חדשות קולנוע וסרטים

ג'רזי גירל - ביקורת סרט

17/4/2004

שלח לחבר+ הוסף תגובה

לא ייאמן, אבל קווין סמית' מצליח לרגש. בעזרת הומור קווין סמית'י שנון והמון אהבה וחום שלא אופייניים ליוצר השנון הנ"ל, הבמאי/תסריטאי הכל כך מוכשר הזה מציע לכם חוויה שונה לחלוטין ממה שמעריציו התרגלו עד עתה.בן אפלק (חבר אישי ונאמן) מגלם את אוליבר ("אולי", בקיצור), איש יחסי ציבור מצליח שחי בעושר ואושר במנהטן. אשתו הטרייה, בגילומה של ג'ניפר לופז, נפטרת לשמחתנו במהלך לידת ביתם הקטנה. אוליבר לא מצליח לשלב את העבודה הדורשת ממנו שעות רבות עם הטיפול בתינוקת ובנוסף למות אשתו הוא מאבד גם את עבודתו ומשכורתו השמנה.

תתפלאו, אבל קווין סמית כותב דמויות נשיות מגניבות לחלוטין ועובדה - סרטו השני, "לרדוף אחרי איימי" הוא אולי אחד הסרטים הטובים ביותר שלו. לשחקנית ליב טיילר המגלמת את מיה יש את כל מה שנדרש לתפקיד. היא יפה אך נראית כמו אחת מהעם, היא קולית בטירוף ויש לה חיוך ממיס לבבות והקטעים איתה הם השנונים ביותר בסרט.

אחרי שבע שנים שבהם אוליבר מגדל את בתו בבית אביו בניו ג'רזי, הוא סוף כל סוף מצליח להשיג ראיון עבודה במנהטן. האם אוליבר יעזוב את אביו הקשיש, ינתק את בתו מהמסגרת הלימודית והחברים שאליהם התרגלה ועוד יותר חשוב, האם הוא יקטע את סיפור אהבה שהולך ומתפתח עם מיה המגניבה ?

אתם כבר יודעים את התשובה, אבל מה זה משנה, אפילו אפלק הבלתי נסבל לא מצליח להרוס את הסרט. "ג'רזי גירל" מרגש, מצחיק, שנון ומחמם את הלב. לא ייאמן אבל זו ביקורת על סרט של קווין סמית.

את הביקורת המלאה ניתן לקרוא באגף הביקורות שלנו.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !