובות, אך בנערותו המשפחה כולה חזרה בשאלה. גם אם לא מדובר בעיבוד ישיר של חייו, התחושה היא שהוא שוזר בסרט לא מעט מן הרגש והחוויה האישית שלו. (מישאל רוברט)
(מתוך הסרט "כי תצא". צילום: עומר לוטן)
"לא בבית" - לאחר שסרטה של רעות בן שושן זכה בפרס הצילום בתחרות הסטודנטים של דוקאביב האחרון, כעת הוא נבחר לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית בפסטיבל הסטודנטים. "לא בבית" מציג מבט אינטימי על אוכלוסייה שכולנו רואים מרחוק ומעטים מכירים מקרוב. נוט הוא עובד תאילנדי בישראל שאחרי חמש שנים בארץ הוויזה שלו עומדת לפוג. כעת עליו להחליט האם לחזור לביתו, שם חייו כבר אינם כפי שהיו, או להישאר בארץ בניגוד לחוק. המצלמה של בן שושן עוקבת ברגישות רבה אחרי נוט וסביבתו הקרובה, ומצליחה לשמר את האיזון העדין של יוצרי הדוקו בין שמירת הדיסטנס עם המצולמים והיטמעות אורגנית ביניהם. (תמר שלומוביץ')
"כרמן" – סרטה של יהלי מעוז, זוכת פרס 'קצר על הדרך' בפסטיבל הסטודנטים 2024, הוא סרט איטי ועדין על קשר מפתיע שנרקם בין מטפלת פיליפינית לאישה סיעודית שבטיפולה. מסע בעקבות חתולה אבודה חושף סוד שמערער את זהותה של כרמן ומקרב בין השתיים. זה סרט שנשען על רגעים קטנים של קרבה ושבריריות עם שפה קולנועית מאופקת אך מלאת נוכחות ומשחק שנוגע ללב. (לירון רחל ארז)
"תדר" - התסריטאית ובמאית מינדי ארליך שמוכרת מהשתתפותה בסדרת הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" הפתיעה את הצופים עם סרט עלילתי ראשון מרגש ועשוי טוב שכתבה – "פינק ליידי", המבוסס על סיפורה האישי, על זוג חרדים שחייהם מתהפכים כשהבעל נסחט. ב"תדר", שמתחרה גם בפרסי אופיר בקטגוריית הסרט הקצר, מציגה ארליך את נושא הניכור ההורי דרך סיפורה של אם חוזרת בשאלה (אגם רודברג), שנפגשת בסתר עם בנה הדתי (שליו שפרבר) לאחר תקופה ארוכה שלא התראו בשל חזרתה בשאלה. ארליך, שהפעם גם כתבה וגם ביימה, מצליחה להציף נושא כאוב ולעורר הזדהות כלפי הדמויות. רודברג מביאה עומק רגשי לדמותה של האם ומעוררת אמפתיה והכימיה בינה לבין שפרבר הצעיר מורגשת מאוד ואמינה. (מיכל ליבר רונן)
(מתוך הסרט "תדר". צילום: אביגיל שפרבר)
"שערה לבנה" - סרטה של הבמאית תום וינטראוב לוק הוא דרמה מציאותית ורגישה, שמציפה דילמות חברתיות ואישיות שלרוב נדחקות לשוליים מול מה שנחשב "מקובל". במרכז העלילה ניצבת שחף - צעירה חופשייה, פרועה ומלאת תשוקה לחיים, הנמצאת בזוגיות עם אהובה כפיר. יחד הם בונים לעצמם עולם קטן שבו החירות היא ערך עליון. אך כששחף מגלה שהיא בהיריון, החלום הרומנטי והחופשי שהם טיפחו נסדק.
היא מוצאת את עצמה לכודה בין הדימוי האידיאלי של זוג צעיר שמקים משפחה, לבין הקול הפנימי שצועק למימוש עצמי. ככל שהיא מבינה את משמעות הדבר, כך גובר הפחד שלא תוכל עוד להשיג את החלומות שעדיין בוערים בה. חייה של שחף השתנו ברגע אחד, וכעת היא נאלצת לבחור אם להקשיב ללב (גם אם זה אומר לפרק את התבנית שכולם מצפים ממנה להיכנס אליה) או להקריב את החופש האידאלי שלה למען הזוגיות והיציבות. זהו סרט נהדר על זהות, נורמות חברתיות והבחירות הקשות שביניהן. (אוהד שמש)
"האקורד האחרון" - סרטם של רות בלורי ואיתי אוסטרמן מתאר את החיבור בין מוזיקה לטראומה. בסרט מתואר הקשר בין לילי וקרן, שתי חברות. לילי נמצאת במקלט, וקרן במסיבת הנובה. לילי מקשיבה למוזיקה תוך כדי התמודדות עם אזעקה, ניסיון ליצור קשר עם קרן, ושהייה במקלט שבו הלחץ של הסובבים ניכר. באנימציה עדינה וברגישות מתוארות חוויות שמוכרות לנו בימים אלו. האקורד האחרון הוא גם סוף הסיפור של אחת החברות, כפי שמעידה ההקדשה לענבר היימן בתחילת הסרט. (יעל מאורר)
"בדיקת כשרות" - תמר, נערה חרדית צעירה, נמצאת בחדר בית חולים סגור, כשלצידה אביה המפוחד; בזה אחר זה נכנסים לחדר עובד סוציאלי, שוטר וגניקולוגית ומנסים להבין מה אירע לנערה. אך מה באמת קרה לתמר? בנקודה זו מתמקד סרטה הקצר של יוצאת בית הספר לקולנוע "מנשר" ריקי רוטר.
"בדיקת כשרות" מנסה לשלב בין מתח חרישי למתחים דתיים-חילוניים, הכל תחת הופעת המשחק החנוקה, כמעט אילמת לחלוטין, של חן רוזלס הצעירה בתפקיד הראשי. באמצעות צילום שלא מעניק מרווח לנשימה לגיבורת הסרט ועבודת סאונד מהודקת, רוטר מעניקה לתמר הצעירה את נקודת המבט - זו שכנראה לא ניתנה לה לעולם - ומדגישה כיצד סופה להיוותר קורבן לאידיאולוגיות מתנגשות, שכלל לא רואות אותה. (דניאל עמיר)
(מתוך הסרט "בדיקת כשרות". צילום: רם שווקי)
"סילא" - תופעת הילדים המנוצלים שמוכרים חפצים או שירותים בצמתים מרכזיים בארץ אינה חדשה, אך בקושי זוכה לסיקור תקשורתי. אלו ילדים שהרבה פעמים מוברחים מהשטחים אל תוך ישראל – ממש סחר בבני אדם לנגד עינינו. היוצרת ביסאן טיבי (״רחוב אחד בסילוואן״) מאירה זרקור של אור על התופעה עם סרטה הקצר ״סילא״, על ילדה מהשטחים שנשלחת לעבוד בישראל. היא פוגשת ילד נוסף בשם יוסף שמסתמן כמתחרה, אך במהרה מתפתחת ביניהם אחווה.
השחקנים הצעירים מרים מורה ומוחמד ג׳זאוי נפלאים, ומעניקים לדמויות שלהם את מלוא הפגיעות והאנושיות הראויות להם. במהלך קצת יותר מעשרים דקות, טיבי מבססת היטב את שתי הדמויות הראשיות, ומעבירה את מסרה הפוליטי בין השורות. ״סילא״ הוא סרט מטלטל, ומשקף היטב את הצד שאנו מעדיפים לא להביט בו של הילדים שעומדים בצמתים. (יותם דוברין)
"חמניות היו הראשונות לדעת" - סרטו של צי'דגגדה נאיק, מחזיר לחיים מוטיבים מתוך הפולקלור של קרנטקה שבהודו. העלילה נפתחת כאשר אישה מבוגרת גונבת את תרנגול הכפר. מעשה זה מוביל לכך שהשמש מפסיקה לזרוח, והכפר שוקע באפלה ובמהומה. כדי להשיב את הסדר על כנו, יוצאת משפחתה למסע בעקבות נבואה מסתורית. הסרט מרפרר ישירות ל Ajjiya Jamba- סיפור ילדים קלאסי ואהוב בהודו, שמתאר גם הוא כיצד פעולה אחת מפרה את הסדר הקוסמי.
נאיק לא יצר סרט אימה ולא מותחן, אלא דיוקן פיוטי של אנשים שחיים בתוך מערכת אמונות ונבואות, ומנסים לשרוד מציאות שמתערערת כל הזמן. עם צילום מרהיב לאורך הלילה, עומק רגשי וסמליות עשירה, קשה להאמין שמדובר בבמאי בתחילת דרכו. נאיק יוצר יצירה קצרה אך עמוקה, שמחברת בין עבר מיתולוגי להווה ובין חושך לחיפוש אחר אור. (עדיאל קורן)
לכל סרטי הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים וסטודנטיות ולרכישת כרטיסים >>
לחצו כאן