Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: מר רובוט: עונה שנייה

אז איך נראים החיים אחרי שמוחקים לכולם את החובות? זו רק אחת מהשאלות הרבות שהשאיר אחריו הסיום של העונה הראשונה. הציפייה ההגיונית הייתה שהעונה השנייה תעזור לפרק את הבלבול והבלגן שנוצר, אבל נדמה שליוצרי הסדרה לא היה דחוף לעשות זאת כלל.

במקום להפוך למאורגנת יותר, העלילה בעונה השנייה של "מר רובוט" רק הולכת ומתרחבת, כשעוד ועוד דמויות מתווספות משני צדי המתרס, ודמויות משנה שוליות מהעונה הראשונה מקבלות עוד זמן מסך מעניין ונחוץ. מעניינת במיוחד היא ווייט רוז, ראש הצבא האפל (Dark army) שהבליחה פה ושם בעונה הראשונה, ומקבלת תפקיד מרכזי בעונה השנייה, לא עוד רק צופה שקטה מאחורי הקלעים. כדי לסבך את החיים של חברי F-סוסייטי, שמנסים בעונה הזו להתרגל למציאות החדשה שיצרו, הצטרפה דום דיפיירו, סוכנת FBI, חדה, מרגשת ומלאת מוטיבציה.

מלבד זאת, העלילה לא ממהרת לסגור חורים, ונראה שהתמות של הסדרה מקבלות לעתים יותר זמן במה מהעלילה עצמה. גם העונה הראשונה יכלה להתפאר בצילומים נהדרים וברגעים טלוויזיוניים מרשימים, אך העונה השנייה לוקחת זאת צעד אחד קדימה. אם בעונה הקודמת, הרבה מהמידע ספגנו דרך המונולוגים החדים והברורים של אליוט, שעסקו לרוב בעניינים אוניברסליים שונים, עכשיו גם הם מפנים עוד קצת מאור הזרקורים לטובת זוויות צילום, קומפוזיציות ושלל אלמנטים שאינם מילוליים, שמעבירים את המסר בצורה מדויקת.

[*]

"מר רובוט", שעוסקת באדם אל מול המערכת והטכנולוגיה, מציגה ביתר שאת בונה השנייה לא רק את המאבק של אליוט וחבורתו בכל אותן מפלצות ענק (ובעצמו), המיוצגות על ידי אנשים נאלחים לא פחות מאותן מערכות עושקות נשמות, אלא גם את ההשפעה של החיים המודרניים בצל אותם אנשים ואותן התופעות, ואת השתנות המרקם והתקשורת החברתית בימינו.

החברה של היום לפי הסדרה סובלת מאבדן חמור של יכולות בין-אישיות. הדיאלוגים לצורך העניין, מתבצעים כמעט בבלעדיות תוך הפרדה ברורה של שתי הדמויות בפריימים שונים, אגב מעבר יציב אך קצבי בין שתיהן. מרוחקות, מנותקות, מכונסות לחלוטין בתוך עצמן ותמיד במלחמת התשה מרובת אינטרסים וסודות. הדמויות חיות כמעט בכל רגע מחייהן את הביטוי "רב הנסתר על הגלוי", ומדגימות כמה קל וכמה טבעי לחיות כך כיום, באנונימיות הברוכה מדי שהטכנולוגיה מאפשרת לנו. אפלות ומסוכנות יותר, הדמויות בעונה השנייה עוברות לפעול היישר מהשוליים, בין אם החברתיים ובין אם המוסריים, וככאלה נדחקות לשולי התמונה, כשהעולם הגדול הזה שמתרחש ומתרגש עליהן מאחורי הגב, מקבל את מלוא המרחב. העולם הטכנולוגי של המאה ה-21 דוחף את הדמויות החדשות והישנות כאחת אל עבר הקצה, דוחק אותן לפינה שוב ושוב ומכריח אותן להתמודד עם המציאות שהן חיות בה, וככל שהן נדחקות יותר, כך הן בועטות יותר.

הטכנולוגיה, שלעתים אנחנו ממהרים לשבח, מקבלת כמעט כרגיל את תו האזהרה שסרטים וסדרות שמים עליה. בדרך כלל אנחנו רואים איך המכונות מתפתחות עד שהן קמות על יוצריהן, ויוצאות למלחמה. "מר רובוט" לוקחת נושא זה ומעניקה לו טוויסט מעניין, עדין אך קודר יותר. הטכנולוגיה עצמה היא אינה המפלצת, ואינה מסוגלת להיות מסוכנת כשלעצמה, אבל היא עשויה לשנות את נפש האדם לרעה, כפי שלטובה.

בנוסף לכך, האנונימיות המובטחת באה עם מחיר כבד בסדרה. היכולת לפעול מבלי להתגלות, מבטיחה בעצם את חוסר היכולת של הדמויות לעלות ולגלות את מעשיהן של הדמויות האחרות. המרחב הענק הזה שהוא הטכנולוגיה מאפשר למפלצות רבות לשבת על כורסאות רחבות ידיים ומפנקות, להניח בנינוחות רגל על רגל, ולצפות בעולם נשרף, בדיוק כפי שהוא מאפשר לחברי F-סוסייטי להלך בו ולהטמין מוקשים, באותן הכורסאות ממש. הקירבה שנוצרה מהיכולת לתקשר במהירות האור עם הקצה השני של העולם הביאה איתה בדידות חסרת גבולות ויכולות חברתיות ומוסריות לוקות בחסר.

העונה השנייה של "מר רובוט" מתמקדת בעיצוב העולם של היום על שלל מרכיביו: חברה, כלכלה, ערכים ועוד, ומקנה לו מעמד של שחקן ראשי בעונה הזו לא פחות משאר השחקנים. החלטה שאם לא הייתה מבוצעת בדיוק הכירורגי שהיא בוצעה, הייתה יכולה ליצור עונה איטית ומבלבלת, אבל הצליחה ליצור עונה אפלה, שואבת ומורכבת. כל שנשאר הוא רק לחכות לעונה הבאה, שתצא מתישהו במהלך 2017.