לשמור בבטן: ביקורת סרט דוקומנטרי

מה גורם לאישה לקום בוקר אחד ולהחליט שהיא מעוניינת לשמש אם פונדקאית? את השאלה הזו שואל בתחילת הסרט הדוקומנטרי "לשמור בבטן" שדרן הרדיו את חן רותם, גיבורת הדוקו. נדמה שרק השאלה עצמה עשויה להנפיק כמות מרשימה של סרטי דוקו ומאמרים סוציולוגים שלמים שיעסקו באחת מהסוגיות הכי נפיצות ורלוונטיות בשנים האחרונות בקרב הציבור הישראלי. בכלל, נדמה כי אם יש נושא אחד שהמושג דואליות מתאר אותו היטב, הוא ללא ספק נושא הפונדקאות. עבור רבים הוא הקלף היחידי להרחבת התא המשפחתי. ומנגד, הנושא כשלעצמו מעלה סוגיות רבות מעולמות האתיקה.

יוצרי הדוקו וגיבורי הסרט - חן רותם ובן זוגה הבמאי עומר יפמן - נכנסו לעשייתו באקלים שבו השאלות הללו נבחנו מספיק פעמים וסיפקו לא מעט כותרות וכתבות מגזין מרגשות. בהתאם לכך, הם העדיפו למרכז את עשיית הדוקו בתיעוד המהלך האישי והאינטימי שלהם כמשפחה שמתואר מנקודת מבטה של חן הפונדקאית. התוצאה בסופו של דבר השתלמה, שכן היא מציגה מסמך אנושי ייחודי שחושף פרספקטיבה חדשה למדי על תעשיית הפונדקאות והמחיר שהוא גובה בקרב המשפחה הגרעינית.

אם בסרטי עבר שסיקרו את הנושא, כמו "שיר למעלות" (2019) ו"אמא בהמתנה" (2012), הנוסחה הייתה בטוחה ואחידה, שכן היא עסקה בזוגות שכמהים לילד ותיעדה את הקושי והמסע המפרך שעבר עליהם, הסרט הנוכחי נבדל בעצם בחירתו לשים על המוקד את התהליך האישי-משפחתי-סביבתי שעוברת המשפחה הגרעינית, ולמעשה הוא זונח כמעט כליל את העיסוק במשפחה שמחכה לתינוק שממלאת תפקיד משנה.

[*]

"לשמור בבטן" מציף סוגיות וקונפליקטים שעולים במהלך התהליך, ומאפשר הצצה לתוך עולם שלם שעד היום לא קיבלו ביטוי נרחב דיו בתקשורת. באחת מהסצנות הבולטות למשל, מתבקשת חן לעבור ניתוח קיסרי למורת רוחה. עצם הבקשה מכניסה אותה למשבר רגשי שבמהלכו עולות אצלה שאלות הנוגעות לזוגיות שלה ולתחושות ולרצונות שלה כלפי התהליך. היא תמצא את עצמה בוחנת מחדש את שיקוליה ונאלצת גם לקחת בחשבון את רצונותיו של הזוג השני בסוגיות הנוגעות למרחב האישי שלה. על אף שמדובר באישה חזקה ומגובשת, נדמה כי לראשונה היא מגלה סדקים בצורה בה היא נתפסת, שכן היא מרגישה שמתייחסים אליה כאובייקט. דוגמה נוספת לתחושה הזו, מתרחשת במסגרת בקשתה מבן זוגה להתלוות אליה להליך הבדיקות הרפואיות יחד עם הזוג, וזו על מנת שלא תרגיש אובייקט נלווה בעודה נמצאת לבד על מיטת הטיפולים. גם תיעוד התגובות של הסביבה, מאפשר התבוננות מפוכחת ומגוונת על התהליך ועל האופן שבו הוא מתקבל בקרב המשפחה והחברים שלא ששים בהכרח לתת את ברכת הדרך. אך נראה שכל אלו מתגמדים לעומת הקושי של חן להכין את ילדיה לקראת העתיד להתרחש. באחת מהסצנות היפות של הסרט, היא מספרת לילדיה שהתינוק אותו היא נושאת ברחמה ישוב בקרוב להוריו. היא נוטה להשתמש בתיאורים מעולם הילדים כדי להקל עליהם את ההבנה ובסוף היא גם מצליחה לרתום את ילדיה לתוך המשימה.

גם בהמשך, כשילדיה ישאלו אותה שאלות מסקרנות, היא תבהיר כל העת שמדובר בתינוק ש"אינו שייך לנו". התיעוד הזה מהווה תעודת ביטוח לכל מי שתרצה בעתיד להיכנס לתהליך פונדקאות ומראה שאפשר לעשות זאת מבלי לחשוש לאופן שבו הילדים יקבלו את הצעד הדרמטי. נדבך נוסף בסרט הוא הרצון שמתעורר לפתע מצד בני הזוג להרחבת המשפחה שלהם, בעוד היא נושאת בתוכה את התינוק. בהמשך, כשהסרט מתקדם באופן לינארי ומגיע לסצנות השיא בחלקו האחרון, אווירת המתח עולה כמה רמות ומשרה חווית צפייה בסגנון סרטי הפאונד פוטג'. כל אלה מתנקזים לסצנת סיום מרגשת עד לטוויסט מפתיע.

אין זו הפעם הראשונה בה הזוג עומר יפמן ובת זוגו חן רותם מציגים התמודדות אישית מול מצלמה. השניים שחררו בתחילת העשור הקודם את הסרט "כל הבקרים השמחים", ששבר מוסכמות על מונוגמיה וזכה לביקורות משבחות. השניים חברו גם הפעם למפיק ארי דוידוביץ' (שהפיק את סרטם הקודם), ונראה כי הסצנות שמצלמות את הזוג מקרוב ובשלל רגעים נוגים ונוגעים, מאפשרות לצופה להזדהות ולהתחבר לדמויות ובעיקר לבחון מחדש תפישות ורעיונות הנוגעות לעולם הפונדקאות בכלל והפונדקאיות בפרט.

הסרט הדוקומנטרי "לשמור בבטן" ניתן לצפייה בספריית VOD בקטגוריית יס דוקו.