60 שנה למותה של מרילין מונרו: מה הפך אותה לאייקון בלתי נשכח?

השבוע לפני 60 שנה, ב-4 באוגוסט 1962, מתה בגיל 36 הכוכבת ההוליוודית שהפכה לאייקון בעודה בחייה, ונודעה בשם הבמה מרילין מונרו. היא נמצאה מתה במיטתה בביתה בהוליווד, ולצידה בקבוקים רבים של תרופות במה שנראה כהתאבדות. נסיבות מותה ממשיכות לפרנס תיאוריות קונספירציה רבות, הקושרות את מותה גם לנשיא ארצות הברית בזמנו, ג'ון פיצ'רלד קנדי. תהילתה הגיעה מגילום דמויות של ה-”dumb blonde" , הסטריאוטיפ של בלונדינית יפהפייה סקסית אך טיפשה. בניגוד לדימוי הזה, מונרו ייסדה חברת הפקה, הייתה אוהבת ספר ותאבת ידע.

מרילין מונרו נולדה בשם נורמה ג'ין מורטנסון ב-1926, אך אימצה את שם המשפחה של אמה, בייקר. היא גדלה עם אם לא יציבה נפשית, והתגלגלה בין בתי אמנה לרוב. לרקע המשפחתי הבעייתי הזה יש חלק בחייה הקצרים של מונרו. למרות ההצלחה המסחררת של הסרטים שכיכבה בהם, חייה האישיים לא היו מאושרים. בעיקר בא הדבר לידי ביטוי בבחירת הגברים בחייה, שאכזבו אותה פעם אחר פעם. היא הייתה נשואה לשני אייקונים אמריקנים: ג'ו דימג'יו, שחקן הבייסבול הנודע, וארתור מילר, המחזאי היהודי-אמריקני, שמוכר בעיקר בזכות המחזה "כולם היו בניי".

[*]

מה הפך את מרילין מונרו לאייקון? כיצד גם שישים שנה לאחר מותה יש לה עדיין מעמד מרכזי בזיכרון הקולקטיבי של תרבות הפופ? בדומה לעוד אייקון אמריקאי שמת בגיל צעיר מדי, אלביס פרסלי, גם מונרו היא שילוב מרתק של ניגודים. מונרו היא הדימוי האולטימטיבי של הנערה הכל-אמריקאית, מצד אחד, והאלילה הבלתי מושגת מצד שני. הדמות שלה משלבת יופי ומיניות מוחצנת מאד עם שבריריות ופגיעות. היא החלה את הקריירה שלה כדוגמנית עירום, אך הצליחה להיכנס למיינסטרים. מרילין היא The Angel in the Centerfold, כשם השיר, הנערה בעלת פני מלאך שהיא גם אובייקט מיני מוחצן.

סרטיה המפורסמים והמצליחים "גברים מעדיפים בלונדיניות" ו"איך להתחתן עם מיליונר" הציגו את הדימוי של ה"בלונדינית הטיפשה" באופן מושלם. "יהלומים הם חבריה הטוב ביותר של האישה", השיר ששרה מונרו ב"גברים מעדיפים בלונדיניות" הפך לקלאסיקה וקיבל הומאז' בקליפ הנודע של מדונה לשיר "בחורה חומרית". "חטא על סף ביתך" (1955), סיפור על גבר הנשוי שבע שנים, שנשאר לבד בבית ועומד בפני הפיתוי האולטימטיבי בדמותה של מונרו, היה אחד מההצלחות המסחריות הגדולות ביותר שלה. הסרט זכור בעיקר בשל הסצנה האלמותית בו מרילין עומדת מעל פיר אוורור ושמלתה מתנופפת ברוח העולה ממנו ומגלה את רגליה. בסרט המופת "חמים וטעים" (1959) של בילי ווילדר, שיחקה בתפקיד "שוגר קיין" (קנה סוכר), שם המבטא היטב את המתיקות הכובשת שהביאה למסך בכל תפקידיה. "חמים וטעים" הוא סרט קווירי, העוסק בנזילות מגדרית ונגמר בשורה "אף אחד לא מושלם" בעת גילוי הזהות המגדרית האמיתית של הגיבורה. לא פלא אם כך שמרילין הפכה לאייקון מרכזי גם בקהילה הגאה.

סרטה האחרון, "יוצאי הדופן" (The Misfits ,1961), בבימויו של ג'ון יוסטון שאת תסריטו כתב בעלה לשעבר ארתור מילר, היווה אקורד סיום סמלי לחייה. בסרט כיכבה מונרו לצד אגדה הוליוודית אחרת, קלארק גייבל, שמת מהתקף לב עשרה ימים לאחר גמר הצילומים. בזמן צילומי הסרט מונרו הייתה כבר חולה ומכורה לתרופות. היא מגלמת דמות של גרושה שמתחברת ברינו נבאדה, בירת הגירושים של ארצות הברית, עם טיפוסים אבודים כמותה, שבראשם הקאובוי המזדקן בגילומו של גייבל וקאובוי צעיר בגילומו של מונטגומרי קליפט, עוד דמות הוליוודית טראגית, שהעדפתו המינית נשמרה אז בסוד.

הסרט לא היה הצלחה מסחרית בזמן אמת, אך בחלוף השנים קיבל הכרה ביקורתית בשל התסריט ומשחקה של מונרו, שמפגינה בסרט הזה את שיא הפגיעות שלה. זהו סרט שבו מונרו אינה נערת זוהר אלא מישהי "יוצאת דופן" או כשם הסרט באנגלית "לא מתאימה" לעולם שמצד אחד סיפק לה הצלחה מסחררת, אך גם שבר את רוחה וגופה.

סרט חדש בשם "בלונדינית", המבוסס על ספרה של ג'ויס קרול אואטס באותו השם, ישודר בנטפליקס בספטמבר, אך כבר מעורר הדים. את מונרו מגלמת אנה דה ארמס, שחקנית ממוצא קובני, מהלך שמרחיב את הגבולות של המותג "מרילין מונרו" ומעלה שאלות של ייצוג ואותנטיות. מרילין מונרו, אייקון תרבותי ואגדה, ממשיכה לרתק אותנו גם 60 שנים אחרי מותה ונראה שהקסם שלה ממשיך לעורר השראה ביוצרים וצופים כאחד.