בעיית שלושת הגופים: ביקורת סדרה

"בעיית שלושת הגופים" הגיעה לנטפליקס ועם כל הכבוד לרומן עליו מתבוססת הסדרה, ההייפ העיקרי הוא דווקא מחזרתם של דיוויד בניוף וד.ב. וייס, יוצרי הסדרה "משחקי הכס". כמובן שההשוואה הייתה בלתי נמנעת, ולקראת צאת הסדרה התגובות באינטרנט נעו בין התרגשות לפחד מסוים, הציפיות שלי מהסדרה החדשה של השניים לא היו בשמיים ואפילו קצת פסימיות לאור הסיום הלא מוצלח של "משחקי הכס". עם הרזומה העשיר ששינה את פני הטלוויזיה של צמד הבמאים מובן מדוע הציפייה הייתה כה גבוהה, אבל האם היא הצליחה לעמוד בציפיות?

עלילת הסדרה מתחילה בשורה של רציחות מסתוריות של מדענים. כך מתגבש לו צוות של מדענים יוצאי דופן שמשתפים פעולה עם בלש עקשן כדי לסכל איום חייזרי שקרב ובא ויסכן את עתיד האנושות. בין לבין, אנחנו נחשפים לפלאשבקים אי שם בשנות ה-60, המתמקדים באסטרופיזיקאית אשר נלקחת למתקן צבאי סודי בהרי סין הרחוקים. בסופו של דבר היא משתתפת בפרויקט מסווג לתקשורת בין גלקטית בחיפוש אחר חוצנים וכך קווי העלילה נשזרים אחד בשני.

כמו "משחקי הכס", עלילת הסדרה מבוססת על ספר, הפעם הספר הראשון בטרילוגיה הנקרא "בעיית שלושת הגופים" אותו כתב ליו צשין שזכה בשבחים רבים ובפרס הוגו לרומן הטוב ביותר בקטגוריית הפנטזיה והמדע בדיוני. בניגוד לסדרת הפנטזיה בה היוצרים היו צריכים ליצור מחדש את הסוף שג'ורג' ר.ר מרטין לא הספיק לכתוב ונכשלו בגדול, כאן אפשר להתנחם בכך שכל הספרים כבר נכתבו מראש והם יכולים להסתמך על המקור הספרותי, כפי שעשו בהצלחה בעונות הראשונות של "משחקי הכס".

סדרת הספרים מתפרשת על מגוון מיקומים ולאורך מאות שנים ומכילה רעיונות, שבלשון המעטה מאוד קשים לעיבוד במסך. אך לאחר שצמד הבמאים קראו את הספרים שניהם ידעו כי זה הולך להיות הפרויקט הבא והשאפתני שלהם, יחד הם חברו למפיק אלכסנדר וו ("דם אמיתי") ולתקציב ענק של כ-20 מיליון דולר לפרק שהעניקה נטפליקס לטובת הפקה יומרנית וגדולה. הסדרה מורכבת מאנסמבל שחקנים נרחב המכיל את בנדיקט וונג ("ד"ר סטריינג'"), רוזלינד צ'או ("מסע בין כוכבים: הדור הבא"), אייזה גונזלס ("בייבי דרייבר") וצופי "משחקי הכס" יוכלו לגלות שם את ליאם קנינגהם (סר דאבוס), ג'ון בראדלי (סאם טארלי) וג'ונתן פרייס (הדרור העליון). כבר מהרגע הראשון, אפשר להבין שמדובר בהפקה רבת תקציב. העלילה בנויה משלל סיפורים בזמנים שונים ומשלבת צילומים של לונדון ונופי סין של שנות ה-60. לאורך העלילה ישנם אפקטים חזותיים שלא מביישים שום סדרת מד"ב אחרת. אנחנו נחשפים לדיונים מעניינים על התפתחות טכנולוגית ואמונה במדע ובנתונים אמפיריים לבין אמונה בדת ובאלוהים. והכי חשוב, לא צריך דוקטורט כדי להבין את המתרחש, והמידע שנזרק בכל פרק מונגש בצורה עדינה ונגישה לכל מי שסובל מפיזיקה.

אך "בעיית שלושת הגופים", היא לא הבעיה היחידה בסדרה. הבעיות מתחילות בתסריט המקרטע שקופץ מעלילה אחת לשנייה בחוסר סדר, ובדמויות שפשוט לא מצליחות לעניין. לאורך העלילה הדמויות לא מצליחות לעבור התפתחות משמעותית או להגיע לשיא רגשי ששואב את הצופים ומעורר אמפתיה או רגש כלשהו. חוסר העומק מקשה על הצופים להתחבר לדמויות ולא באמת אכפת לנו מה יקרה להן.

קשה מאוד ליצור סדרה מעלילת מדע בדיוני שאפתנית כמו זו. בניית העולם, הדמויות והניסיון לדחוס רומן ל-8 פרקים הן רק חלק מהקשיים בדרך. אמנם הסדרה סובלת מבעיות תסריט ודמויות, אך מנסה לפצות על כך ברגעי אקשן ומפגני ראווה טלוויזיוניים. מדובר בסדרה חכמה ואינטליגנטית הבעיה היא שהקהל של היום אך כזו שמשאירה אותנו עם יותר שאלות מתשובות, ומניחה את הבסיס לעונות עתידיות שטרם אושרו. יש לסדרה פוטנציאל עצום שיכול להתממש. עם תיקונים בתסריט ופיתוח הדמויות, זו יכולה להיות אחת מתוכניות הטלוויזיה המדוברות בשנים הקרובות.

"בעיית שלושת הגופים" זמינה לצפייה בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן