חדשות קולנוע וסרטים

מה לראות ביום הקולנוע הישראלי 2025? כל ההמלצות

17/9/2025

שלח לחבר+ הוסף תגובה

רגע אחרי טקס אופיר תוכלו לראות את כל הזוכים הגדולים, לצד להיטים ישראליים וסרטים בהקרנות טרום בכורה היום (רביעי) בבתי הקולנוע ברחבי הארץ במחיר של 10 שקלים בלבד. כתבי האתר עם הסרטים ששווה לכם לראות

הים – זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר שהקפיץ את חמתו של השר מיקי זוהר מבלי שראה אותו הוא שיתוף פעולה יוצא דופן של המפיק באהר אגבאריה, שאחראי על אחד מהסרטים היפים שצולמו בארץ "עניינים אישיים" (2016), לבמאי שי כרמלי פולק שביים את הסרט התיעודי "בילעין חביבתי" (2006) וכמובן את הסדרה "זבנג!" משנת 1999.

הסרט הנוכחי שלהם מתייחס למציאות הנוכחית הכואבת, אבל גם עוסק בעולמו של ילד מנקודת מבטו. עם זאת, לא מדובר בסרט ילדים טיפוסי. הסיפור אולי קטן מידות, אבל הרגשות מאחוריו גדולים ושוברי לב. התגלית מוחמד גזאוי מגלם את חאלד, ילד בן 12 מכפר ליד רמאללה, הנוסע לים במסגרת טיול כיתתי. בניגוד לשאר חבריו, הוא לא מורשה לעבור את המחסום. מאוכזב, חאלד יוצא למסע בכוחות עצמו. התוצאה צנועה, אינטימית וקורעת לב. (יאיר הוכנר)

כן - סרטו האמוציונלי ביותר של נדב לפיד מגיע היישר מהבטן. כמו גיבור הסרט י', שאיננו מפסיק להקיא ולהשתין לאורך הסרט, נראה שלפיד מקיא את כל המכאובים והמחשבות שיש לו על ישראל של אחרי ה-7 באוקטובר ותהליך ההתבהמות שהחברה הישראלית עברה תחת שלטונו הרקוב והמושחת של בנימין נתניהו. ישראל המלקקת את אוזניהם או את נעליהם המטונפות של האוליגרכים ועשירי הארץ השולטים במדינה. הסרט הזה הוא אגרוף בבטן לצופים הישראלים שעסוקים בעיקר רק בכאב שלהם ומסרבים להכיר בכאב של האחרים. התכוננו לשעתיים וחצי לא פשוטות. (יאיר הוכנר)

נאנדאורי – סרטה של זוכת פרס הבימוי באופיר אתי ציקו שצולם על רקע הנופים המרהיבים של גאורגיה וכמעט כולו דובר בשפת המקום. סרט שהוא שילוב מדויק בין בידור להמונים לסרט פסטיבלים איכותי. מדובר בהישג משמעותי לבמאית אתי ציקו שמוכיחה שהיא מסוגלת לעשות גם וגם באותו סרט, איכות נדירה שכמעט ולא קיימת בקולנוע הישראלי. בתפקיד הראשי תוכלו למצוא את נטע ריסקין הווירטואוזית, שזכתה גם היא באופיר על תפקידה, שמשדרת עוצמה ופגיעות, והכל במבט אחד. ריסקין, אחת השחקניות העסוקות בארץ, איכשהו עדיין לא הפכה לכוכבת קולנוע. הסרט הנוכחי הנשען על הנוכחות הממגנטת שלה אולי יעשה זאת.

מרינה היא עורכת דין מישראל המתכחשת לשורשיה הגיאורגים. היא לוקחת על עצמה תיק מורכב של עולה חדשה מגיאורגיה המעוניינת להחזיר לידיה את בנה, שאותו נטשה לפני עשור כשהיה עדיין תינוק אצל אחיה שגידל אותו כאילו היה בנו. המפגש בין האח הכפרי השמרן לעורכת הדין העירונית הדעתנית הוא התנגשות בין תרבויות, זמנים, מגדרים ובעיקר אחד המפגשים הכי סקסיים של השנה בקולנוע הישראלי. בזכות הצלם המעולה שי גולדמן ואיכות ההפקה המרשימה תוכלו לנשום במשך 93 דקות את אוויר ההרים המושלג של גיאורגיה בהנאה רבה. (יאיר הוכנר) יום באמסטרדם - רוני קידר, מבמאיות האינדי המובילות בישראל ("ג'ו + בל") חוזרת בדרמה קומית חדשה על מפגש מקרי באמסטרדם בין צעירה בריטית שאמה נפטרה לבין אישה ישראלית שביטלה את חתונתה ברגע האחרון. השתיים ייקחו פטריות הזיה ויתמודדו עם הפחדים שלהן ועם עצמן וגם יפתחו את עצמן לעולם ואחת לשנייה. לא כל הקטעים המנסים לבטא את החוויה הפסיכדלית עובדים בסרט, אך יש בו סצנות קומיות משעשעות, כימיה טובה בין שתי השחקניות המוצלחות (נעמה אמית ונל בארלו) וככל שהוא מתקדם הוא נהיה עמוק יותר בתובנותיו ומספק חווית צפייה שונה ומהנה מהנוף הרגיל של הקולנוע הישראלי. (אלעד שלו)

כי את מכוערת - סרט הביכורים של שרון אנגלהרט (שהיה לי הכבוד לקרוא את התסריט המקורי שלו לפני שבע שנים) על חיילת שנלחמת עם כל העולם ומנסה לטפל באחותה הצעירה במקביל. התייחסות נבונה לכל נושא דימוי הגוף בסרט שמזכיר מאוד את סרטיה של אנדריאה ארנולד ("מחוץ למים"). עם ריקי רייף סיני המדהימה בתפקיד הראשי ולצדה התגלית אורי אבינועם. סרט מעט בוסרי אבל אותנטי בצורה סופר מרשימה. (רון פוגל)

בתים - סרטה של ורוניקה ניקול טטלבאום על האנשים השקופים הנמצאים בשוליים של השוליים של החברה הישראלית. סשה, אדם א־בינארי שהיגר לישראל מברית המועצות בשנות ה-90, חוזר לכל הבתים שבהם התגורר בעיר ילדותו, צפת. הוא אוסף זכרונות, משחזר טראומות ומתעמת עם פחדיו העמוקים ביותר. בצילום יפהפה בשחור-לבן, טטלבאום יוצרת סרט מסע פיוטי, שהוא סוג של פואמה עדינה כמו בובת פורצלן עתיקה ושברירית. מסוג הסרטים שכל כך כדאי לראות על המסך הגדול, אבל קהל שאיננו מיומן יצטרך להיות מוכן ולקחת המון אוויר לנשימה. הסרט מתאפיין בקצב איטי ומדוד החוקר את נבכי טראומות הילדות של סשה, אבל גם מוצא לו פתרון ואפילו תחילתו של רומן. יבגניה דודינה בתפקיד משנה כאמו של סשה גונבת את ההצגה. (יאיר הוכנר)

חיים ללא כיסוי - תום שובל מביים יצירת עוצרת נשימה המבוססת על סרט קצר. דאנה איבגי היא ליבי - דמות מעורערת שמחפשת את עצמה בשולי העיר הגדולה ונתקלת באנשים בשלל סיטואציות סוריאליסטיות. איבגי שוב מוכיחה כי היא אחת השחקניות המוכשרות בקולנוע הישראלי ואי אפשר להשאר אדיש לטור דה-פורס שלה. (רון פוגל)

טרופיקנה - סרט הביכורים של עומר טובי המוכשר הוא ממש דיוויד לינץ' בדרום הישראלי. קופאית (עירית שלג בתפקיד מטלטל) צוללת לתוך עולם של יחסי מין ביזאריים תוך כדי שהיא מטפלת באמה, בבעלה ובבנה. סרט לא קל לעיכול, אבל בדיוק בגלל סרטים כאלו אני אוהב קולנוע. (רון פוגל)

שפה זרה - סרטם של מיכל ברזיס ועודד בן־נון המבוסס על סרטם הקצר, ״איה״ שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הקצר. השניים הרחיבו את העלילה מהסרט הקצר וחושפים לקהל את העולם של איה. שרה אדלר חוזרת לגלם את הדמות של האישה האבודה הזקוקה להרפתקה שתכניס קצת אנרגיה למערכת היחסים המנומנמת שלה עם בעלה הדוקטור לשפות מתות (שמו האמיתי של הסרט באנגלית). התוצאה היא יצירה סוחפת על חוסר יכולת לתקשר בתוך זוגיות ואיך חוזרים לייצר קשר למרות שהכל נראה אבוד. סרט שתצאו ממנו עם חיוך גדול ורצון לפצוח בריקוד לצלילי דפש מוד. (יאיר הוכנר)

חמצן - סרט הקולנוע העלילתי הראשון של נטעלי בראון, במאית סרטים תיעודיים משובחת שבין סרטיה ניתן למצוא גם את "שוטינג" מפסטיבל דוקאביב האחרון וגם הסרט הנפלא על הבמאית, התסריטאית והשחקנית, מיכל בת אדם "מקווה שאני בפריים". דאנה איבגי מעולה כענת, מורה חובבת שירה ואם יחידנית לעידו (בן סולטן הכריזמטי בתפקיד גדול ראשון מרשים). האם הדי תלותית מחכה בקוצר רוח לשחרורו מהצבא ולטיול המשותף שלהם בהודו.

לרוע מזלה, ביום המיוחל חייל נחטף בגבול לבנון – ומלחמה חדשה פורצת בישראל. הבן מחליט במקום להשתחרר להתנדב לשירות ולהכנס ללבנון. האם המודאגת מתכוונת לעשות הכל כדי למנוע מהבן לעשות זאת. מפיק הקולנוע מרק רוזנבאום בתפקיד קולנועי נוסף המתאים למידותיו כאביה של איבגי שהוא קצין לשעבר הסובל מהלם קרב. זהו תפקיד קולנועי שני לרוזנבאום אחרי שהשתתף בסרט "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". עוד בסרט הזמרת נורית גלרון בתפקיד משנה כבת זוגו. התוצאה אקטואלית עד כאב בשל המלחמה הבלתי נגמרת, המוות הסתמי של חיילים רבים בעזה והשאלה שנשאלת - עד מתי אימהות יסכימו להקריב את ילדיהן במלחמות יש ברירה. (יאיר הוכנר)

בלה - סרטם המר-מתוק של זהר שחר וג'מאל חלאילה על מסע בעקבות יונה מישראל אל הרשות הפלסטינית. אלגוריה נאיבית ומלאת רצון טוב שאומרת דבר או שניים על הסכסוך. (רון פוגל)

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !