העיבוד החדש של מייק פלאנגן ("חייו של צ'אק") לספרו הקלאסי של סטיבן קינג מצליח להשתחרר מצלו של הסרט הנהדר של בריאן דה פלמה ולהביא את קארי לשנת 2026 ביצירה שמתרחשת בעולם הרשתות החברתיות ונותנת חיים חדשים לסיפור שכולנו הכרנו
לפני "הניצוץ", "חומות של תקווה", "מיזרי" והליצן פניוויז מ"זה", העיבוד הראשון שהפך את סטיבן קינג לאימפריה היה סרטו של בריאן דה פלמה מ-1976, המבוסס על ספרו "קארי". מאז זכינו לעשרות עיבודים ליצירותיו של קינג בקולנוע ובטלוויזיה ואפילו לכמה גרסאות פחות מוצלחות של קארי עצמה. את העיבוד הנוכחי, הפעם כסדרה באמזון פריים, יוצר לא אחר מאשר איש המקצוע המוביל בתחום עיבודי סטיבן קינג כיום – מייק פלאנגן. אחרי שעיבד בהצלחה את "דוקטור סליפ" (המשך "הניצוץ") ואת "חייו של צ'אק", הוא מגיע כעת ליצירה הקאנונית על הנערה בעלת היכולות הטלקינטיות.
פלאנגן מותח את הסיפור ל-8 פרקים, כאשר הנרטיב הבסיסי נותר כמעט זהה: קארי וייט (בגילומה עוצר הנשימה של סאמר ה. האוול) היא נערה בודדת ודחויה שגדלה תחת חינוך נוקשה מצד אמה, קנאית דתית קיצונית. קארי מגלה כי טמונה בה יכולת טלקינטית על-טבעית – הכוח להניע חפצים באמצעות המחשבה בלבד – אשר מתחזקת ככל שמצבה הרגשי והתסכול שלה מגיעים לקצה; תסכול שהולך ומסלים בעקבות היחס שהיא סופגת בבית הספר התיכון, שבו היא מתחילה ללמוד לראשונה.
בניגוד לעיבודים הקודמים, הסיפור מתרחש הפעם בעולם המודרני של הרשתות החברתיות. הבחירה של פלאנגן למקד את עיקר הבריונות בזירה הדיגיטלית, באמצעות חשבון פיקטיבי שמפעילה ה"מין גירל" כריס הרגנסן (אליסון תורנטון), מבהירה שלקארי אין באמת שום מקום בטוח. אך המהלך המעניין ואולי השנוי במחלוקת ביותר הוא השינוי בדמותה של מרגרט וייט.
בעוד שבדרך כלל היא מוצגת כפנאטית דתית המנותקת מכל הקשר חברתי, מרגרט הנוכחית מתוחכמת יותר: היא לומדת את הכלים שבאמצעותם בתה מותקפת, מתמכרת אליהם לאט-לאט וצוברת כוח ברשתות החברתיות בעצמה. זהו שינוי שעל הנייר נשמע מנותק לגמרי מהמהות של הדמות, אך הוא הליבה של מה שהופך את הגרסה הזו של "קארי" לרלוונטית ואולי מהווה את ההצדקה הגדולה ביותר לקיומה. הרי אנו חיים בעידן שבו מרגרט וייט יכולה בהחלט להפוך למשפיענית בעלת עוצמה ואולי אפילו לפוליטיקאית.
אותו שימוש ברשתות החברתיות כמנגנון עלילתי מרכזי גורם גם לנקודת החולשה העיקרית של הסדרה: קווי עלילה מסוימים מתקדמים בצורה לא מספיק אורגנית ומגיעים לשיאים דרך סיקור מדיה מהיר של תהליכים שלא בהכרח חווינו לעומק עם הדמויות. בנוסף, הדינמיקה הניהולית בבית הספר עלולה לעורר גיחוך קל אצל צופים סרקסטיים. עם זאת, מדובר בנקודות תורפה מינוריות באחת היצירות האיכותיות ביותר ששירות הסטרימינג של אמזון הפיק מאז השקתו. תוספת נפלאה נוספת היא מנהל בית הספר, הנרי גרייל, בגילומו של מתיו ליליארד. אמנם הוא לא מצליח למנוע את האלימות והמאורעות במהלך העונה, אבל מספק הופעה מפתיעה מאוד באמפתיה ובטרגיות שלה.
נהוג לחשוב שמידת הכבוד שעיבוד רוכש ליצירת המקור נמדדת במודל ה"נאמנות" אליה, אך פלאנגן (שעובד בשיתוף פעולה מלא עם קינג, הרשום כמפיק שותף) מבליט את ההבנה העמוקה שלו בכתבי הסופר דווקא דרך הבחירה לשנות ולהתאים את היצירה ל-2026. מדובר בסיפור אימה לא רק במובן הפיזי והוויזואלי, אלא גם במובן הפסיכולוגי-נפשי; הצופה יסיים את העונה מהופנט, אבל גם עם קושי לא קל להתאושש מהמראות הקשים ובעיקר מתחושת מועקה כבדה.
מבלי להיכנס לספוילרים, ניכר שפלאנגן וקינג מכינים את הקרקע לעונות נוספות ולא מתייחסים ל"קארי" כמיני-סדרה בלבד. מעריצים אדוקים ימצאו גם רמזים וקישורים לעולמו הנרחב של קינג מתוך יצירות כמו "זה", "הניצוץ" ו"הטירה השחורה". קשה לדעת אם אלו רק אזכורים למעריצים (Easter Eggs) או רמז לניסיון לייצר יקום קולנועי מורחב, אולם מה שבטוח הוא שיש לנו המון מה להרוויח מהתרגום המודרני והחד של פלאנגן לכתביו של קינג.
הסדרה "קארי" זמינה לצפייה בשירות הסטרימינג אמזון פריים. לביקורות סדרות נוספות:
לחצו כאן