תאהבו אותו או תשנאו, תיזכרו ב-16 מועמדויות לאוסקר על התסריט המקורי הטוב ביותר, השיא במספר המועמדויות בקטגוריה זו, וזכייה בארבעה פרסי אוסקר, או בשערוריות סביבו – אי אפשר להכחיש את ההשפעה של וודי אלן על הקולנוע העולמי. לרגל יום הולדתו התשעים שחל אתמול בחרנו חמישה סרטים שבהם אלן מככב, המדגימים את גאונותו היצירתית
הרומן שלי עם אנני (1977)
דיאן קיטון, אחת השחקניות המזוהה ביותר עם סרטיו של אלן (שנפטרה רק לאחרונה) מככבת בסרט בתפקיד שהפך למזוהה ביותר איתה. עם פטירתה, הסרט מוקרן כעת מחדש בבתי הקולנוע, ומגזין האופנה "ווג" ערך אירוע מחווה לקיטון, שסגנונה האופנתי הייחודי, שאותו הביאה לסרט, הפך אייקוני. זהו סיפור על אהבה ושברה על רקע העיר ניו יורק המשקף גם את סיפור האהבה בין אלן לקיטון בחיים האמיתיים.
הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר, כולל הפרס לסרט הטוב ביותר, פרס השחקנית, הבמאי לאלן וכן פרס התסריט, ואף מדורג במקום ה-31 מתוך 100 הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר ברשימה של מכון הקולנוע האמריקאי (AFI), ורביעי ברשימת הקומדיות. זה אולי הסרט המזוהה ביותר עם אלן. זכורים במיוחד הרגעים בהם הוא בוחר "לשבור את הקיר הרביעי", כמו הסצנה בתור לקולנוע שבו קוראת דמותו של אלן למרשל מקלוהן, חוקר מדיה נודע, לתקן את דבריו של אחד מהעומדים איתו בתור.
אדיפוס הורס - מתוך סיפורי ניו יורק (1989)
"סיפורי ניו יורק" מאגד סיפורים שונים של במאים נודעים שהמשותף להם הוא העיר ניו יורק והאנשים החיים בה. אלן תרם סיפור על ה"אמא היהודייה" האולטימטיבית ככוח טבע המנהלת את חיי בנה. אחרי מופע קסמים, שבו האם מוזמנת לבמה ומשתתפת באחד הקסמים, היא נעלמת. בנה חש הקלה גדולה, עד שהיא מופיעה מרחפת בשמיים מעל בנה ובת זוגו, כשכל ניו יורק צופה בהם.
הסוף הטוב מגיע כאשר חברתו ה"שיקסע" של הגיבור עוזבת אותו, והוא פונה למדיום יהודייה שפותרת את הבעיה, בעיקר בכך שהיא הופכת לבת זוגו, ואמו מתרצה וחוזרת לקרקע. העיסוק בזהות היהודית כאלמנט תרבותי מאפיין את אלן, וכאן הוא מקבל ביטוי הומוריסטי ושנון, שעם זאת מקפל בתוכו את כל הבעייתיות ביחסים בין אם דומיננטית לבן תלותי.
בננות (1971)
סרט מוקדם של אלן, שבו הוא משחק בחור צעיר ודי אבוד, שעובד כנסיין פטנטים, כר פורה לסצנות קומיות פיזיות בסגנון צ'פלין. בחיפושיו אחרי אהבה, הוא פוגש מהפכנית צעירה ונלהבת, ומוצא עצמו ברפובליקת בננות דרום אמריקאית שבה מתרחשת מהפכה. הסרט נפתח בסצנה בה מככב הווארד קוזל, שדרן ספורט אמריקאי מיתולוגי, בתפקיד עצמו, המשדר בשידור ישיר מהמדינה הדרום אמריקאית שבה נרצח המנהיג המקומי מול המצלמות. כל האירוע משודר כאירוע ספורט, כולל השדרן ש"מראיין" את המנהיג הגוסס לאחר שירו בו. אלן יורה כאן חיצים מחודדים במיוחד בפעילים הפוליטיים הנלהבים, אידיאליסטים חסרי מושג שרוצים לתקן את העולם, בעוד גיבור סרטו רוצה רק למצוא בחורה ויעשה הכול על מנת להשיג זאת, כולל להפוך למנהיג המורדים.
לפרק את הארי (1997)
וודי אלן מגלם את הארי, סופר אנוכי ובוגדני. הסרט מורכב מסצנות מתוך הסיפורים והספרים של הסופר הנפגשות עם מציאות חייו. שמו של הסרט לקוח מתיאוריית הדקונסטרוקציה העוסקת ב"פירוק" והרכבה מחדש של טקסטים. אחת הסצנות הזכורות ביותר בסרט היא של רובין וויליאמס כשחקן בסרט ש"יוצא מפוקוס" בחיים האמיתיים. הפתרון לכך הוא שכל בני משפחתו ירכיבו משקפיים. זוהי מטאפורה לחייו של הארי, שרוצה שכל העולם יתאים עצמו אליו.
גם הזווית היהודית לא נעדרת מכאן. אחותו של הסופר חוזרת בתשובה, דבר שמרגיז מאוד את אחיה, המואשם על ידי בעלה שהוא "יהודי ששונא את עצמו". קטע מסיפור קצר שכתב בו מאשימה אישה יהודייה את בעלה שהרג ואכל את אשתו לשעבר ומשפחתו, והבעל לא מכחיש זאת, משמש כעדות ל"שנאה העצמית" הזאת. אלן מציג כאן דיוקן עצמי לא מחמיא ובוטה מאוד, שבו כמעט כל טאבו נשבר, ועושה זאת בחן האופייני לו. בסרט מככבים שחקנים ידועים רבים, בהם בילי קריסטל בתפקיד השטן בסצנת ירידה לגיהינום משעשעת במיוחד.
ימי הרדיו (1987)
סרט על זיכרונות משפחה יהודית-אמריקאית בשנות ה-30, הזמן בו הרדיו היה אמצעי התקשורת החשוב ביותר. אלן בתפקיד ג'ו, המספר של הסרט, שרק קולו נשמע, דימוי יפה לעידן הרדיו עליו מדבר הסרט. המשפחה חיה את חייה סביב תוכניות הרדיו האייקוניות של התקופה. אחת מהסצנות הזכורות ביותר בסרט סובבת סביב תסכית הרדיו המפורסם של אורסון וולס, "מלחמת העולמות" על פי ספרו הנודע של ה.ג'. וולס, ששודר ב-1938 וגרם לפניקה המונית כאשר השומעים היו משוכנעים שחייזרים אכן תקפו את כדור הארץ. בסרט, יוצאת אחת האחיות (מיה פארו, בת זוגו של אלן בזמנו) לדייט בדיוק בזמן שמשודר תסכית הרדיו. בניגוד לעוקצנות האופיינית לאלן, הסרט הזה משדר דווקא חמימות והתרפקות על עידן שחלף מן העולם.