הקהל חשוב יותר מהמבקרים: ראיון עם במאי לחזור לגור עם אמא

הבמאי הצרפתי המצליח אריק לאבן הגיע לישראל לכבוד פסטיבל הקומדיות הצרפתיות "או לה לה" אותו פתח סרטו החדש "לחזור לגור עם אמא", שהיה לשובר קופות בצרפת עם הכנסות של מעל 20 מיליון דולר. "אני מאוהב במדינה הזו, אנשים שמחים. אני מאוד מופתע", הוא מספר.

אתה רואה את עצמך כבמאי של קומדיות?

"קומדיה היא הדרך שלי לתקשר עם הקהל. אני רואה אותן קודם כל כדרמות. הקולנוע הצרפתי לא יכול לעשות בלוקבאסטרים. יש לו מומחיות קטנה - הקומדיות החברתיות, סרטים קטנים עם מגע צרפתי וזו גם המומחיות שלי. בכל קומדיה טובה יש נושא חברתי. אם אתה צוחק אז הבדיחה היא נכונה, אפילו בסרטים הטיפשיים ביותר. לא משנה לי אם זה פוליטיקלי קורקט, אני כותב מה שאני רוצה לראות. אלה לא תמיד סרטים טובים אבל אלו הסרטים שאני רוצה לראות".

ומה קורה אם הקהל לא צוחק?

"כשהקהל לא צוחק זו טעות שלי. במאים אחרים מאשימים את המפיץ או גורמים אחרים. לי יש סוד – אם אתה רוצה למכור יותר כרטיסים, תעשה סרטים טובים יותר. זה הכל. אם הקהל לא בא זו אשמתי. אני אצטער על כך אבל זו אשמתי".

[*]

(אריק לאבן בפתיחת פסטיבל הקומדיות הצרפתיות, צילום באדיבות "עדן סינמה")

עלילת "לחזור לגור עם אמא" עוקבת אחר סטפני (אלכסנדרה לאמי) שלאחר שהתגרשה ואיבדה את עבודתה, חוזרת לגור עם אמה המבוגרת (זו'זיאן בלאסקו). היא נאלצת להתמודד עם דירה מחוממת יתר על המידה, להאזין לזמר פרנסיס קברל בלא הרף, להשתתף במשחקי "שבץ נא" אינסופיים, וכמובן, לשמוע את הערותיה החוזרות של האם והמלצותיה כיצד לנהל את חייה. כל אחת מהן צריכה לגלות סבלנות רבה מאוד, אבל יום אחד, כאשר שאר בני המשפחה מגיעים לארוחת ערב, נחשפים סודות משפחתיים, ואת השבר בעקבות זאת אין אפשרות למנוע.

עד כמה הדמות בסרט מבוססת על אמא שלך?

" אמא שלי אוהבת אותי וכל מה שאני עושה הוא נהדר בשבילה. היא האמא הלא יהודייה הכי יהודייה שיש. היא אישה מבוגרת והיא לא טובה עם האינטרנט והטכנולוגיה, הבדיחות בסרט בפן הזה מבוססות עליה. ביום ההולדת שלה הבאתי לה אייפד והיא לא יכלה לעשות כלום איתו, היא אומרת שזה לא עובד. היא גם מקשיבה כמו בסרט כל היום לזמר הצרפתי פרנסיס קברל".

איך היא הגיבה כשהיא ראתה את הגילום שלה על המסך?

"היא מאוד שמחה שז'וז'יאן בלאסקו שיחקה אותה והרגישה מוחמאת מזה. אבל כשהיא צפתה בסרט היא חשבה שאני צוחק עליה, אבל זה לא עליה, אלה רק הסיטואציות. זה לא מרוע לב, זה מאהבה".

איך השגת שחקנית מוכרת כמו ז'וז'יאן בלאסקו לתפקיד?

"רציתי את בלאסקו מאחר ואני מעריץ שלה. כשהייתי צעיר היא הייתה כמו אלילה בשבילי, אז אני מאוד גאה שהיא אהבה את התסריט שלי. היא קראה את התסריט ומיד הסכימה. אני חושב שמגיע לה 'סזאר' על הסרט הזה וזה לא בלתי אפשרי – כי היא על הגבול בין שחקנית של סרטים מסחריים שכולם מכירים לשחקנית איכותית שגם המבקרים אוהבים".

[*]

(לאבן על סט הסרט, צילום: קולנוע חדש)

זהו סרטו השישי של לבאן, לאחר שבשנת 2006 ביים את סרטו הראשון קומדיית האימה "Poltergay" וסרטו הראשון מאז הקומדיה "ברביקיו" משנת 2014 שהייתה להצלחה גדולה בצרפת וגם בישראל ועסקה באדם בגיל 50 שמשנה את חייו לאחר שהוא לוקה בהתקף לב. לכל סרטיו כותב לבאן גם את התסריטים.

הסרטים שלך זוכים להצלחה קופתית יפה אבל פחות לאהדת המבקרים

"הקהל יותר חשוב לי מאשר המבקרים. יש ביטוי בצרפתית – אף אחד לא אוהב את הסרטים שלי – חוץ מהקהל. אני מעדיף לקבל ביקורות טובות יותר אבל המבקרים בצרפת הם אליטיסטים וחושבים שקומדיה זה לא דבר טוב. סרט זה כמו אוכל: אני אוהב לאכול משולש פיצה פשוט ואוהב לאכול במסעדות צמרת – הכל זה טוב. המבקרים הצרפתיים לא מבינים את זה".

גם הבסיס של "לחזור לגור עם אמא" יכול להוות תסריט לסרט דרמטי

"בהחלט. מערכות היחסים בין האחים הן מאוד קשות. כל החיים אנו חושבים שהבעיות שלנו הן בגלל ההורים והמשפחה. לי הייתה בעיה כזו עם אחת האחיות שלי שאמרה שאמא אוהבת אותך יותר ממני, שאני הפייבוריט שלה. אמא שלי אוהבת את כולם באופן שווה אבל אני יודע שהיא מעדיפה אותי. יש לי שני בנים, אני אוהב את שניהם אבל אני מעדיף לבלות זמן עם אחד מהם".

כעת סיים לבאן לביים סרט חדש על בחורה שחייבת לבחור בין שני גברים אותו הוא מגדיר כ"קומדיה רומנטית שאני מאוד גאה בה". לדבריו הוא ימשיך לביים את סרטיו בצרפת ולעסוק בקו התפר של בין הקומי לדרמטי עם נגיעה בנושאים חברתיים. "יש רוח צרפתית בסרטים שלי ואני חושב שאתה צריך להכיר טוב את המדינה בשביל לעשות קומדיה טובה במדינה ובשפה אחרת, לכן תמיד אעשה סרטים צרפתיים. אני לא רוצה לצלם משהו שאני לא אוהב. אם אני טועה אני רוצה להיות טועה עם השגיאות שלי".