שרינקינג: ביקורת סדרה

רק לפני מספר שנים ביל לורנס, היוצר של "ספין סיטי", "סקראבס" ו"קוגר טאון", הסתובב בין מנהלי הערוצים הגדולים והציע להם את הרעיון לסדרה המבוססת על דמות שהופיעה בפרסומות כדורגל בערוץ הספורט של רשת NBC ב-2013, בשם טד לאסו. אף אחד לא האמין בסדרה על ספורט שאינו פופולרי בארצות הברית, מאת יוצר שלא הצליח להעמיד סדרה יציבה מזה עשור. רק שירות הסטרימינג הטרי דאז Apple TV+ החליט להרים את הכפפה וההמשך כבר ידוע לכולם. "טד לאסו" סחפה את הצופים, המבקרים וטקסי הפרסים. היום כולם רוצים לעבוד עם ביל לורנס, אבל הוא בוחר להישאר בבית החם שהעניקו לו באפל.

הסדרה החדשה שלו, הדרמה הקומית "שרינקינג", נוצרה בשיתוף עם הקומיקאי ברט גולדשטיין (רוי קנט מ"טד לאסו") וג'ייסון סיגל ("איך פגשתי את אמא", "קח את זה כמו גבר") שגם משחק בתפקיד הראשי. בדומה ל"טד לאסו", הגיבור הוא אדם שאמון על הובלת אנשים אבל הוא עצמו שבר כלי בחייו האישיים. ג'ימי (סיגל) הוא פסיכולוג ששכל את אשתו ושוקע בתהום של אלכוהול ונערות ליווי. הוא מחליט לקחת את עצמו בידיים ובמקביל להפוך למעורב ואקטיבי יותר עבור המטופלים שלו, במקום לתת להם לשכב על הספה ולשאול אותם את השאלות החבוטות.

העסק המשפחתי ומעגל החברים של לורנס ממלאים חלק נכבד בסדרה. זאק בראף (ג'יי די מ"סקראבס") מביים את אחד הפרקים, ניל פלין (השרת מ"סקראבס") מפציע בתפקיד אורח. אשתו של לורנס, כריסטה מילר ("סקראבס", "קוגר טאון", "דרו קרי"), מופיעה בתפקיד ליז, השכנה החטטנית של ג'ימי, וגם משמשת כמפקחת מוזיקלית כהרגלה בכל הסדרות של בעלה. באחד הפרקים ניתן לשמוע שיר של הזמרת שרלוט לורנס, בתם של השניים שהיתה רק בת שנה כש"סקראבס" שודרה לראשונה. צוות השחקנים המגוון מורכב מכמה פרצופים מוכרים, כמו טד מקגינלי מ"נשואים פלוס" והיידי גרדנר מ"סטרדיי נייט לייב", לצד תגליות מפתיעות כמו ג'סיקה ויליאמס ("דיילי שואו"), עמיתה של ג'ימי, ולוקיטה מקסוול בתפקיד בתו המתבגרת. אבל גולת הכותרת של הסדרה כולה והפיל הענק בחדר הוא האריסון פורד בתפקיד פול, הבוס והמנטור של ג'ימי, הסובל ממחלת פרקינסון בשלבים מוקדמים. אין רגע אחד שבו פורד נמצא על המסך בלי שהצופה ישאל את עצמו איך ולמה זה קרה. איך סדרה קטנה בשירות סטרימינג משני מצליחה להנחית את אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם שעד 2022 בכלל לא עשה סדרות ונשבע שיעבוד בקצב של פרויקט בודד בשנה?

נראה שגם השחקנים האחרים, שלכל אחד מהם סצנות משותפות איתו, לא מאמינים למזלם. ניתן להרגיש את יראת הכבוד לאגדה החיה הניצבת מולם והרצון להיות טובים יותר בנוכחותו. באופן טבעי, העיניים של כל הדמויות נשואות אליו. פול הוא סבא סקסי, בטוח בעצמו, מקצוען, מודל לחיקוי לסובבים אותו ונראה שהכל אצלו בשליטה, אבל מתחת לפני השטח גם הוא לא חף מבעיות. בזמן שהוא לגמרי גדול מדי על הפורמט, פורד בן ה-80 נראה מצוין ומשחק מצוין, נותן ביטוי מלא לחוש הקומי שלו, שומר על פרופיל נמוך, משתף פעולה עם השטויות בתסריט כשנדרש ובבירור נהנה מאוד.

"שרינקינג" היא לא הסדרה הכי טובה של לורנס אבל היא מאוד מהנה לצפייה ומתהדרת גם היא בסימן ההיכר הכי גדול שלו – היכולת לשלב מעברים חדים בין קומדיה לדרמה. רגע אחד הצופה מתגלגל מצחוק, 20 שניות לאחר מכן הוא מתקשה להחזיק את הדמעות, וחוזר חלילה. הסדרה מצליחה לגעת בעדינות ובשני כובעים, דרמה וקומדיה, בהמון נושאים - כמו התמודדות עם אובדן, יחסי אבות-בנות, פוסט-טראומה ועוד. התסריט מהודק והבדיחות מלוטשות. יש אינטראקציה בין כל זוג דמויות ראשיות, לא משהו שרואים בכל סדרה. כל דמות גם זוכה לרגעי תהילה משלה. הדיאלוגים זורמים, טבעיים ומלאים בשנינויות. במקרה של פורד, הם גם רוויים בסרקזם האופייני לפרסונה שלו. מצד שני, ספק אם הסדרה תוכל לעמוד על הרגליים בלעדיו, לכן התכנון הנוכחי של היוצרים הוא לסיים אותה אחרי שלוש עונות. בינתיים, בהחלט יש על מה להתענג.

הסדרה "שרינקינג" משודרת באפלTV+. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן