Seret מהעבר: 40 שנה לטרון

"טרון", הסרט הראשון שעשה שימוש נרחב באנימציית מחשב, הופק על ידי אולפני דיסני לאחר שהפרויקט השאפתני של היוצר והבמאי, סטיבן ליסברגר, נדחה על ידי שאר האולפנים. ליסברגר הקים אולפן אנימציה על מנת להגשים את חזונו, ו"טרון" (מהמילה "אלקטרוני"), סרט על מחשבים ואנשים, הפך לסרט מכונן, שהביא למסך הגדול את העולם הלא כל כך מוכר אז של המחשבים, משחקי וידאו והספרה הווירטואלית.

העלילה של "טרון" מתמקדת בקווין פלין (ג'ף ברידג'ס, "ביג לובובסקי"), "נער פלא" של תעשיית המחשבים שהייתה אז בחיתוליה. פלין ממציא משחקי וידאו אך המצאתו נגנבת על ידי הרשע של הסרט, דילינג'ר (דיוויד וורנר,"טיטניק"). פלין עוזב את החברה וחי חיים הוללים וטינאג'ריים במובהק בתוך ה"ארקייד", אולם משחקי הווידאו שלו שנקרא "פרנואידי חלל".

הסרט מתמקד במאמציו של פלין וחבריו אלן (ברוס בוקסטליינר, "בבילון 5") ולורה (סינדי מורגן), בת זוגו לשעבר של פלין ושל אלן בהווה, להחזיר לפלין את המגיע לו. פלין עובר דיגיטציה ונשאב לתוך המחשב שם הוא נלחם בבן דמותו של דילינג'ר בעולם הווירטואלי, סארק, ופוגש את בן דמותו הווירטואלי של אלן, "טרון" שהוא תוכנת המחשב שתכנן אלן, ו"יורי", בת דמותה של לורה. בתוך החלל הווירטואלי, תכניות מחשב מסוגים שונים נלחמות זו בזו בזירת גלדיאטורים כעונש על כך שהן מאמינות ביוצרים שלהן, ה"משתמשים".

[*]

מבקר הקולנוע האגדי רוג'ר איברט תיאר את "טרון" כסרט מרהיב בו נעשה שימוש במחשבים שהופך אותם לרומנטיים וזוהרים. בשנת 1982 העולם הקסום של המחשבים לא היה נחלת הכלל, וסרט של אולפני דיסני שמתרחש כולו "בתוך" המחשב, תוך שימוש במונחים מעולם המחשבים כמו "משתמש", "ראם" ו"ביטים", היה תופעה יוצאת דופן. ההשראה לסרט באה ממשחקי וידאו, בעיקר המשחק "פונג". יוצר ובמאי הסרט הוקסם מהמשחק והחליט ליצור סרט אנימציה שבו משחקי וידאו מהווים מודל ויזואלי ומספקים גם את הפן העלילתי. "טרון" היה סרט פורץ דרך בשימוש שלו בטכניקת הCGI (אנימציה ממוחשבת), והצליח ליצור עולם מובחן ומובהק, בעל אלמנטים ויזואליים אופייניים, כמו אופנועי-אור עליהם נעים הגיבורים, שמסמלים את ההתמזגות בין אדם למכונה, דיסקים דמויי פריזבי שהם מצד אחד הנשק של הדמויות אך גם ייצוג של זהותם, חלל עמוק בתוך המחשב שנדמה לחלל חיצון, "מעיין אנרגיה" ממנו שותות הדמויות, ו"ביט" קופצני שאומר רק "כן" ו"לא". "טרון" הוא סרט חלוצי על הפוטנציאל הקסום של הטכנולוגיה, אך גם על הסכנות בהשתלטות בינה מלאכותית על העולם האנושי.

בזמן אמת, "טרון" לא הפך להצלחה קופתית או ביקורתית מסחררת. המורכבות של הסיפור והשימוש במונחים שלא היו מוכרים לקהל הרחב, הפך אותו לאהוב הגיקים אך לא לנחלת הכלל. בחלוף הזמן, הפך "טרון" לסרט קאלט וההמשך שלו "טרון: המורשת" בשנת 2010 , החזיר למסך את הכוכבים המקוריים. דמותו של ג'ף ברידג'ס עברה "דיגיטציה" לצורך הסרט החדש, וכך מה שהיה ב-1982 מדע בדיוני הפך למציאות, וזו אינה הדרך היחידה בה "טרון" הוא סרט נבואי. הסרט מזהיר מהשתלטות בינה מלאכותית על העולם, עתיד בו הבינה המלאכותית תעלה ביכולותיה על בני האדם, והם יישארו חסרי אונים מולה. אחת הדמויות בסרט אומרת שברגע שהמחשבים יחשבו, בני אדם יפסיקו לחשוב. זוהי אמירה קודרת, אך "טרון" נשאר במהותו סרט אופטימי, אגדת מחשבים עם סוף טוב.

הבמאי והיוצר של "טרון" מספר ש"הקוסם מארץ עוץ" היווה השראה לסרט ואכן יש בו אלמנטים רבים המזכירים את המסע של דורותי וחבריה לפגוש את הקוסם ולגלות מה מסתתר מאחורי המופע שלו. כמו ב"קוסם מארץ עוץ", דמויות מהעולם האמיתי הופכות למשהו דומה ושונה כאחת בעולם הקסום שהוא החלל הווירטואלי. גם היחס בין התכניות למשתמשים מדומה בסרט ליחס בין "אל" ל"מאמינים", יוצר ליצירתו, או אב לבנו. אמירה מפורסמת מאוד של ארתור סי קלארק, סופר המדע הבדיוני הקאנוני, אומרת שכל טכנולוגיה שאיננו מבינים, שקולה לקסם. "טרון" מביא למסך את הקסם הזה. גם אחרי 40 שנה, הוא עדיין שנון וחכם, ומצליח לספק אמיתות על העולם המוזר/נפלא/מבעית שהביאו לנו המחשבים שנכנסו בסערה לחיינו ויישארו שם לנצח.