סנדמן: ביקורת סדרה

מאז שיצא לאוויר העולם ב-1989, הקומיקס האפל והשאפתני של הסופר והמחזאי האנגלי ניל גיימן בהוצאתה של "ורטיגו" מבית DC, המספר את סיפורם של ישויות מיתולוגיות שונות ומוזרות, זכה לשבחים וסחף אחריו עדת מעריצים גדולה ברחבי העולם. הרומנים הגרפיים אף התפצלו לעשרות תתי סיפורים מוצלחים והיקום של סנדמן רק הלך והתרחב (אפילו באטמן מתארח בו). גיימן זכה לתהילת עולם וסנדמן הפך לתנ"ך של חובבי ז'אנר הקומיקס הבוגר ובעל הטון הרציני.

גיימן יצר בגאוניות מוחלטת יקום מורכב, עמוק ופנטסטי, לכן היה זה רק עניין של זמן עד שהוא יעובד לסדרה או לסרט קולנוע. כבר בתחילת שנות התשעים הרעיון הזה היה על הפרק, אך בשל סיבות שונות ומשונות הוא פשוט מצא את מקומו במגירת הטיוטות המאובקת במרתפים של הוליווד. לשמחתם של המעריצים, נטפליקס הרימה את הכפפה ובהחלטה אמיצה הפיקה את אחת הסדרות היקרות ביותר בתולדותיה ובעזרתה, אולי, גם תצליח לתת פייט לדיסני+, שבינתיים כבר הספיקה השבוע לעקוף אותה במספר המנויים והפכה לרשת הסטרימינג הגדולה בעולם.

אז תוכן לא חסר. מרשרשים? יש והרבה - מה נותר לעשות? לגייס את מיטב הכותבים של הוליווד ותחת פיקוחו של גיימן עצמו נכתבו עשרה פרקים לסדרה, שהיא ככל הנראה אחד העיבודים היותר ראויים שתראו על המסך שלכם בשנים הקרובות. סנדמן, או בשמו הנוסף מורפיאוס/אדון החלומות נכלא בטעות על ידי מכשף חובבן במרתף האחוזה שלו. בזמן שמורפיאוס היה כלוא, ממלכת החלומות התפרקה כמעט לחלוטין וחפצים מיוחדים שהיו בחזקתו התפזרו ומצאו את מקומם בידיהם של אנשים מפוקפקים. לאחר מאה שנים, מורפיאוס משתחרר ויוצא למסע להחזרת החפצים ולשיקום ממלכתו החשובה להמשך קיומו של האדם.

[*]

כמו בקומיקס, גם העונה הראשונה של סנדמן אינה מספרת סיפור אחד לאורך כל פרקיה, אלא מחולקת לשני חצאים שלמרבה הצער אינם שווים ברמתם. חציה הראשון של העונה, המבוסס על הכרך הראשון של הקומיקס, הוא גם הטוב ביותר מבין השניים. רמת ההשקעה ניכרת וכל פריים הוא תאווה לעיניים: מרמת הוויזואליה והאפקטים ועד לתסריט ולמשחק - כל הפרקים יחדיו משתלבים ליצירת מופת, לא פחות. את מורפיאוס מגלם טום סטארידג' ("יריד ההבלים") והוא מצליח להעביר בעזרת מבט כואב ונוגה ובתספורת של חובב אנימה מושבע, את ייסוריו של מורפיאוס, ואפילו שלפעמים מתחשק לצעוק על המסך שיחייך קצת, עדיין יש משהו מאוד אמיתי ומעורר הזדהות עימו. כסוג של עלילת צד, דייויד ת'יוליס ("הנער בפיג'מת הפסים") מגלם את ג'ון די, שמחזיק באחד מחפציו יקרי הערך של מורפיאוס. הוא שואף לעולם אמיתי, ללא שקר ובסופו של דבר הוא רק גורם הרס וחורבן. דמותו טראגית עד כאב והשינוי שלכאורה הוא שואף אליו חיובי, אך התיאור הגרפי של תוצאותיו גורם לתחושה זוועתית ויגרום לכם לנוע בכיסא באי נחת ולחשוב שאולי באמת עולם מלא שקרים הוא דבר שצריך לשמר.

לפי מורפיאוס, השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים, הם החלומות שלנו, הם כל מה שאי פעם רצינו להיות וזה מה שבעצם מחזיק אותנו בחיים ומפיח בנו תקווה. התקווה היא שנותנת לנו כוח להמשיך ולקום בכל בוקר מחדש. בשאלות האלה סנדמן עוסקת, נוברת וחופרת (ולא רק). ישנם רגעים שתהיות אלו מרגישות כמו טרחנות מעייפת אך לעיתים ישנו עומק ואם רק נקשיב, אולי נלמד משהו.

החצי השני של העונה הוא זה שמוריד את הציון ממושלם לטוב מאוד. למרות שבין שני החלקים יש פרק מצוין המשמש כמעין מעברון שעומד בפני עצמו, עובדה זו לא מצדיקה את השינוי המובהק בעלילה. במרכז העלילה עומדת הפעם רוז ווקר (קיו רא). רוז היא "מערבלת חלומות" ובכוחה לנוע בחלומותיהם של אחרים. נוכחותה של רוז מאיימת להרוס את עולמו של מורפיאוס ואפילו את העולם האמיתי (מתואר כ"עולם הערות").

הסיטואציות והדמויות בחלק זה אמנם פחות כבדות ואף מעט קומיות, אך בסופו של דבר הן לא מייצרות עניין מיוחד או ציפייה וישנה הרגשה מעיקה של חוסר אחידות פלוס עלילה מעט מפוזרת. לא שהחצי השני הוא רע, הוא פשוט לא עומד בסטנדרטים של אחיו הגדול שמטיל עליו צל ענק. יכול להיות שהדבר הנכון לעשות היה לפרוש את הקשת העלילתית של חמשת הפרקים הראשונים על פני כל העונה. כך אולי היינו מקבלים סדרה שהיא לא פחות מיצירת מופת. המסע של מורפיאוס נגמר מהר, מהר מדי, ואנחנו, כמו ילד קטן שלקחו לו את הסוכריה, לא מבינים לאן נעלם כל הכיף הזה.

אדפטציות של יצירות כתובות למסך הגדול או הקטן הן סוג של מלכודת. "סנדמן" עושה את המעבר לטלוויזיה בחינניות ובהצלחה לא קטנה. החלפת המין למשל של ג'ון קונסטנטין לדמות נשית (ג'ואנה קונסטנטיין בגילומה של ג'נה קולמן שלא מקבלת מספיק זמן מסך) איננה משפיעה כלל. להיפך, זהו משב רוח מרענן ומצטייר כהחלטה נבונה בהחלט של גיימן ושות'. נטפליקס שמה את מלוא הז'יטונים על התקציב, סמכה על גיימן שינווט את הספינה וללא סופרסטארים הצליחה לקצור את הפירות. הסדרה כבר פילסה את דרכה למקום הראשון בצפיות ברחבי העולם ולמעריציה רק נותר לקוות שהעונה הבאה (אם תהיה) לא תיפול ברמתה ותהיה אפילו טובה יותר כי "סנדמן" היא פשוט חלום שהתגשם.

הסדרה "סנדמן" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן