Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: Seretro - למה אוז היא אחת הסדרות הגדולות אי פעם?

סדרות טלוויזיה כיום תפסו, במובן מסוים, את מקומו של הקולנוע. בעוד הזרם המרכזי של הקולנוע משקיע פחות ופחות בסיפורים טובים ויותר בכוכבים, אפקטים ושיווק התסריטים הטובים נמצאים כיום על המסך הקטן. אך התסריטים והאיכות לא היו תמיד בטלוויזיה, למעשה הטלוויזיה כמו שאנחנו מכירים אותה היום לא הייתה קיימת עד ה-12 ביולי 1997 אז עלתה "אוז" על המסך הקטן ב-HBO, שלימים תהפוך לרשת הטלוויזיה המפורסמת בעולם.

הסדרה התרחשה במשך שש עונות בבית כלא לפשעים מסוכנים אוזוולד או בקיצור- אוז. שם הסדרה, "אוז", מתקשר כמובן לסיפור הילדים המפורסם "הקוסם מארץ עוץ" אלא שלכאן, בניגוד למקום באותו סיפור ילדים, אף אחד לא רוצה להגיע. בתוך אוז נמצאת "עיר הברקת" (גם היא לקוחה מ"הקוסם מארץ עוץ”)- יחידה ניסיונית בכלא בראשות טים מקמנוס (טרי קיני), שבוחר בקפידה אסירים מכל הקבוצות השונות בכלא במטרה לשקמם- התוצאה, כמובן, היא כאוס.

בין הדמויות המרכזיות ניתן למצוא את טוביאס ביצ'ר (לי טרגסן שכיכב ב"מונסטר"), איש משפחה ועורך דין, שנכנס לכלא לאחר שדרס ילדה כתוצאה מנהיגה בשכרות. בעסקת טיעון, ביצ'ר מקבל הצעה של עונש מופחת בכלא בסיכון נמוך, הוא מסרב ובמשפט הוא מקבל את העונש המקסימלי ונשלח ל"אוז" למען יראו וייראו. ביצ'ר מגיע לכלא וללא חוכמת הרחוב וקשרים הופך מהר מאוד לעבד של וורן שילינגר.

שילינגר (ג'יי קיי סימונס שכיכב אשתקד ב"וויפלאש") הוא ניאו-נאצי חסר רחמים, אכזרי וגאון. ההישג הגדול ביותר של "אוז" בעיניי היא יצירת הזדהות מסוימת עם דמות כה נוראית ואכזרית. "הוא אחת הדמויות הבודדות שאני מדבר עליהן בגוף שלישי" הסביר סימונס, בניסיון להתנתק מהדמות המזוהה ביותר עימו. במהלך הסדרה הופך ביצ'ר מרכיכה לגיבור, תוך כדי התאהבות באסיר אחר, כריס קלר, ויצירת אחד מקווי העלילה הטובים ביותר בתולדות הטלוויזיה יחד עם שילינג'ר וקלר. ביצ'ר, שנאלץ לבחור בין להיות עבד לבין שליטה בחייו גם במחיר של פגיעה באחרים, הופך מהחנון של הכלא לחיה רעה.

[*]

אוגוסטוס היל (הארולד פרינו ג'ויור, "אבודים") נכלא ב"אוז" בעקבות עבירות שקשורות ברצח ובסמים. לאחר ששותק מהאגן ומטה הוא מחליט לשנות את דרכו. חוץ מלהיות דמות בסדרה אוגוסטוס מגלם מעין מספר שמקשר בין אירועי הכלא לצופים. במובן מסוים הוא הקול של יוצר הסדרה- טום פונטנה ונותן את הפרשנות שלו למה שקורה בכלא וזה כמובן גם כן נתון לפרשנות. "אוז" נחשבת לפורצת דרך ברמת האלימות שהיא הציגה – חשוב לציין שהטלוויזיה, עד עלייתה של "אוז" הייתה מאוד שמרנית. דם היה משהו שכמעט ולא ראינו על המסך. "אוז" שברה את המוסכמות ושמה את האלימות במרכז הבמה. סצנות רצח, עינויים ואונס שלא משאירות שום מקום לדמיון. יש כאלה שטוענים שכותבי הסדרה- טום פונטנה, בארי לווינסון, וג'ים פינרטי התמסרו יותר מדי לאלימות והיא הפכה למוגזמת. אני חושב שהאלימות ש"אוז" הציגה נאמנה למציאות לא רק של בתי כלא האמריקאים אלא גם לחברה האמריקאית שהאלימות, לצערי, מושרשת בה.

[*]

הנושא השני, והמרכזי הוא כמובן הגל ש"אוז" החלה ולמעשה שינה את הטלוויזיה כולה. התסריטים המורכבים, הדמויות העמוקות ובעיקר הריאליזם הכואב הפכו את הטלוויזיה למה שאנחנו מכירים היום. "אוז" פתחה את הדלת לשלל הסדרות שאנחנו רואים היום- מ"הסופרנוס" ו"הסמויה" עד "מד-מן" ו"משחקי הכס". "אוז" הייתה סדרת האיכות הראשונה של HBO, שהפכה היום למעין תו תקן לאיכות. אם כבר "משחקי הכס" - אחד המאפיינים שהפכו את הסדרה לפופולרית הוא הריגת הדמויות המרכזיות. גם זה כאמור התחיל ב"אוז" שהראתה לנו שבכלא אף אחד לא חסין. למעשה בסך הכל רק חמישה אסירים שרדו את "אוז" מתחילתה עד סופה וסך הכל 9 דמויות.

בששת עונותיה הציגה "אוז" אין ספור דמויות מעניינות והעלתה לא מעט קונפליקטים למרכז הבמה - האם ניתן להטיל עונש מוות על אסיר מפגר? האם ניתן לפגוע בזכויות האסירים (התייחדות למשל) כדי לחסוך כסף למשלמי המיסים? תפקיד הפוליטיקה בכלא והאם בכלל ניתן לשקם אסירים? ועוד המון שאלות קשות. "אוז" לא תמיד שמרה על רמתה, ובעונתה האחרונה הידרדרה מעט, אך עדיין מדובר באחת מהסדרות הטובות ביותר שנראו על המסך הקטן וכזו שפרצה את הדרך לסדרות שאנחנו מכירים היום ולתור הזהב של הטלוויזיה. מקומה כאחת מהסדרות החשובות והמשפיעות ביותר בתולדות הטלוויזיה מובטח.