לצד סדרות מתח הרואיות על מבצעים נועזים ותוכניות ריאליטי נוצצות, עולה מדי פעם על המסך הישראלי סדרה שלא ממהרת להכניס את הדמויות למצבי קיצון או לבחון אותן תחת לחץ שמקורו חיצוני. במקום זאת, היא בוחרת להתבונן בחיים עצמם, על כל הלכלוך, הכאב והקשיים שהם מזמנים ולאפשר לדמויות להכיר בפגמים שלהן ולהתמודד איתם, מבלי לנסות לזכות באהדת הקהל. בשנים האחרונות נדמה שהטלוויזיה מבקשת להזכיר לנו שיש מלחמות שגם הסכמי שלום לא יוכלו לפתור: אלה שמתרחשות בסביבה הקרובה ביותר שלנו, בעיקר בתוך המשפחה ובמערכות יחסים זוגיות. אחת הסדרות שמבקשות לעסוק במלחמות האלה היא "לא קרה כלום" שעלתה ב-HOT.
הסדרה של שירלי מושיוף ("איש חשוב מאוד") עוקבת אחר נעמה (ליאת הר לב) ואלון (אסי כהן), זוג נשוי מזה 17 שנה, הורים לשני ילדים ובעלי משרות מכובדות, שמצליחים לשמור על זוגיות יציבה גם כשנדמה שכל הסובבים אותם מתגרשים. אלא שהודעה חשודה שמתקבלת בשתיים בלילה, משולח ששמו חשוד לא פחות, "בני משרד", שולחת את נעמה למסע רגשי שמזכיר את שלבי עיבוד האבל - רק שכאן כולם מתרחשים כמעט במקביל, עד שגם שלב ההשלמה נותר בסימן שאלה. היא מתקשה להאמין שדבר כזה יכול לקרות דווקא בביתה, כועסת על בעלה שהעז בכלל להפנות את מבטו לאישה אחרת ונשאבת למאבק פנימי בין הרצון לגלות את האמת לבין הנוחות שבאמונה בשקר, בין הפחד מהגילוי לבין הדחף להתקרב אליו ובעיקר בין השאלה אם אפשר בכלל לשקם את מה שנותר ממערכת היחסים שלהם לבין ההבנה שאולי אין לה בסיס יציב כפי שחשבה.
פרסומת
הבחירה בליאת הר לב ובאסי כהן להוביל את הסדרה היא נועזת, בעיקר לנוכח האופן שבו רגילים לתפוס את השניים. הרזומה הקומי המשותף שלהם עלול לגרום לצופה לשכוח ששניהם התנסו גם בדרמה ושביכולתם לגלם דמויות שהן הרבה מעבר לחיקויים או להקצנות של סטריאוטיפים. כהן גילם פעם נוספת בשנה האחרונה בעל שמציג כלפי חוץ זוגיות אוהבת, אך מסתיר סוד - בסרט "עצמאות" של משה רוזנטל, זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר. השניים מוכרים בעיקר בזכות דמויותיהם הצבעוניות, שאולי ואירנה, ושלל המערכונים המשותפים שלהם ב"ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט". "לא קרה כלום" היא הזדמנות לראות אותם לראשונה יחד במסגרת דרמטית וקל מאוד לשכוח את המטען הקומי הקודם במהלך הצפייה, במיוחד כשהבגידה שעל הפרק גדולה בהרבה מכל ויכוח על חתיכת בצל.
המשחק של השניים מצוין והכימיה שהוכיחה את עצמה בעבר ביניהם מצליחה לעבור היטב גם אל תוך עולם דרמטי וכואב יותר. אם בצמד שאולי ואירנה הר לב הייתה בעיקר "עזר כנגדו", ודמותה נטתה להישאר בצל המשפטים וההתנהגות של בעלה, כאן היא הופכת לדמות הדומיננטית ובעלת הפיתוח העמוק יותר מבין שניהם. היא מצליחה להעביר את הסערה שמתחוללת בנעמה גם באמצעות הבעות פנים ומבטים ומציגה באופן משכנע את הניסיון המתמיד שלה לאזן בין הרצון לדעת את האמת לבין הפחד מפניה. לצדה, כהן מציג את אלון כדמות מורכבת לא פחות: הוא לא נבל מוחלט, אבל גם רחוק מלהיות חף מאשמה. מצד שני, קשה לשפוט אותו באופן חד משמעי, בעיקר משום שהסדרה לא ממהרת להתעמק בסיבות שהובילו למשבר מלכתחילה, אלא מתמקדת בהתמודדות של בני הזוג איתו בהנחה שהוא כבר נוצר.
הסדרה מצליחה להחזיק בשתי עמדות במקביל. מצד אחד, היא לא ממהרת להפוך אף אחת מהדמויות לדמות הרעה של הסדרה ומקפידה להתייחס לכאב של נעמה ברצינות מלאה, גם כשהיא נקלעת לסיטואציות כמעט מגוחכות במסעה להתמודד איתו. מצד שני, היא מציעה ביקורת על הניסיון להכניס מערכת יחסים זוגית לתוך מסגרת חיצונית, רציונלית ומדידה, באמצעות בדיקות שאמורות לספק הוכחות אמפיריות, דווקא כשנדמה שמה שנדרש הוא מעט יותר אנושיות. בכך היא מאלצת את הצופה לבחון מחדש את מה שהוא רגיל להחשיב כאמת ואת מידת האמון שהוא נותן בהוכחות כשהן מתנגשות במציאות האנושית והמורכבת של מערכות יחסים. במקביל, היא מזמינה את הצופים להתבונן בהתמודדות של נעמה ולשאול את עצמם מה היו עושים במקומה ובעיקר על איזה צד היו מעדיפים להישען: האמת, על כל השלכותיה, או השקר שמאפשר להמשיך לחיות כאילו לא קרה כלום."לא קרה כלום" מצליחה לקחת סיפור זוגי מוכר ולמצוא בו זווית רעננה באמצעות שילוב בין דרמה-קומית, מצבים אבסורדיים והתבוננות כנה במורכבות של מערכות יחסים. ליאת הר לב ואסי כהן מגישים הופעות מצוינות, כשהר לב במיוחד מצליחה להחזיק על כתפיה את הסערה הרגשית של נעמה. הסדרה מציעה מחשבה מעניינת על הצורך האנושי בוודאות ועל הניסיון למצוא תשובות חד-משמעיות לשאלות שאין להן בהכרח תשובה כזאת. לא כל משבר אפשר לפתור באמצעות בדיקה, לא כל שקר אפשר לחשוף באמצעות מכונה ולא כל מערכת יחסים אפשר להציל באמצעות נוסחה. לפעמים, דווקא כשנדמה שלא קרה כלום, מתברר שקרה הרבה מאוד.