חדשות קולנוע וסרטים

מדני בויל ועד ורנר הרצוג: הסרטים המסקרנים בפסטיבל ונציה 2026

2/9/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

המהדורה ה-83 של אחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים בעולם התחילה היום, כשלראשונה מבקר האתר רון פוגל יסקר אותה ישירות מוונציה. דניאל עמיר עם הסרטים ששווה לשים לב אליהם בפסטיבל: מקומדיית הפשע שאולי תשיב את המחזאי מרטין מקדונה לשיח האוסקרים ועד התאומות המוזרות של ורנר הרצוג

Ink

אחרי שטבל שוב בסיפורי זומבים ואפוקליפסה עם "28 שנה אחרי" בשנה שעברה, חוזר הבמאי הבריטי זוכה האוסקר דני בויל ("טריינספוטינג", "נער החידות ממומביי") לטריטוריה מוכרת יותר עם דרמה, ספק ביוגרפית. כפי שפירק את דמותו של סטיב ג'ובס בסרט באותו השם לפני יותר מעשור, כך צפוי בויל לאתגר את יחסי האמת והתקשורת, שכבר נמצאים על שרטון בעידן הנוכחי.

סרטו החדש "Ink" ("דיו"), שייפתח את הפסטיבל, מעבד את המחזה של ג'יימס גרהאם באותו השם (שגם אחראי כאן על התסריט) ומתחקה אחר הרכישה הגורלית של איל ההון האוסטרלי רופרט מרדוק (כאן בגילומו של גאי פירס – "הברוטליסט", "ממנטו") את הצהובון הבריטי "הסאן" ב-1969. במסגרת אותה רכישה, מינה מרדוק את לארי לאמב (ג'ק אוקונל, "חוטאים") לעורך הראשי של העיתון – החלטה שהפכה את המותג לאחד מהכוחניים וההרסניים ביותר בתקשורת הבריטית. עוד מככבת: השחקנית הבריטית קלייר פוי ("הכתר"), כאחת מכתבות העיתון. הסרט יופץ בהמשך בישראל ע"י סרטי שובל.

פריים טיים

מסרט אחד על הקו הדק בין דיווח חדשותי לניצול תקשורתי לאחר. כריס הנסן לא היה שם דבר במחוזותינו כפי שהיה בארצות הברית או בשאר העולם בראשית שנות ה-2000, אך עדיין עבודתו הטלוויזיונית נותרת די ידועה, בעיקר לשמצה. תוכנית הדוקו-ריאליטי שיצר, "To Catch A Predator" ("לתפוס טורף", בתרגום חופשי) "תפסה" בכל שבוע פדופילים פוטנציאליים לאחר שטמנה להם מלכודות בצ'אט אינטרנטי. עם השנים, הלכו וגברו הספקות בשיטותיו ובטוהר מידותיו של הנסן, ואלו נתפסו יותר ויותר כציניות ופופוליסטיות. לנקודה זו בדיוק מתחבר במאי הדוקומנטרי לאנס אופנהיים ("סוג של גן עדן"), שמציג בסרטו העלילתי הראשון "פריים טיים" את ניסיונותיו של הנסן להפוך את "To Catch A Predator" לתופעה הטלוויזיונית שהיא.

לנעליו של הנסן נכנס כוכב השעה רוברט פטינסון ("הדרמה", "האודיסאה"), שכבר הבטיח בטריילר הראשון שנטיותיו לאקסצנטריות ולגילום דמויות מעורערות מוסרית ישובו גם כאן. אליו יצטרפו אנה פאריס (סרטי "מת לצעוק"), מריט וויבר ("האחות ג'קי", "ניתוק"), סקיילר גיזונדו ("סופרמן") והמוזיקאית פיבי ברידג'רס. הנסן עצמו, שלא היה שותף בהפקת הסרט, כבר הביע את אי-שביעות רצונו מהפרויקט, ומיהר לרכוש שטח פרסום לפני הקרנות רבות באמריקה ואף לשקול תביעת דיבה במידה והסרט לא ימצא חן בעיניו ברגע שיצפה בו. שווה לעקוב.

סוס פרא תשע

כבר למעלה מ-20 שנה שהמחזאי והקולנוען האירי מרטין מקדונה נע בין הרגעים הטרגיים ואף המקאבריים בחיינו לקומיים, עם סדרת סרטים אודות דמויות שלומיאליות שנתקלות באטימות של המציאות. אחרי "ברוז'", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" ו"רוחות אינשירין", מגיע "סוס פרא תשע" שמאחד את מקדונה עם המוזה הוותיקה סם רוקוול (שגרף את פרס האוסקר שלו על תפקידו ב"שלושה שלטים") ומפגיש אותו עם שחקן אופי אהוב אחר, ג'ון מלקוביץ'.

השניים מגלמים את צמד סוכני ה-CIA כריס (מלקוביץ') ולי (רוקוול) – מנטור וחניך – שנשלחים למשימה באיי הפסחא. בעוד השניים מתמודדים עם סודותיהם הכמוסים ויחסיהם הבעייתיים, היכרות מקרית של כריס עם כמה סטודנטיות פוחזות מאיימת על שלום המבצע כולו. אל מלקוביץ' ורוקוול מצטרפים סטיב בושמי ("ביג לבובסקי", "פארגו"), פארקר פוסי ("הלוטוס הלבן") והמוזיקאי טום ווייטס.

האם "סוס פרא תשע" ישיב את מקדונה בן ה-56 למירוץ האוסקר (אחד כבר יש לו באמתחתו על התסריט של "שלושה שלטים"), אחרי שסרטו הקודם "רוחות אינשירין" יצא בידיים ריקות מהטקס הנכסף? נותר רק לחכות ולראות איזה הד יעשה סרטו החדש בפסטיבל.

Look Back

על מעמדו של האוטר היפני הירוקאזו קורה-אדה ("המשפחה שלי", "תמימות") בשמי הקולנוע העולמי אין לערער: אחרי הכול באמתחתו פרס חבר השופטים ודקל הזהב בפסטיבל קאן, מועמדות לאוסקר ואינספור שבחים לעשרות סרטיו. עם זאת, סרטו הראשון השנה, "Sheep in the Box" שהוצג בפסטיבל קאן זכה לביקורות פושרות עד קוטלות, וגרם למעריציו לתהות האם כוחו עדיין במותניו.

נראה ש-"Look Back" ("הסתכל לאחורה"), סרטו השני ל-2026, מנסה להוכיח שאין מה להילחץ. עיבוד למנגה האהובה של טטוסקי פוג'ימוטו (עיבוד המנגה הראשון מצד קורה-אדה), שעוקב אחר חברותן/יריבותן של שתי צעירות על פני 13 שנה – פוג'ינו וקיומוטו. אהבתן – או אף האובססיה - של השתיים לציור סוחפת אותן למעשייה על מטרות, אמביציה, חרטות והמחיר הנפשי שגובה האמנות.

Bucking Fastard

לפני יותר משנה, הפכו צמד אחיות תאומות מאוסטרליה לוויראליות ברחבי הרשת, לאחר שסרטון שלהן מדברות באותו הזמן ובתיאום מושלם החל לצוף. ג'ין וג'ואן הולברוק, גיבורות סרטו החדש של מאסטר הקולנוע הגרמני ורנר הרצוג ("אגירה, זעם האלים"), אמנם אינן מציאותיות או פופולריות כמו אותן אחיות מאוסטרליה, אך גם כאן התיאום ביניהן אומר משהו על כמה באמת אנו כרוכים זה בקיומו של זה.

מבוסס באופן רפוף למדי על סיפורן של שתי תאומות בריטיות משנות ה-80, להן הוצא צו הרחקה מצד אדם שטען כי חווה הטרדה מתמדת מצידן, " Bucking Fastard” (משחק מילים על "Fucking Bastard") שם את האחיות האמיתיות רוני מארה ("היא") וקייט מארה ("בית הקלפים") בנעליהן של שתי אחיות המאוהבות באותו גבר, מדברות בתיאום וחולקות חלומות.

כדי למצוא עולם שבו אהבתן לגבר תוכל להתממש, מתחילות השניים לחפור מנהרה דרך רכס הרים – אולי שם ימצאו את הארץ הדמיונית. כסרטו העלילתי הראשון של הרצוג מזה 7 שנים (שהספיק לביים מאז 4 סרטים תיעודיים), מעניין יהיה להיווכח אם יכולתו של היוצר בן ה-83 למצוא היגיון פנימי בדבר האבסורדי ביותר תנכח גם כאן.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

רלוונטי