מתוק ומר: ביקורת פרקי הפתיחה

בגיל 22, הרבה פורים נופלים ברגע. אתה קם בבוקר, יש לך איזו מחשבה מעניינת בראש והופ היא כבר הופכת למציאות. כך גם בחייה של טס, שמחליטה פתאום לעבור מאמצע השומקום אל התפוח הגדול, העיר הגדולה והנוצצת ניו-יורק. היא מחפשת עבודה במלצרות, משאירה עשרות קורות חיים ולבסוף מגיעה לראיון במסעדת יוקרה מפורסמת. שם, למרות שאין לה ניסיון כמעט, היא נבחרת לתקופת התלמדות, מילים יפות עבור הזכות להיות שק החבטות של כל עובדי המסעדה. דרכה אל המשרה הנחשקת רצופה טעויות, שיחות מסדרון ודמעות.

זה תקציר העלילה של הסדרה "מתוק ומר" של רשת "STARZ" המבוססת על רומן באותו שם שכתבה סטפני דלנר ועשתה את בכורתה בפסטיבל טרייבקה. בעקבות הצלחתה כבר היא חודשה לעונה שנייה. מפיק הסדרה, בראד פיט, איננו בדיוק אדם אלמוני, וזוהי נקודת פתיחה חשובה לסדרה, שאחרת כנראה שהייתה נשארת במחשכי נטפליקס. היא מעניקה הצצה ונקודת מבט מעניינת אל קרבי מסעדת עילית ניו-יורקית, אבל אי אפשר לומר שלא ראינו דברים דומים בעבר בסרטים כמו "דינר רש".

[*]

אלה פורנל ("מליפיסנט", "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים") בתפקיד הראשי עושה עבודה בינונית וחביבה. אולי זו הדמות שנכתבה עבורה שלא מאפשרת לה לעוף גבוה מדי, ואולי זו היא. טס מנסה לעמוד בקצב המטורף תוך שהיא לומדת להכיר את העובדים האחרים ובעודה נדחפת לעולם הסמים, השתיה, האהבה, התשוקה, המועדונים המפוקפקים והסעודות המפנקות.

מוזרה היא הבחירה לשחרר את פרקי הסדרה בקצב של אחד לשבוע ולא לאפשר לצופים לעשות בינג', כמקובל כיום. זו בדיוק מסוג הסדרות שבא לך לראות אחרי יום מבאס, לא להתעמק ומצד שני לא להרגיש שיורד לך איי-קיו בזמן הצפייה או להירדם על הספה.

הסדרה משודרת בימי רביעי ב-23:30 בערוץ yes EDGE. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן