מייקל קיין בן 90: חמשת תפקידיו הגדולים

"אלפי" (1966)

ב-1964, העולם התוודע לראשונה לבחור הגבוה והצנום, בוגר מלחמת קוריאה ובעל מבטא קוקני כבד (חריג לזמנו בייצוג הקולנועי הבריטי) בסרט המלחמה "זולו". שנתיים לאחר מכן, היה זה תפקיד "רגוע" הרבה יותר שהפך את קיין לכוכב הבינלאומי שהוא. "אלפי", סרטו של לואיס גילברט על בסיס הספר והמחזה באותו השם של ביל נוטון (שגם כתב את התסריט), עוסק באלפי (קיין), רודף שמלות צעיר, מרוכז בעצמו (ובלדבר אל המצלמה), שחי חיים חסרי דאגות ונטולי אכפתיות - הוא בוגד בנשים באופן קבוע, מכנה אותם "זה" ומנצל אותן רק למטרות מין; כל זאת עד שסדרת אירועים משמעותיים מובילים אותו לחשוב מחדש על אורח החיים ההולל שלו.

ההתעסקות הגלויה במין (מה שהוגדר כ"טאבו" דאז) והדמות הלא סימפתית שהיא אלפי הרחיקו מהפרויקט מספר שמות גדולים, דוגמת ריצ'ארד האריס ואנתוני ניולי. היה זה דווקא טרנס סטאמפ, ששיחק את אלפי במחזה וסירב לשוב לתפקיד מחשש לטייפקאסט, שהמליץ על חברו הטוב קיין שנענה בחיוב במהרה. עם הופעות מצד ג'יין אשר (בת זוגו של פול מקרטני באותה התקופה) ושלי ווינטרס ("ליל הצייד") ופסקול מפורסם ע"י ברט בכארך (שהלך לעולמו בחודש שעבר), "אלפי" הפך ללהיט מיידי, הרוויח לקיין את המועמדות הראשונה שלו לאוסקר והניב המשך כעשור לאחר מכן ורימייק מ-2004 בכיכובו של ג'וד לאו. "זה הסרט האהוב עליי שעשיתי", אמר קיין ב-2016.

"במעגל הנקמה" (1971)

"אלפי" הזניק את הקריירה של קיין וזו לקחה אותו, לפחות בעשור הראשון, דווקא לכיוון של כוכב סרטי ריגול, שוד ואקשן. בין אם כפושע שהפך למרגל הארי פאלמר ב-"תיק איפקרס" (1965) והמשכיו או לצד האגדה הבריטית נואל קווארד כיזם שוד מסובך ב"הג'וב האיטלקי" (1969; גם הוא זכה לרימייק) - הבלורית הבלונדינית והמשקפיים העבות של קיין הפכו לשם נרדף לאקשן. ב-1971, הוא כיכב במה שהפך ככל הנראה לתפקידו המפורסם ביותר בז'אנר - "במעגל הנקמה" (“Get Carter”). על בסיס ספרו של טד לואיס, קיין מגלם בסרט את ג'ק קרטר, גנגסטר לונדוני ששב לעיירת הולדתו בצפון המדינה רק כדי לגלות שאחיו נהרג ב"תאונה". קרטר חושד במיידי שמשהו אינו כשורה כאן, ומתחיל לחפש במטרת נקם אחר אלו שאחראים למעשה. עם אווירה ריאליסטית יותר - הן באופן הצילום והן באופן האלימות שהוצגה - הסרט לא זכה לביקורות חיוביות במיוחד במולדתו עם צאתו, אך תפס במהרה בארה"ב. בחלוף העשורים, אוטרים חדשים כמו קוונטין טרנטינו וגאי ריצ'י סימנו את הסרט כהשפעה ישירה והוא דורג במקום ה-16 ברשימת הסרטים הבריטיים הטובים של כל הזמנים ב-1999. גם "במעגל הנקמה" קיבל כמובן רימייק - שניים, למעשה: הראשון ב-1973 כסרט "Blaxploitation" והשני ב-2000 עם סילבסטר סטאלון בתפקיד קרטר וקיין עצמו בתפקיד משני.

"לחנך את ריטה" (1983)

ב-1983, קיין ולואיס גילברט התאחדו – אבל לא בעבור קומדיית מין כמו הפעם הקודמת; הפעם הסיבה הייתה "לחנך את ריטה", עיבוד למחזה מאת ווילי ראסל, אודות מפגש מקרי בין ריטה (ג'ולי וולטרס בתפקידה הקולנועי הראשון) - ספרית מליברפול שנרשמת לקורס ספרות אנגלית באוניברסיטה פתוחה, בעודה מנסה לברוח מהרוטינה הפשוטה של חייה – לבין ד"ר ברייאנט (קיין), פרופסור שמאבד תקווה בעבודתו ובסטודנטים שלו ומוצא אותה בחזרה בכניסתה של ריטה לחייו.

הדרמה הקומית החמודה הזו לא הייתה פרויקט כה קל להוציא לדרך. גילברט התקשה למצוא מימון לסרט ואתרי הצילום שמתארים את ליברפול צולמו לבסוף כלל בדבלין. עדיין, "לחנך את ריטה" הפך להצלחה כבירה וזיכה את שני כוכביו בפרסי הבאפט"א וגלובוס הזהב (לצד שתי מועמדויות תואמות בטקס האוסקר). גילברט ניסה לחדש (ללא הצלחה) את הסרט ב-2002, עם קאסט שחור הכולל את דנזל וושינגטון והאלי ברי.

"מזמור חג המולד של החבובות" (1992)

אין ספק שמייקל קיין והחבובות לא נשמע חיבור טבעי או בהכרח מבטיח, אבל ב-1992 פגישה שכזו קרתה ויצרה את אחד מסרטי החג המולד האהובים ביותר של כל הזמנים. לאחר מות אביו ג'ים ב-1990, בריאן הנסון החליט ליצור סרט חבובות חדש, והפעם כעיבוד לספרו הנודע של צ'ארלס דיקנס, "מזמור חג המולד" (“A Christmas Carol”) – אודות אדם עשיר וקר לב, אבעניזר סקרוג', שפוגש שלוש רוחות (עבר, הווה, עתיד) שמראות לו את דרכו השגויה.

לאחר ששמות כמו ג'ורג קרלין ודיויד המינגס נשקלו לתפקיד סקרוג', הנסון בחר בקיין ופנה אליו. קיין, שנענה בחיוב, החזיר לו תשובה: "אני הולך לשחק בסרט הזה כאילו אני עובד עם 'הרויאל שייקספיר קומפני'. אני הולך לשחק את סקרוג' משל היה התפקיד הכי רציני שלי ואין שום בובות סביבי". למרות ש"נאלץ" פה ושם לשיר עם קרמיט וחבריו, המתודה המוזרה הזו השתלמה לקיין – אמנם הסרט נחל כשלון קופתי מסוים כשעלה לאקרנים, אך חווה תחייה מחודשת ב-VHS ו-DVD והפך לקאלט "כריסמסי" אליו חוזרים רבים מדי חג מולד.

טרילוגיית "האביר האפל" (2005, 2008, 2012)

בשנות ה-2000 מצא עצמו קיין במוקד רעיונותיו של יוצר צעיר ומוכשר – כריסטופר נולאן, שליהק את קיין לסרטיו "יוקרה" (2006), "התחלה" (2010), "בין כוכבים" (2014), "דנקירק" (2017) ו"טנט" (2020); אך דווקא בקשתו של הבמאי מהשחקן הוותיק לגלם את משרתו של ברוס ויין, הלא הוא באטמן, בעיבוד הקומיקס של נולאן "באטמן מתחיל" ב-2005 הייתה זו שהכי הפתיעה את קיין.

"הוא הגיע לביתי בכפר עם תסריט", סיפר קיין לפני כ-3 שנים, "הייתי מעריץ גדול של שלושת סרטיו הראשונים". כשקיין אמר לנולאן כי הוא "מבוגר מדי לבאטמן" ותהה מה הדיאלוגים שלו יהיו כאלפרד, הבמאי הסביר לשחקן כי אלפרד שלו לא יהיה "משרת" במובן המוכר של המילה, אלא ישרת יותר כ"אביו החורג" של ויין. "אז עשיתי את הסרט וזה היה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי בחיי", סיכם קיין.

לסיום – עוד כמה סרטים שראוי להזכיר מהקריירה הענפה של מייקל קיין: "שבע פעמים אשה" ו-"Billion Dollar Brain" (1967(; "משחקי בילוש" (1972); "האיש שרצה להיות מלך" (1975); "גשר אחד רחוק מדי" (1977); "לבוש לרצח" (1980); "הבריחה לניצחון" (1981); "מונה ליסה" ו"חנה ואחיותיה" (1986); "נוכלים עם סגנון" (1988); "תקנות בית השיכר" (1999); "הילדים של מחר" (2006); "האשליה" (2013); "נעורים" (2015) ועוד ועוד...