Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אי.טי 2011 – סופר 8

מאת: יאיר הוכנר

"סופר 8" מנסה לשחזר את הלהיטים המשפחתיים הקסומים שסטיבן ספילברג ביים והפיק בשנות ה-80 אם זה סרטו הקלאסי "E.T" או "הגוניס". לנעלי הבמאי/תסריטאי צועד בבטחה ג'יי ג'יי אברהמס (אבודים, סטאר טראק) והוא משלב את אהבתו לעולם הקולנוע הטראשי דל התקציב. אבל משהו בסיסי חסר בסרט "סופר 8", אותה תמימות שהיתה קיימת אז, ראשוניות בתולית כמו שחווינו ב"מפגשים מהסוג השלישי" או "איש הכוכבים". הסרט החדש עשוי במקצוענות והוא בחלט מבדר אבל גם באותה מידה הוא מכני וצפוי.

הסרט המתרחש בשנת 1979, עוקב אחרי קבוצה של ילדים חביבים המצלמים בעזרת מצלמת סופר 8 סרט זומבים עצמאי לפסטיבל מדע בדיוני מקומי. הם לא יודעים שבמהלך הצילומים הם יסתבכו בהרפתקה שגדולה מהם בכמה מידות. הבסיס הרעיוני מזכיר קצת את הסרט משנת 2007 "הבן של רמבו", אחד הסרטים המקסימים ביותר על אהבת קולנוע ומערכת יחסים בין בני נוער הסוחבים מטענים פסיכולוגים מורכבים בגלל עולמם של המבוגרים סביבם.

"סופר 8" הוא לא סרט בריטי קטן, איכותי ומורכב על נפשו של האדם - הוא בדיוק ההפך מזה. מדובר בהפקה גדולה עם פעלולים בעשרות מיליוני דולרים שהשמות סטיבן ספילברג וג'יי ג'יי אברהמס אחראים עליו ולכן התירוץ האומנותי של יוצריו לעשיית הסרט נעלם בתוך סיפורו של חייזר שנלכד לפני שנים על ידי צבא ארה"ב שהתעלל בו למרות שהוא בכלל התרסק כאן בטעות והוא בכלל רוצה לחזור הביתה כמה שיותר מהר.

הכשלון המרכזי של הסרט הוא שלא באמת אכפת לך מגיבוריו, לא מהילדים החביבים וגם לא מהחייזר המפחיד שבמהלך הסרט בעיקר הורג ומעלים אנשים. רק בסוף הוא מתגלה כבעל עיני כלב שסבל מהתעללות. אפילו אפשר לשמוע את הקהל נושם לרווחה. נשמת הרווחה שלי הגיעה לא כשהחייזר מתגלה כחביב וגם לא כשהוא מתעופף לו בחזרה הביתה אלא דווקא בכותרות הסיום כאשר הסיבה האמיתית ליצירת הסרט חוזרת ובגדול. כאשר קרדיטים מתחלפים בצד הימני של המסך, מופיע בצדו השמאליבסרט הזומבים דל התקציב, שלכאורה הילדים צלמו. באותו סרט קצר יש אהבת קולנוע כנה ואמיתית יותר מאשר בסרט עצמו.

לא ברור למה ספילברג ואברהמס היו צריכים את הסיפור המשומש על החייזר המפחיד, תאונת הרכבת ושלל הפעלולים. למה הם לא הסתפקו בסרט נעורים קלאסי בסגנון "אני והח'ברה" על צעירים מתוסבכים שמה שמאחד אותם הוא אהבת קולנוע ורצון ליצור סרט זומבים יחדיו. התחושה היא שהם בגדו ברעיון האמיתי שלשמו הם באמת אחדו כוחות כדי ליצור את הסרט.

"סופר 8" הוא סרט מבדר בסופו של דבר והצפייה בו מהנה על אף שהוא סובל מסוג של פיצול אישיות שבה שני סרטים: סרט אחד קסום על אהבת קולנוע וסרט שני על אהבת כסף ממוצרי צריכה קולנועים. כל כך חבל שיוצריו לא וויתרו על הסרט השני והתמקדו באהבתם המשותפת לאמנות הקולנוע. התוצאה היא סרט קיץ משפ