Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פורטרט מבריק – הרשת החברתית

מאת: יאיר הוכנר

הבמאי דיוויד פינצ'ר ממשיך להתנסות בז'אנרים קולנועים שלא אפיינו את תחילת דרכו. האיש שאחראי על סרטים אלימים שהפכו לסרטי פולחן כגון "שבעה חטאים" ו"מועדון קרב" וכמובן לסרט ההמשך הטוב ביותר בסדרת "הנוסע השמיני", חוזר אל אולמות הקולנוע. סרטו הלפני האחרון "בנג'מין באטן", סרט תקופתי פנטסטי וקיטשי בסגנון "פורסט גאמפ", חיזק את מעמדו ההוליוודי. במקום להמשיך את הקו ההוליוודי המסחרי, פינצ'ר מפתיע בדרמה עכשווית מסחררת על התופעה האינטרנטית שהשתלטה על העולם: פייסבוק.

[*]

"הרשת החברתית", הוא בעצם דרמה יוונית מודרנית או סוג של מחזה שיקספירי בסגנון ר'יצרד השלישי. מארק צוקרברג האיש מאחורי אחד אתרי האינטרנט הפופולאריים ביותר בעולם, מתואר כאדם בעל יחסי אנוש איומים עם כישורים חברתיים השואפים לאפס. לא פלא שהוא האדם שעומד מאחורי אתר אינטרנט שכול עיסוקו הוא יצירת קשרים חברתיים דרך האינטרנט.

[*]

ב"הרשת החברתית", כמו בכול היצירות המיתולוגיות הגדולות שמסתיימות תמיד באקורד טראגי, הכל מתחיל בשל הרצון העז לכבוש אשה ולהשתייך לחוגים חברתיים אליטיסטיים. כדי להצליח במשימה שלו צוקרברג יעשה כמעט הכול וכמו קודמיו "דוריאן גריי" או "טום ריפלי" הוא גם ישלם מחיר כבד כדי לממש את אותה הצלחה. הרצון להיות שייך גורמת לו לאבד את כול מי שהיה קרוב אליו. כבר בסצנה הראשונה בת זוגו זורקת אותו, בהמשך הוא גם יתקע סכין בגב חברו הטוב ביותר שהאמין בו כבר מתחילת הדרך ויבגוד גם באנשים שפחות קרובים אליו.

[*]

ג'סי אייזנברג (חיים בין השורות, זומבילנד), אחד השחקנים הצעירים והמוכשרים ביותר הפועלים כיום בהוליווד, נותן כאן את אחת ההופעות הקולנועיות המרשימות של השנה החולפת. מרק צוקרברג בגילומו הוא לא רק אדם נטול כול קישור חברתי, שחושב מהר, מדבר מהר ובעל אובססיה להשתייך. אותה אובססיה עזה גורמת לו לנסות להוכיח לסובבים אותו שהוא הרבה יותר טוב מהם. בשל הסתירות העמוקות באופיו הוא סוג של מתבודד שרוצה לחיות בתוך ההמון, אינדיבידואל שהיה רוצה להשתייך לקולקטיב ומציג דמות פגיעה ועצובה המייצגת בעצם דור שלם של צרכני ומכורי פייסבוק.

[*]

את המבט הקפוא וצורת הדיבור המכנית של אייזנברג מרככים אנדרו גארפילד (מי שעתיד לגלם את ספיידרמן) המגלם את אדוארדו סאברין חברו הטוב ביותר והמשקיע הראשון בפייסבוק שבסופו של דבר תובע אותו. ג'סטין טימברלייק מרשים כשון פרקר מייסד נאפסטר חובב הנשים והסמים. שניהם דמויות אנושיות יותר שקל יותר לחבב מאשר את גיבור הסרט.

יש לציין את הפסקול המעולה שהלחין טרנט רזנור ("ניין אינצ' ניילס"). מדובר ביצירה מוסיקלית סוחפת בפני עצמה ואם לאקדמיה האמריקאית יש קצת שכל הם גם יזכו אותו באוסקר שמגיע לו. רזנור יצר פסקול בעל טון מלודי המשלב נגיעות רכות בפסנתר לצד רחשים מטרידים היוצרים תחושה של חוסר תקשורת, בדידות ועצב בעולם טכנולוגי קר ומנוכר. הפסקול הזה מצטרף לאלו של ג'וני גרינווד מלהקת "רדיוהד" לסרט "זה יגמר בדם" ולזה של אדי וודר לסרט "Into The Wild" מהבולטים והטובים של העשור החולף.

"הרשת החברתית" הוא לא רק קולנוע מעורר מחשבה בעל עריך אקטואלי ואומנותי, הוא גם בידור איכותי ובוגר מהסוג שנדיר למצוא בימים אלו בבתי הקולנוע. בעוד שאולפני הקולנוע מציפים את האולמות בסרטי פעולה בתלת מימד עם שפע אסונות טבע ופעלולים, כיף לראות סרט שהפעלול המרכזי שלו הוא התסריט, הבימוי והמשחק. עם במאי חכם כמו פינצ'ר ותסריטאי מבריק כמו ארון סורקין (הבית הלבן), "הרשת החברתית" מספק לנו טרגדיה מודרנית על הצלחה ללא פשרות והמחיר שלה בעולם שבו הכול מתנהל דרך האינטרנט והפייסבוק. התוצאה היא פורטרט מבריק לא רק של גיבור הסרט אלא של החברה בה אנחנו חיים.