Seret מהעבר: עשור לכוח משיכה

בשנת 2013 הבמאי אלופנסו קוארון הציב רף חדש והשראה טכנולוגית לסרטי חלל,עם שובר קופות בעל ערך מוסף שאף אחד לא ציפה לו. מותחן המד"ב "כוח משיכה" סיפק חויית צפייה מציאותית שכמעט ולא נראתה עד אז על מסך הקולנוע, עם צילום וירטואוזי, אפקטים מרהיבים ופסקול מורט עצבים. הסרט סיפק רכבת הרים ויזואלית ורגשית שהיפנטה את הצופים למשך 90 דקות וגם גרמה לרבים לחזור לצפיות חוזרות.

למרות שזהו סרטו הראשון והיחיד שיש לו נגיעה לחלל, הבמאי המקסיקני משוגע על סרטי חלל. חמש שנים מאוחר יותר, ב"רומא" האוטוביוגרפי שלו, קוארון הילד הולך לקולנוע לצפות ב"נטישה" (1969), ובקטע הבודד שמוקרן על המסך ניתן לראות את ההשפעה הישירה על "כוח משיכה", כמו גם את הדמיון המדהים בין גרגורי פק לג'ורג' קלוני בחליפת חלל.

התסריט נכתב ב-2008 על ידי קוארון ובנו ג'ונס והפקתו נמרחה על ידי יוניברסל, עד שהצלחת "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" ו"הילדים של מחר" העלו אותו מהאוב לידיים של האחים וורנר. הטיוטה הראשונית בכלל לא דיברה על חלל כלוקיישן, אלא מקום מבודד כלשהו כמו מדבר. בסופו של דבר, בהשפעת הדימויים שהוטבעו בראשו מילדותו, הוחלט על המקום המבודד הקיצוני ביותר. גיבורת הסרט, ד"ר ריאן סטון (סנדרה בולוק) מתמודדת עם אובדן בנה ומנסה להתבודד עד כמה שאפשר, כשהאינסוף השחור הוא המקום המושלם לכך וגם המטפורה המושלמת לתחושותיה. לעומתו, כדור הארץ מסמל את החיים כשהוא מקרין אור חם על הגיבורה ומפעיל עליה את כוח המשיכה.

תאונה, שמתרחשת בסצינת פתיחה בת 17 דקות שמצולמת בשוט רציף, משאירה את ד"ר סטון לגמרי לבדה בחלל, עם משאבים מועטים. הסכנה המיידית לחייה משנה את סדרי העדיפויות שלה וגורמת ליצר ההישרדות לגבור על האבל. ריאן בוחרת להיאחז בחיים, כמו גם בשברי הציוד המרחפים בחלל, וחווה לידה מחדש, כפי שמאותתים לנו הסמלים לאורך הסרט דוגמת צינורות שמסמלים את חבל הטבור או תנוחת עובר שבה הגיבורה מתכרבלת לאחר שיצאה זמנית מסכנה.

לקוארון היו שאיפות לצלם חלק מהסרט בתחנת חלל אמיתית ואפילו נוצר קשר ראשוני בין ההפקה לנאס"א, כולל ביקור במרכז הבקרה ביוסטון. כשבנאס"א קראו את התסריט והבינו שהוא מכיל אסון המתרחש בחלל, הדלתות נסגרו ושיתוף הפעולה נגנז. גם השחקנית הראשית סנדרה בולוק, שעברה שתי תאונות תעופה בימי חייה, לא הייתה מוכנה לשמוע על האפשרות של לעלות על מעבורת חלל. בנוסף, הגורם התקציבי של הרפתקה כזו היה מנפח את תקציב הסרט פי כמה.

כשהדבר האמיתי לא בא בחשבון, המשימה של הבמאי שקורא לסרט "שיר האהבה שלו לחלל" הייתה ליצור אשליה מציאותית ללא רבב של שהייה באינסוף נטול תחושת משקל וחוקי פיזיקה, עד כמה שטכנולוגיה קולנועית תאפשר. הצורך הזה הוביל לבניית כוריאוגרפיה מתוזמנת של כל הסרט, כולל זוויות צילום, הרבה לפני ליהוק השחקנים. צוות האפקטים המיוחדים עבד על הסרט במשך שנתיים לפני שהצילומים בכלל התחילו, בליווי יועצים אסטרונאוטים אמיתיים שביקרו בחלל. כ-80% מ-90 הדקות של הסרט מכילים גרפיקה ממוחשבת ויצירתה לקחה כ-3 שנים.

לתפקיד הראשי קוארון רצה שחקנית שיכולה להחזיק סרט שלם על עצמה, בדומה לטום הנקס ב"להתחיל מחדש". אנג'לינה ג'ולי הייתה מקושרת לתפקיד מתחילת הפרויקט, אבל דחתה את ההצעה פעמיים בגלל אילוצים של פרויקטים אחרים. מריון קוטיאר, בלייק לייבלי ונטלי פורטמן – שימו לב שלכולן ניסיון מוכח של סרט "סולו" – נאלצו לוותר מאותן סיבות. סנדרה בולוק לוהקה לתפקיד לצדו של רוברט דאוני ג'וניור, אך גם הוא נאלץ לפרוש והוחלף בג'ורג' קלוני.

"כוח משיכה" העניק לקוארון את האוסקר הראשון שלו על בימוי והזניק את המעמד שלו מבמאי מוערך בלבד בקרב הגילדות ליוצר בעל קול ייחודי שיודע גם להביא קהל לאולמות. לא משהו שמביני עניין לא ידעו לפני, אבל חותמת האוסקר יודעת לעשות פלאים. הוא היה הראשון מבין שלושת האמיגוס (שני האחרים הם אלחנדרו גונזלס אינייריטו וגיירמו דל טורו) שזוכה באוסקר על בימוי, בחמש השנים שלאחר מכן זכו גם השניים האחרים.

הסרט עצמו זכה ב-7 פרסים, כולל צילום, עריכה, אפקטים מיוחדים ופסקול. גם בקופות הסרט זכה להצלחה ובילה שלושה שבועות במקום הראשון, אבל היה גם לאחד הסרטים המורדים בלתי חוקית ב-2014, על ידי מיליוני אנשים שלא הבינו שחוויית הצפיה בו טובה משמעותית בקולנוע. ההכנסות שלו בעולם הסתכמו ב-723 מיליון דולר מתקציב הפקה של 100 מיליון. גם אם היה שביעי בלבד בסיכום ההכנסות השנתי, הוא השאיר מאחור סרטים שנועדו להיות שוברי קופות, כמו "מהיר ועצבני 6", "תור 2", "ההוביט 2" ו"מסע בין כוכבים 2" ונותר בלבבות הצופים גם עשור אחרי שיצא.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן