מסך הברזל הוא הכינוי שניתן לגבול האידיאולוגי והפוליטי שהפריד בין מזרח אירופה למערבה אחרי מלחמת העולם השנייה: מצידו האחד הגוש הסובייטי ומצידו השני מדינות המערב. הביטוי היה אחד מסמליה של המלחמה הקרה ושיקף את הפערים העצומים בין החופש במערב לדיקטטורות במזרח אירופה.הקולנוע התייחס ומתייחס לתקופת המלחמה הקרה בכלל ולמסך הברזל בפרט בשלל סרטי ריגול, כמו "המרגל שחזר מן הכפור" הנפלא וסרטי ג'יימס בונד. גם דרמות קורעות לב נעשו על התקופה שנמשכה עשרות שנים, כמו "אהבה בימים קרים", המתאר בני זוג מפולין שנפרדים כשהגבר עורק למערב. בהמשך הוא מחליט לחזור אל מעבר למסך הברזל כדי להתאחד עם אהובתו ומשלם מחיר כבד. אלו סרטים רוויים בפחד ובפרנויה מפני מה שצפוי לגיבורים תחת עינו הפקוחה של שלטון דיקטטורי השולל זכויות אזרח בסיסיות, אל מול החופש שמציע המערב.
פרסומת
את "פרלה" ביימה אלכסנדרה מקרובה, ששאבה השראה מההיסטוריה המשפחתית שלה ובין היתר מאמה, הציירת סשה מקרובה. ציוריה של האם מוצגים בסרט ומוסיפים לתחושת האותנטיות השורה עליו. פרלה היא אמנית שברחה מצ'כוסלובקיה לווינה ובה היא חיה עם בתה וקושרת זוגיות חדשה. היא מצליחה לבנות לעצמה חיים במערב, עד שב-1981 מגיעה שיחת טלפון מבן זוגה לשעבר, אבי בתה. מתברר שהוא השתחרר מהכלא והוא טוען שהוא חולה מאוד ומבקש לפגוש אותן. כך יוצאים פרלה, בתה ובן זוגה החדש לצ'כוסלובקיה כדי לסגור מעגל.מקרובה מצלמת את וינה בצבעים בהירים וחמימים, ואילו צ'כוסלובקיה מוצגת כעגמומית וקודרת. ככל שהמשפחה שוהה זמן רב יותר מעבר למסך הברזל, המציאות המלנכולית סוגרת עליה, מה גם שמתברר שבן זוגה לשעבר של פרלה לא בדיוק דובר אמת. פרלה חוזרת לכפר הולדתה ושם היא חווה טקס מסורתי שמזכיר את הסרט הפגאני "איש הקש". במסגרת הטקס יוצאים גברי הכפר מבית לבית, מוציאים נשים מבתיהן, מצליפים בהן ומטבילים אותן במים. בסרט הופך המנהג למפגן אלימות מבעית כלפי פרלה. רק בשביל הסצנה הפראית ושומטת הלסת הזאת שווה לצפות בסרט. היא גם מבהירה לפרלה שייתכן שהחלטתה לחזור למקורות, למזרח אירופה, הייתה שגויה, ושאין דין חייה במערב כדין המציאות האפלה והברוטלית שמקבלת את פניה במזרח.
רבקה פולאקובה כובשת בתור פרלה, שצריכה להחליט לאיזה עולם היא שייכת: לישן או לחדש שבנתה לעצמה בווינה. סיימון שוורץ, שמגלם את בן זוגה החדש, הוא גם בן זוגה של הבמאית בחיים. הסרט כולו מרגיש אמיתי וכן ואני האמנתי לו לכל אורך הדרך. "פרלה" מעביר את המסר שלו בצורה שקולה וכוחו באיפוק שלו, גם כשפה ושם מבליחה בו חייתיות. זהו סרט מרתק ועוצמתי שנשאר עם הצופה הרבה אחרי שהוא מסתיים.
פרלה באוסטריה, ניסתה לשמור בסוד את זהות האב של הבת שלה יוליה.האמת צפה,כשהאב משתחרר מהכלא בצ׳כוסלובקיה הקומוניסטית דורש לראות אותה. שם היא מבינה שהכל מניפולציה. זו גם מלכודת מסוכנת מול המשטר ומול מסורת כפרית-אלימה כלפי נשים. סיפור מעניין.
