מאינדיאנה ג'ונס ועד האן סולו: התפקידים הגדולים של הריסון פורד

5. ג'ון בוק - העד (1985)

קשה להאמין אבל זו המועמדות היחידה של פורד לפרס האוסקר, אותה הפסיד לוויליאם הארט. בהגיעו לגיל 80, נראה שהאוסקר של כבוד בדרך אליו. "העד" של הבמאי פיטר ויר סימל את המעבר של השחקן לסרטי דרמה ומתח קטנים יותר, הרחק מאלמנטים פנטסטיים ואקשן שובר קופות, דווקא כשכל הדלתות היו פתוחות בפניו. למרות הסכמתו של פורד לשחק בסרט, התסריט נדחה על ידי רוב האולפנים בגלל העיסוק שלו בנושאים כפריים ושבט האמיש. הסרט עוקב אחר בלש המגן על ילד מקהילת האמיש שהיה עד לרצח בפילדלפיה.

כהכנה לתפקידו כבלש, פורד בילה מספר שבועות במחלקת חקירות רצח של משטרת פילדלפיה. הסרט הפך ללהיט מפתיע, עם הכנסות של 68 מיליון דולר מול תקציב הפקה של 12 מיליון. הופעתו הרגישה של פורד זיכתה אותו לא רק במועמדויות לאוסקר וגלובוס הזהב, אלא למבול של ביקורות מופתעות ומשתפכות שקראו להופעתו הטובה בקריירה שלו.

4. ד"ר ריצ'ארד קימבל - הנמלט (1993)

סרט המרדף האולטימטיבי של שנות ה-90. ד"ר ריצ'ארד קימבל (פורד) מואשם שלא בצדק ברצח אשתו ונידון למוות, אבל מצליח לברוח ממעצר ונחוש למצוא את הרוצח בעצמו תוך כדי התחמקות מרשויות החוק בהובלת המרשל סמואל ג'רארד (טומי לי ג'ונס). עלילת הסרט מבוססת על סדרה באותו שם משנות ה-60 שרצה במשך 4 שנים ו-120 פרקים. אפילו שבמושגים הטלוויזיוניים של היום מדובר במריחה מוגזמת, 4 עונות דחוסות בתוך שעתיים של סרט נחשב לדיל לא רע בכלל. "הנמלט" מספק מותחן קצבי, אקשן, מסתורין ולא מעט סצנות בלתי נשכחות.

"הנמלט" הפך לסרט השלישי המצליח ביותר של 1993, עם הכנסות של 370 מיליון דולר מתקציב של 44 מיליון. טומי לי ג'ונס זכה באוסקר על תפקידו והסרט עצמו הועמד ל-7 פרסים, כשפורד עצמו לא ביניהם, למורת רוחם של מעריצים רבים. למעט תפקידי הדגל שלו, זהו כנראה התפקיד הכי זכור בקריירה של השחקן.

3. ריק דקארד - בלייד ראנר (1982), בלייד ראנר 2049 (2017) כשמדברים על דמויות איקוניות של פורד, כאלה שיהיו מזוהות איתו לנצח וכאלה שחזר לגלם אחרי שלושה עשורים, תמיד יעלו שלושה שמות. הראשון מהסוף בדרך כלל יהיה ריק דקארד, לוכד הרפליקנטים בעתיד דיסטופי. אחרי "מלחמת הכוכבים" ו"אינדיאנה ג'ונס", פורד חיפש תפקיד דרמטי והתעניין בפרויקט שהביא את סיפוריו של פיליפ קיי דיק לתשומת הלב של הוליווד. לא בפעם הראשונה בקריירה, פורד לא היה הבחירה הראשונה לתפקיד. התסריט נכתב עבור רוברט מיצ'ם בתפקיד הראשי, לאחר מכן התנהל מו"מ ארוך מול דסטין הופמן שפרש בגלל חילוקי דעות מקצועיים, לבסוף פורד לוהק עקב מעמדו העולה והמלצותיו של ספילברג.

בהתחשב בבלגן ההפקתי שליווה את הסרט, אפשר היה להניח בבטחה שיהיה כישלון מהדהד. כך בהחלט היה בהתחלה, כש"בלייד ראנר" נכשל בקופות וקיבל ביקורות מעורבות, אבל עם הזמן צבר מעמד של קלאסיקה שהקדימה את זמנה והיום נחשב לאחד מסרטי המד"ב הטובים ביותר בעל רבדים רבים ואמירות פילוסופיות על יחסי אדם-מכונה ומיהו אדם שרלוונטיות גם בימינו. פורד, כמו פורד, אינו מעריץ גדול של הסרט, בגלל חילוקי דעות מקצועיים עם ההפקה והבמאי רידלי סקוט שהיה אז בתחילת דרכו. השניים כבר השלימו מאז, אבל סקוט מעיד על פורד בתור "הקוץ הכי גדול בתחת" בקריירה שלו. פורד מצידו לא סולח עד היום למפיקים שהוסיפו לסרט את הקריינות המפורסמת ואילצו אותו להקליט אותה. בתוצר הסופי על כל גרסותיו לא ניתן להבחין במרמור של השחקן, עם הופעה מקצועית ומורכבת לדמות שהדואליות שלה היא סלע מחלוקת עד היום.

2. האן סולו – מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה (1977), האימפריה מכה שנית (1980), שובו של הג'דיי (1983), הכח מתעורר (2015), עלייתו של סקייווקר (2019)

כשהוא מחוסר כל זיקה ל"כח" או יכולות מיוחדות, האן סולו הוא עדיין אחת הדמויות האהובות ביותר באופרת החלל "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס. מקורותיו של סולו אינם ידועים בטרילוגיה המקורית, הוא מבריח ציניקן ושחצן שמסובך עם עבריינים מסוכנים מרחבי הגלקסיה. פורד כבר עבד בעבר עם ג'ורג' לוקאס ב"אמריקן גרפיטי". הבמאי, שהעדיף פרצופים חדשים, לא רצה ללהק אותו שוב, אלא רק ביקש ממנו לעזור בהקראת שורות באודישנים מול שחקנים אחרים. לבסוף, לא יכול היה שלא להשתכנע שמדובר בשחקן המתאים ביותר לתפקיד.

בזכות קסמו האישי וחוש ההומור הייחודי, פורד הפך את האן הילד הרע לאנטי גיבור המושלם, כזה שנותן את הקונטרה המיוחלת לאידאלים הנאיביים של לוק על גבורה ו"הכח". בסופו של דבר, מתחת למעטה המחוספס מתגלה גיבור בעל לב רחב שאחראי לכמה מהרגעים המרגשים והזכורים ביותר בסאגה כולה. פורד חזר לטרילוגיית ההמשך, ב"הכח מתעורר", בתור אותו האן סולו אבל זקן וחבוט יותר, ועוד פעם אחת לא מתוכננת ב"עלייתו של סקייווקר" בעקבות מותה של קרי פישר. כפי שפורד עצמו מעיד, הוא ניסה לשכנע את לוקאס להרוג את הדמות עוד מאז בריכת הקרבונייט ב"אימפריה מכה שנית" ולבסוף (ספוילר) הצליח להשיג את שלו שלושה עשורים אחרי – הדבר הכי האן סולואי שיכול היה לעשות.

1. אינדיאנה ג'ונס – שודדי התיבה האבודה (1981), המקדש הארור (1984), מסע הצלב האחרון (1989), ממלכת גולגולת הבדולח (2008)

הפער בין אינדי להאן על סקאלת האהבה אליהם הוא מזערי ביותר, שתיהן דמויות פרי דמיונו של אותו אדם. אחרי ההצלחה המסחררת של "מלחמת הכוכבים", ג'ורג' לוקאס ברח להתחבא בהוואי, שם נפש גם חברו סטיבן ספילברג אחרי סיום צילומי "מפגשים מהסוג השלישי". ספילברג באותה תקופה שקל לביים סרט ג'יימס בונד, אבל לוקאס השווה והעלה לו עם האופציה לסדרת סרטים שמתחילה עם מחטף ארון הברית מהנאצים. הבמאי היהודי נשבה בקסם באותו הרגע. ברשימת הגיבורים הקולנועיים הגדולים ביותר של המכון האמריקאי לקולנוע, אינדיאנה ג'ונס נמצא במקום השני, כשאותו ג'יימס בונד של שון קונרי (שלימים יגלם את אבא שלו) נמצא במקום השלישי, ומעליו רק אטיקוס פינץ' מ"אל תיגע בזמיר" בגילומו של גרגורי פק.

פורד בכלל לא היה הבחירה הראשונה לתפקיד, בגלל שכבר היה מפורסם מדי, במיוחד אחרי צאת "האימפריה מכה שנית". מי שזכה מתוך רשימת שמות מפוצצים היה טום סלק, אבל הוא נאלץ לפרוש בגלל משחקי כוח מול הפקת הסדרה "מגנום בלש פרטי". פורד חתם על חוזה לשלושה סרטים והביא איתו זהות חדשה לדמות של אינדיאנה ג'ונס שתהפוך למודל לחיקוי גם 40 שנה אחרי.

אינדי הוא קודם כל אקדמאי ורק אחרי זה הרפתקן. גם כשהוא שודד קברים עתיקים, זה מתוך מניעים אקדמיים טהורים. אבל אם נדרש, הפרופסור הופך לגיבור אקשן לכל דבר, כמו קלארק קנט כשהוא מסיר את משקפיו. הוא חד לא רק עם השוט שלו אלא גם בחוש ההומור השנון, מנומס ונעים הליכות אבל גם עוקצני, מלא חן טבעי אבל מעט שחצן. הדמות הפכה את הארכיאולוגיה למקצוע סקסי והביאה לעלייה במספר הסטודנטים לארכיאולוגיה ברחבי העולם, גם אם כנראה הבינו שלעולם לא יזכו להתגנדר בכובע, הז'קט והשוט במסגרת תפקידם. לעומתם, פורד בן ה-80 הולך להיכנס למדי אינדיאנה ג'ונס בשנה הבאה בפעם החמישית, לראשונה לא תחת בימוי ספילברג.

[*]