האחיות: ביקורת סדרה

כבת למשפחה גדולה ודי רעשנית – משפחה היא לפעמים דבר מצחיק, לפעמים זה מציק, לפעמים מעיק. אבל משפחה לא בוחרים. אולי מגלים מחדש. בסדרה "האחיות" חתן פרס הנובל ואביה של ג'וליה, ד"ר ג'וליוס בקלי, מחליט על ערש דווי לעשות קצת שמח. הוא שולח מכתב לעיתון ובו הוא מצהיר שבעבודתו כמומחה פוריות, השתמש בזרעו להפרות נשים במקום בזרעי הגברים שביקשו הנשים, והבלגן מתחיל. הסדרה עוסקת בהתמודדותה של ג'וליה (מריה אנג'ליקו) עם מאות האחים שנגלו לה לפתע, וספציפית עם שתי אחיות חדשות, כוכבת הטלוויזיה אידי (אנטוניה פרבל) ועורכת הדין הנוקשה רוקסי (לוסי דוראק).

"האחיות" היא סדרה מבריקה. היא משעשעת אך גם נוגעת ללב ומוחצת אותו כשצריך. היא מצליחה להתחמק בפתלתלות מהקיטש ולהישאר מתוקה כמו דבש. יש לציין במיוחד את עומקן של הדמויות. ניתן לאפיין כל אחת ואחת מהן באופן אותנטי ורב רבדי. התחושה המועברת לצופה היא שהוא מכיר אותן מימים ימימה, מה שמעניק חוויה עוצמתית אף יותר.

[*]

מדהימה בכשרונה היא מריה אנג'ליקו, המגלמת את ג'וליה. היא מצליחה להעביר לצופה בדיוק מה תחושותיה ולגרום לו להרגיש בהתאם. גאונות, לא פחות, ואפילו קצת מעורר קנאה. הלוואי שהיא ואחיותיה האלמוניות, דוראק ופרבל, בעיקר בשל היותן אוסטרליות, יקבלו את החשיפה המגיעה להן. אמנם אורכו של הפרק הראשון מייגע, כשעה ורבע, אך לאחר מכן הסדרה חוזרת לפורמט ה-45 דקות המוכר והחביב. זוהי סדרה קופצנית וכיפית, אך גם עמוקה ומסקרנת ובעיקר מיוחדת. שילוב שרק עושה חשק להמשיך ולצפות בה.