חדשות קולנוע וסרטים

בחירות או לא להיות: הסרטים על הבחירות והמאבק על הדמוקרטיה

27/10/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

מבחירות למועצת התלמידים שיוצאות משליטה ועד קמפיין נגד דיקטטור: לכבוד יום הבחירות הגורלי בישראל, שישה סרטים שמזכירים מה עומד מאחורי ההבטחות, הסיסמאות והמדגמים - ומה מוטל על הכף גם אחרי סגירת הקלפיות

The War Room (1993)

איך נראה קמפיין לנשיאות מהחדר שבו מתכננים אותו? הסרט התיעודי של ד"א פנבייקר וכריס הגדוס נכנס אל מאחורי הקלעים של מסע הבחירות של ביל קלינטון ב-1992 ומתמקד בשניים מאנשיו המרכזיים: האסטרטג ג'יימס קארוויל ואיש התקשורת ג'ורג' סטפנופולוס. המצלמה עוקבת אחר הישיבות, גיבוש המסרים והתגובות להתפתחויות במרוץ ומעניקה מבט מקרוב על העבודה שמאחורי ההופעות הפומביות.

זהו סרט שמתאים במיוחד למי שמסתקרן מהבחירות כתהליך: איך מחליטים על מה לדבר, כיצד מתמודדים עם משבר ואיך הופכים רעיון למשפט שהבוחרים יזכרו. ההתרחשות בחדרי הקמפיין מעלה גם שאלה רחבה יותר על הדמוקרטיה - עד כמה הבחירה שלנו נקבעת לפי עמדות המועמדים ועד כמה לפי היכולת של האנשים שסביבם לספר סיפור משכנע.

בחירות או לא להיות (1999)

כדי להבין איך מערכת בחירות יכולה להפוך למלחמה אישית, לא חייבים להגיע לכנסת. בסאטירה של אלכסנדר פיין, טרייסי פליק, תלמידת תיכון שאפתנית (ריס וית'רספון), מתמודדת על ראשות מועצת התלמידים. המורה ג'ים מקאליסטר (מתיו ברודריק), מחליט לבלום אותה ומעודד תלמיד אחר להתמודד מולה. ההתערבות שלו הופכת את המרוץ הבית ספרי לזירה של תחבולות, טינה והצדקות מוסריות מפוקפקות.

הכוח של הסרט נמצא בפער בין החשיבות העצומה שהדמויות מייחסות למאבק לבין הזירה הזעירה שבה הוא מתנהל. פיין מראה עד כמה בקלות אדם יכול לשכנע את עצמו שהוא פועל לטובת הכלל, בזמן שהוא משרת בעיקר את העלבונות והפחדים שלו (מזכיר מישהו?). זו בחירה מצוינת למי שרוצה לצחוק ביום הבחירות ואז לתהות מדוע כל כך הרבה מההתנהגות על המסך נראית מוכרת.

משחקי שלטון (2011)

סטיבן מאיירס, איש צוות קמפיין צעיר (ראיין גוסלינג) מאמין במועמד שלו. המושל מייק מוריס, שאותו מגלם ג'ורג' קלוני שגם ביים את הסרט, שנראה כמו הפוליטיקאי שאפשר לתלות בו תקוות. אלא שבמהלך הפריימריז הדמוקרטיים באוהיו, מאיירס מסתבך במאבקי כוח ובשערורייה שמעמידים את הנאמנות ואת המצפון שלו במבחן.

קלוני מפנה את המצלמה מהנאומים אל החדרים שבהם מחליטים מה הציבור ישמע ומה יוסתר ממנו. השאלה המעניינת כאן היא כמה רחוק מוכנים ללכת כדי לקדם אדם שמאמינים בו, ובאיזה שלב ההגנה על המועמד הופכת לוויתור על כל הסיבות שבגללן תמכנו בו מלכתחילה. מותחן פוליטי, שבו מככבים גם פיליפ סימור הופמן, פול ג'יאמטי ואוון רייצ'ל ווד, שמתאים במיוחד לרגע שבו סיסמאות הקמפיין מתחילות לחזור על עצמן.

לא (2012)

צ'ילה, 1988. במשאל עם אמורים האזרחים להכריע אם להאריך את שלטונו של הדיקטטור אוגוסטו פינושה. איש הפרסום רנה סאוודרה (גאל גרסיה ברנאל) מגויס לקמפיין המתנגדים ומציע למכור לציבור תקווה לעתיד טוב יותר. סרטו העלילתי של פבלו לריין נשען על האירועים ההיסטוריים ומשלב חומרי ארכיון עם סצנות שצולמו בציוד וידאו ישן, כך שהגבול ביניהם מיטשטש.

הבחירה להציב פרסומאי במרכז המאבק פותחת דיון מרתק ביחסים שבין מסר פוליטי לאריזה שלו. האם קמפיין קליט מאפשר לרעיונות דמוקרטיים להגיע לקהל רחב או שהוא מצמצם אותם למוצר נוסף? כוחו של "לא" הוא ביכולת להחזיק יחד את ההתרגשות מהאפשרות לשינוי ואת אי הנוחות מהאופן שבו צריך לשווק אותו.

הבלתי רשמיים (2018)

ירושלים, 1983. ליעקב כהן, בעל בית דפוס (שולי רנד), נמאס מהאפליה כלפי הציבור החרדי הספרדי, והוא מחליט להקים רשימה מזרחית דתית שתתמודד בבחירות למועצת העיר. בלי ניסיון פוליטי ועם הרבה תעוזה, הוא יוצא למאבק מול הממסד. הדרמה הקומית של אלירן מלכה, יוצר "שבאבניקים", נוצרה בהשראת סיפור הקמתה של ש"ס ומציגה דרך גיבוריה את המפגש בין תחושת קיפוח, רצון בשינוי והצורך ללמוד במהירות איך משיגים קולות. מלכה מראה מפלגה שבתחילת דרכה נועדה לתת קול למודרים ולחלשים והפכה לעוד מפלגה מושחתת שמשמרת את מצביעיה בעוני ובחוסר השכלה.

דמוקרטיה על סף תהום (2019)

רגע לפני המאבק הנוסף בברזיל בבחירות כדאי לצפות בסרט התיעודי של פטרה קוסטה שזמין לצפייה בנטפליקס ומשלב את ההיסטוריה המשפחתית שלה עם הטלטלה הפוליטית בברזיל. באמצעות גישה לנשיאים לולה דה סילבה ודילמה רוסף, היא מתבוננת בעלייתם ובנפילתם ובחברה שנקרעת בין מחנות פוליטיים יריבים. המבט האישי הוא חלק מהסיפור: קוסטה בוחנת את המשבר גם דרך המשפחה והעבר שמהם באה.

זה סרט שמבקש לעורר מעורבות וחרדה לגורלה של הדמוקרטיה והפרשנות הפוליטית שלו היא חלק מהדיון שהוא מזמין. החיבור בין הסיפור הלאומי לאישי מעלה שאלה שחורגת מברזיל: מה קורה למרחב המשותף כשיריבים פוליטיים מפסיקים להאמין שאפשר לחיות יחד תחת אותם כללי משחק?

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !