פסטיבל טאלין: קולות רקע זוכה בפרס התסריט וביקור בסט של נולאן

ביום השביעי לשהותי בטאלין אני צופה בסרט ארט-האוס הודי בשם ״לורני הסקרן״. זהו סרט אפל על בלש פרטי בעיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם וכשחפצים בעלי חשיבות היסטורית מתחילים להיעלם מייד נופל החשד על הזר שהגיע לעיר. הצפייה בסרט הייתה עבורי חוויה שונה וזהו ללא ספק סרט הניאו-נואר היוצא דופן ביותר שראיתי מזה שנים. הבלש הפרטי הוא לא בדיוק פיליפ מרלו והפאם פטל נראית יותר כמו השכנה ממול ובכל זאת סרט מאוד מעניין.

[*]

(רון פוגל וצוות הסרט "לורני הסקרן")

אני ממשיך וצופה בסרט ״המשחק הקר ביותר" המספר על משחק שח המתרחש בוורשה באוקטובר 1962 ממש כשמשבר הטילים בקובה עומד לפרוץ. ביל פולמן הוותיק (״היום השלישי״) הוא אמן שח אמריקאי שאמור להביס את יריבו הרוסי. סרט די פשטני שאני קצת לא מבין מה עושה בפסטיבל. אולי זה בגלל שמכון התרבות הפולני תמך בהפקתו?

בערב אני מגיע לאולם הקולנוע סופרוס כדי להנחות את הקרנת הסרט ההודי שראיתי בבוקר. סופרוס הוא בית קולנוע שנבנה על ידי הרוסים בטאלין באמצע שנות החמישים והוא היכל הקולנוע האחרון שנשאר בבירת אסטוניה. האולם ענק ובאמצע השורות האחרונות יש בר משקאות. אני פוגש את הצוות ההודי כולל השחקן אדיל קאהן שהוא כוכב גדול בהודו (כיכב בין היתר ב״חיי פיי״ ובסרט הנורווגי ״כולם מדברים על זה״). הבמאי מספר על אזור הולדתו ועל המוסיקה הנהדרת שמלווה את הסרט. הקהל ממטיר שאלות ואני מסיים את ההנחיה החמישית שלי בפסטיבל.

ביום הלפני אחרון שלי בטאלין אני יוצא לסיור בקומפלקס ענק ונטוש בשולי העיר. מקום שמשמש היום בעיקר כאתר צילומים. כריסטופר נולאן צילם שם סצנות לסרט האחרון. לסיור מתלווה אליי מריה בלקין המקסימה כוכבת הסרט הישראלי ״קולות רקע״ שיש באז חזק סביבו כמועמד לפרסים בתחרות הראשית.

[*]

(רון פוגל ומריה בלקין, כוכבת הסרט "קולות רקע")

בצהריים אני מתבשר שגם היום אני צריך להנחות הקרנת סרט (שוב מהודו). אני ממהר לצפות בסרט״ מקלות החתול״, סרט יפהפה על מכורים לסמים בכלכותה ועל חייהם העלובים. האולם בקולנוע הקוקה קולה מפוצץ בחוץ סוף סוף יורד שלג ואני ומפיק הסרט עונים לשאלות הקהל הנלהב. מכיוון שאוטוטו נגמר הפסטיבל היום הוא היום היחיד שלא תוכננה להיות בו מסיבה. מחר הפסטיבל יסתיים וגם אני אעזוב ואשוב לארץ הקודש. את יומי האחרון בטאלין התחלתי במסיבת עיתונאים שבה הוכרזו הסרטים הזוכים. הפרסים יחולקו בטקס הסיום בערב כשאני כבר אהיה בדרך לארץ. לשמחתי הרבה השופטים מעניקים את פרס השחקנית לאלינה סרבן גיבורת הסרט המרגש "מלכת הצוענים" שהוא מעין רוקי נשי. פרס בקטגוריית 'מורדים עם סיבה' מוענק לסרט הסיני "החגיגה" שהיה לי הכבוד לקיים ולהנחות את הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל.

אבל הממתק האמיתי הוא הזכייה של הסרט הישראלי "קולות רקע" בפרס הארגון לקידום קולנוע אסייתי והכי חשוב בפרס התסריט. מייק ניואל הבמאי הידוע ("ארבע חתונות ולוויה אחת") מנמק את החלטת השופטים ואומר כי "מדובר בסרט שכבש את לב השופטים מההתחלה. בסרט יש כמה הופעות נהדרות במיוחד של השחקנית הראשית. זהו סרט מלא חיות ואותנטי המתאר את התמודדות גיבוריו עם הסיטואציה שנקלעו אליה". אני חוזר למלון ומבלה עד הטיסה עם המפיקה ההודית שפגשתי שלשום כשהנחיתי את הקרנת סרטה. אנחנו נפרדים ואני מסיים עוד פסטיבל נהדר. מן הסתם אחזור לכאן גם בשנה הבאה.

[*]