חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 90 שנה ל"מר דידס הולך העירה"

מדור Seret מהעבר
תמונת כתב מאת דניאל עמיר
12/4/2026
Seret מהעבר: 90 שנה למר דידס הולך העירה
שלח לחבר+ הוסף תגובה
אחרי שנות ה-20 העליזות, מצאה את עצמה אמריקה בשנות ה-30 מדשדשת בצל השפל הגדול. לפתע, הציבור הפטריוטי מצא את עצמו נחשף לפערים העצומים בחברה ולסיאוב השלטון – לא פעם בזכות סרטיו הביקורתיים והמבדרים כאחד של פרנק קפרה ("זה קרה לילה אחד"). 90 שנים בדיוק אחרי שעלה לאקרנים אחד מסרטיו הנודעים, "מר דידס הולך העירה", חזרנו לקסם מאחורי קומדיה רומנטית זו, ואיך היא ממשיכה לצלוח את מבחן הזמן
"אנשים כאן מצחיקים. הם עובדים כל כך קשה בלחיות עד שהם שוכחים איך לחיות", אומר לונגפלו דידס (גרי קופר, "בצהרי היום"), כותב ברכות צנוע מעיירה מנומנמת בוורמונט, כשהוא מגיע לראשונה לניו יורק הגדולה. בין חיי הרווקות לנגינת טובה, הוא מעביר את ימיו חסר דאגות, עד שעורך דין מופיע לפתע בדלתו ומודיע לו כי דודו המרוחק הלך לעולמו והותיר לו ירושה בשווי 20 מיליון דולר. דידס השלומיאל מוצא את עצמו לפתע בעיר הגדולה, בלב ימי השפל הגדול, כשאליו מתלווה עיתונאית נצלנית אך טובת לב (ג'ין ארתור, "שיין") וכל אדם שנקרה בדרכו רואה בו הזדמנות להתעשר.

זוהי על קצה המזלג עלילת "מר דידס הולך העירה", מסרטיו הנודעים ביותר של הבמאי זוכה האוסקר פרנק קפרה ("זה קרה לילה אחד", "מר סמית הולך לוושינגטון") וזה שהפך לאחד הסרטים המכוננים של הוליווד הקלאסית. 90 שנים בדיוק אחרי שעלה לאקרנים (והרוויח לקפרה פרס אוסקר נוסף, על בימוי), זו הזדמנות לשוב לאידיאולוגיה שהלכה ואיננה מאחורי "מר דידס הולך העירה", שהפכה אותו ליצירה נצחית.



אולי ראוי קודם להבין את האדם מאחורי הסרט. אם תשמעו את סיפור חייו של פרנק קפרה במנותק משמו, תוכלו לחשוב שמדובר באגדה, מיתוס מופרז שנועד להלל ולפאר את "החלום האמריקאי", לפיו כל אדם יכול להצליח ובגדול ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". אך עבור קפרה – שנולד למשפחה דלת אמצעים בפלרמו שבסיצליה, רק כדי לעבור לחיי עוני מרודים עם משפחתו בלוס אנג'לס, לסכן את חייו עם אפנדיציט שלא אובחן בזמן ואז להתגלגל לתעשייה הנוצצת בעולם – הייתה זו המציאות. זו אולי הסיבה מדוע היה מאמין "תמים" באידאלים האמריקאים הקלאסיים, גם בכל פעם שאלו הוכחו כפיקציה.

זו אולי גם הסיבה מדוע סרטיו – שעסקו לרוב במאבקו של האינדיבידואל האמריקאי הפשוט להגשים את חלומו, או פשוט לחיות את חייו בשלווה – הפכו אותו לכוכב הציבור המקומי (וגם מחוץ לארה"ב) בלב שנות השפל הגדול. אחרי חיי הדקדנטיות והעושר בשנות ה-20, אמריקה והעולם כולו ניצב מול משבר כלכלי חסר תקדים, שנבע מקריסת הבורסה האמריקאית ב-1929. עוד ועוד אנשים מצאו את עצמם חסרי כל, והבינו לראשונה בחייהם שמה שנכון לעשיר האמריקאי אינו בהכרח אפשרי למעמד הפועלים.

יחד עם התסריטאי היהודי רוברט ריסקין, פיצח קפרה את השיטה – סרטיו שילבו באורח פלא קומדיה רומנטית/"סקרובול" (ז'אנר שהיה פופולרי בשנות ה-30 בהוליווד, שהתבטא בהומור פרוע ודיאלוגים מהירים) עם סאבטקסט ביקורתי-חברתי חריף, שלא חשש לתקוף את בעלי ההון ונציגי השלטון המסואבים. גישה זו הצליחה "לקנות" הן את הקהל הרחב והן את המבקרים, כשסרטו "זה קרה לילה אחד" – אולי אבי הקומדיה הרומנטית, שהזניק את קלארק גייבל ("חלף עם הרוח") וקלודט קולבר ("קליאופטרה") לתהילת עולם – היה בין שלושת הסרטים היחידים אי פעם שזכה ב"חמשת הגדולים" (הסרט הטוב ביותר, הבמאי, התסריט המעובד, השחקן והשחקנית הראשיים) בטקס האוסקר.

סרט זה – שהציב עיתונאי קשה יום ואשת חברה גבוהה במסע ברחבי אמריקה הענייה – היה לסרטו האחרון של קפרה טרום הפגישה ה"גורלית" שהייתה לו עם חברו מזרם "המדע הנוצרי " (זרם נוצרי אדוק, שמאמין שמחלות ניתנות לריפוי באמצעות תפילה ואינן משהו פיזי אלא נפשי), שהשרישה בבמאי את התפיסה שסרטיו מוכרחים "להגיד משהו" במפורש. "סרטיי מוכרחים ליידע כל גבר, אישה ונער כי אלוהים אוהב אותם, שאני אוהב אותם, ששלום וישועה יהפכו למציאות כשכולם ילמדו לאהוב זה את זה", אמר לימים.

כך, "מר דידס הולך העירה" מסמן את נקודת הביניים בקריירה של קפרה. קופר – רחוק מלהיות שחקן קומי בהווייתו (למרות מספר קומדיות נודעות שבהן כיכב, דוגמת "כדור אש" של הווארד הוקס), וזה שסייע לבסס את דמות המאצ'ו ההוליוודי בסרטי מערבונים ומלחמה בכיכובו – מציג את דידס כאדם רב גוונים: מחד, הוא מממש את אמונתו הפשוטה של קפרה באדם ובטוב הלב שלו, ומתקשה להבין מדוע אחרים לא נוהגים כמוהו; מאידך, הוא רחוק מלהיות פראייר, כשהוא מזהה את אלו בסביבתו שמבקשים להערים עליו ולגנוב את כספו. עם סצנת משפט מכוננת בסוף הסרט, קפרה המשיך באמונתו העיקשת באידאלים האמריקאים הקלאסיים, אך לראשונה הצהיר: בשביל לקיימם, חייבים להילחם כמו דידס במערכת – בתוכה או מחוצה לה.



הציבור מצידו – על כל חלקיו – נהר בהמוניו לצפות בסרט החדש, שהפך במהרה לסרטו הרווחי ביותר של קפרה (לימים הראו נתונים כי לסרט נרכשו לא פחות מ-8.3 מיליון כרטיסים בבריטניה בלבד). אחדים ראו בו מימוש של חזון קומוניסטי; אחרים, רחוקים מאמונה בערכים סוציאליסטיים – כמו שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס – התאהבו בו וברעיונותיו למרות הכול. "קפרה מעניק לקהל תחושת שותפות גורל, אורח חיים דומה, ערכים זהים", אמר באותה העת הסופר הבריטי גרהאם גרין ("האיש שלנו בהוואנה", "האדם השלישי") על סוד קסמו של הבמאי.
אך קסם זה, מטבעו, הלך ודעך. אחד מסרטיו הבאים, שתוכנן במקור כסרט המשך ל"מר דידס" - "מר סמית הולך לוושינגטון" (1939), בכיכובו של ג'יימס סטיוארט ("ורטיגו", "חלון אחורי") – החריף את המאבק של קפרה בסיאוב במוסדות השלטון, כשהציג סנטור נאיבי הנלחם בכל כוחותיו בשחיתות בוושינגטון.

כשהוא רואה אור יום זמן קצר אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, "מר סמית" גרר ביקורות מבכירי הממשל האמריקאי (ותהיות דומות אפילו מצד קפרה עצמו), שחששו מסרט שמציג באור שלילי את מנהיגי המעצמה דווקא ברגע שבו העולם נושא את עיניו אליה לעזרה. לפתע, הפטריוטיות הלוחמנית של קפרה כבר לא תאמה את רוח הזמנים. "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות", והמאבק עבור אמריקה שוויונית יותר שתק אף הוא. בחלוף השנים גם "מר דידס הולך העירה" עובד לגרסה חדשה עם אדם סנדלר ווינונה ריידר בשנת 2002 בשם "מיסטר דידס", שאמנם זכתה להצלחה קופתית אך נקטלה בביקורות.



עדיין, משהו באותו חזון עדיין מניע את אמריקה, ואולי את הקולנוע הפוליטי ככלל. המפלגה הרפובליקנית ותומכי טראמפ משוועים לשוב אמריקה המיתית עליה גדל ואותה הילל קפרה, זו שלא התקיימה כנראה לעולם; מתנגדיו מבקשים להציג עתיד אופטימי ושוויוני יותר, תוך מחשבה שלכל חלקי האוכלוסייה מגיעה הזדמנות שווה בחלום האמריקאי – ללא קשר למוצאם, צבע עורם או נטייתם המינית. הקולנוע הפוליטי אף הוא מנסה ללכוד את ליבו של הצופה ולחשוף את עוולות העולם בגובה העיניים. כל אלו, שנלחמים למען ערכים, שאולי תמיד התקיימו רק על הנייר, חייבים דבר או שניים ליצירה של קפרה ול"מר דידס" בפרט. אולי יבוא יום ואותה מחשבה תמימה של אהבת האחר ללא תנאים תשוב לקונן בליבנו.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
כתבות נוספות ממדור Seret מהעבר
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
I Swear
1מילה שלי
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
The Great Lillian Hall
2ליליאן הול: האור שבפנים
ציון גולשים
9.2/10
ציון מבקרים
2.3/5
Minions and Monsters
3מיניונים ומפלצות
ציון גולשים
8.9/10
ציון מבקרים
3.0/5
Toy Story 5
4צעצוע של סיפור 5
ציון גולשים
8.8/10
ציון מבקרים
3.8/5
Moana 2026
5מואנה
ציון גולשים
8.7/10
טריילרים חדשים
Charlie the Wonderdogוונדר-דוג The Dog Starsכוכבי הכלב My One and Only 2026האחד והיחיד שלי Damned if you do damned if you dontהמשפחה האיטלקית שלי
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!