חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 20 שנה ל"האיש שבפנים"

מדור Seret מהעברSeret מהעבר: 20 שנה להאיש שבפנים
שלח לחבר+ הוסף תגובה
ספייק לי ביים מחווה עדכנית לקלאסיקה "אחר צהריים של פורענות" בסרט שוד בנק שמכיל בתוכו אמירות פוליטיות וחברתיות, כולל התייחסות לשואה ולנבלים שמרוויחים ממנה עד היום. יעל מאורר על סרט שגם אחרי עשרים שנים, הוא עדיין משעשע, קצבי ומותח
סרטו של ספייק לי, "האיש שבפנים" (Inside Man), הוא מחווה לסרטו האייקוני של סידני לומט, "אחר צהריים של פורענות" (1975), סרט בכיכובו של אל פצ'ינו על שוד בנק שמסתבך והופך לסיפור בני ערובה. לי, בדומה ללומט, הוא במאי ניו יורקי,והעיר היא דמות מרכזית בסרטיו. הוא מעיד כי "אחר צהריים של פורענות" הוא הסרט החביב עליו, ולכן שמח לביים מחווה לסרט הזה, טייק שונה על הסיפור, שמביא למסך את הזווית הייחודית שלו. הבמאי שהביא למסך יצירות מופת כמו "לא יכולה בלי זה", "עשה את הדבר הנכון", "קדחת הג'ונגל" ועוד רבים וטובים שעסקו בחוויה האפרו-אמריקאית, מספק כאן סרט פשע מתוחכם וקצבי, אך גם כזה שעוסק בדרכו בנושאים המעסיקים את הבמאי בסרטיו הפוליטיים יותר. זהו גם סרטו המצליח ביותר בקופות של לי.

הסרט נפתח בפנייה ישירה למצלמה של דלטון (קלייב אוון) שמדבר על שוד הבנק המושלם שאותו הוא עומד לבצע. השאלה המרכזית היא "כיצד" אומר דלטון בקריצה לצופים המחכים לראות איך התכנית המושלמת תשתבש, כמו שקורה בכל סרט אקשן המכבד את עצמו. ברקע מוזיקה הודית קצבית. זהו רמז לאלמנט עלילתי בהמשך הסרט, שבו גזענות מובנית כלפי סיקי אמריקאי בימים שאחרי ה-11 בספטמבר באה לידי ביטוי. לי אינו מביים עוד סרט פעולה שגרתי. הוא מתעניין באנשים, הפושעים והקורבנות כאחד. בטוויסט מבריק, הוא לוקח את סיפור בני הערובה בבנק ומקשר אותו, ביותר מדרך אחת, לשואה שעברו יהודי אירופה, שעכשיו הם לקוחות באותו בנק במנהטן. בסצנה בתחילת הסרט, מצווה דלטון על כל בני הערובה בבנק להתפשט. אישה יהודייה עומדת מולו באומץ ומסרבת. ההקשר ברור.



הבלש שעומד מול הפושע המתוחכם הוא פרייז'ר (דנזל וושינגטון), שמחכה לקידום במשטרה וזוהי הזדמנות פז עבורו. משחק המוחות בינו לבין הפושע מהדהד סרטים רבים בהם הפושע מערים על המשטרה ותמיד נמצא צעד אחד קדימה ממנה. כאשר פרייז'ר מבין שדלטון מתעתע במשטרה והדרישות שלו למטוס חילוץ מהבנק הם בעצם תחבולה שמטרתה למשוך זמן, הוא אומר לדלטון שבוודאי צפה בסרט "אחר צהריים של פורענות" והוא משתמש באותה טקטיקה של השודד בסרט. עוד קריצה לצופים היא בליהוק של השחקן המביא את הפיצות ללכודים בבנק. זהו לואיס פינה, ששיחק את אותו תפקידון בסרט הקלאסי.

האלמנט היהודי בסיפור מתבהר כאשר הבעלים של הבנק, ארתור קייס (כריסטופר פאלמר) מודאג מאוד מכך שהכספת האישית שלו בבנק תיפתח על ידי השודדים או המשטרה ומגייס את מיס ווייט (ג'ודי פוסטר) לטפל במשבר בדיסקרטיות המתבקשת. מיס ווייט, כפי ששמה מעיד, אמורה "להלבין" או להסתיר את המצב המסובך שאליו נקלע קייס. הפושע האמיתי הוא דווקא קייס, שכל מפעל חייו בנוי על ביזה של רכוש יהודי בידי הנאצים. בסוף הסרט הוא מקבל את המגיע לו. שודדי הבנק יוצאים מהבנק כשהיהלומים בידם. אחד מהם הוא יהודי חרדי שעוסק ביהלומים. את הכסף משאירים השודדים בבנק. כל הפעולה נראית כעת כחשיפה ונקמה במשתף הפעולה עם הנאצים. לי שובר את הסיפור הליניארי של השוד בקטעים שבהם מראיין צמד הבלשים את בני הערובה שיצאו מהבנק, שכולם מחופשים באותה תחפושת של הפושעים. כיצד יבחינו מי הפושע ומי הקורבן? זאת אינה רק שאלה טכנית, אלא שאלה מוסרית מהותית. למרות שעל פניו יש כאן שוד בנק אלים, האמת מורכבת יותר, כפי שמתגלה במהלך הסרט. מהי אמת ומהי רק הצגה למצלמות? דלטון, הפושע המתוחכם, הוא אמן ההטעיה, קוסם שמתחבא מתחת לאף של השוטרים וגם של הצופים בסרט, שרואים אותו בתחילתו ב"תא כלא" שמתברר כמשהו אחר לגמרי.

באחת הסצנות היפות בסרט, יושב דלטון על ערמת כסף בבנק ולידו ילד, אחד מבני הערובה. הם אוכלים פיצה ביחד ומדברים. הילד אינו מפחד כלל מהמצב. הוא משחק במשחק וידאו אלים במיוחד ואומר לדלטון ששוד הבנק שלו היה מזכה אותו בהרבה נקודות במשחק. דלטון מזועזע מהאלימות הבוטה ומתפיסת העולם אותה היא מייצגת ואומר לילד שהוא צריך לדבר עם אבא שלו על כך. בשלב זה בסרט, ההתנהגות הזאת של מי שנראה כשודד אלים, לא בדיוק ברורה. רק בהמשך יתברר שאלימות וירטואלית אינה קיימת רק במשחק הווידאו.



בצפייה בסרט אחרי עשרים שנים, הוא עדיין משעשע, קצבי ומותח. העלילה סבוכה והפתרון מופרך אבל בהחלט מספק. הדינמיקה בין פרייז'ר לדלטון מעניינת במיוחד. פרייז'ר מתאר את תבוסתו מול דלטון כמצב בו דלטון עומד מאחוריו ומכנסיו שלו מופשלות. כאשר דלטון אומר שבקרוב יהיה על החוף מוקף בנערות ושותה פינה קולדה, אומר פרייז'ר שהוא ימצא עצמו בכלא עם שני גברים ושמה שהוא מוצץ אינו בדיוק משקה, ומוסיף שאולי הוא דווקא אוהב את זה.

הפחד מקשר בין שני הגברים בא לידי ביטוי בדימויים הומופוביים. אבל דלטון הוא זה שנותן לפרייז'ר טבעת, שבעזרתה הוא מגיע לקייס וחושף אותו על פשעיו. הוא גם משאיר יהלום אחד בכיס מעילו של פרייז'ר, אותו יהלום שפרייז'ר החושש מחתונה עם חברתו, אמור לתת לה. כך הגבר המקסים והכריזמטי מאפשר לגבר השני למסד קשר הטרוסקסואלי ממנו הוא מתחמק. במובן מסוים, זהו גם הדהוד אירוני של "אחר צהריים של פורענות" שבו השוד הוא למטרת מימון הניתוח לשינוי מין של בן זוגו של השודד.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
יעל מאורר אליאב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
I Swear
1מילה שלי
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
The Great Lillian Hall
2ליליאן הול: האור שבפנים
ציון גולשים
9.2/10
ציון מבקרים
2.3/5
Minions and Monsters
3מיניונים ומפלצות
ציון גולשים
8.9/10
ציון מבקרים
3.0/5
Toy Story 5
4צעצוע של סיפור 5
ציון גולשים
8.8/10
ציון מבקרים
3.8/5
Moana 2026
5מואנה
ציון גולשים
8.7/10
טריילרים חדשים
Charlie the Wonderdogוונדר-דוג The Dog Starsכוכבי הכלב My One and Only 2026האחד והיחיד שלי Damned if you do damned if you dontהמשפחה האיטלקית שלי
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!