עשור ל"אור ירח", חזרנו לסרטו העדין והמטלטל של בארי ג'נקינס, שמלווה צעיר שחור וגיי בשלוש תחנות בחייו. מעבר לטעות הבלתי נשכחת בטקס האוסקר, זו יצירה על זהות, גבריות וכמיהה לאהבה, שהעניקה מקום במרכז הבמה לסיפור שהוליווד כמעט לא סיפרה
קשה לשכוח את טקס האוסקר ה-89, אשר העניק את הפרסים לסרטי 2016. הפרס הגדול ביותר של כל טקס אוסקר הוא, כמובן, פרס הסרט הטוב ביותר, ונראה ש"לה לה לנד" עמד להיות הזוכה. הרי הוא היה מועמד להכי הרבה פרסים באותה שנה וכבר זכה במספר רב מהקטגוריות. השחקנים פיי דאנאווי ווורן בייטי (הידועים בתפקידם כבוני וקלייד בסרט הידוע משנות ה-60) עלו לבמה והכריזו ש"לה לה לנד" אכן זכה. חברי ההפקה עלו, נאמו, ורק אז הסתבר שהפתק הלא נכון הגיע לידם של המכריזים על הפרס הגדול. הזוכה האמיתי הוא סרט קטן יותר ופחות ידוע בשם "אור ירח".
"אור ירח" מבוסס על מחזה ששמו "In Moonlight Black Boys Look Blue", והסרט עצמו מחולק לשלושה חלקים, כאשר כל אחד מתמקד בשלב אחר בחייו של הדמות הראשית אותה מגלמים שלושה שחקנים - אלכס היברט, אשטון סנדרס וטרוונטה רודס. אותה דמות ראשית הוא שירון, שהופך מילד מבולבל, לנער שסובל מבריונות ולסוחר סמים קשוח לכאורה. שירון הוא שחור וחי בשכונה שכמעט כולה מורכבת מאנשים שחורים. אין ב"אור ירח" דמות לבנה שמדברת, באופן שמהווה היפוך מוחלט לעומת רוב הסרטים בהוליווד. שירון, מתברר, הוא גם גיי, מה שגורם לסובבים אותו, כולל אמא שלו, לרדוף אותו ולהדחיק אותו, גם פיזית וגם נפשית. הייצוג של הומוסקסואליות שחורה גם הוא לא דבר נפוץ בהוליווד, כך ש"אור ירח" מהווה יצירה פורצת דרך מבחינת דיון בנושאים שלא מוקדשים להם מספיק זמן ותשומת לב.
לא מדובר ביצירה בולטת רק בגלל שהיא בחרה לייצג אוכלוסייה מוחלשת, אלא גם בגלל שהבימוי והכתיבה הם עדינים אך ברוטליים ונוגעים ללב. שירון הוא דמות ראשית מדהימה, שלאורך כל שלבי חייו אפשר לראות את הרגישות והשבריריות שלו, אפילו כשהוא מבוגר ומעמיד פנים שהוא קשוח. השימוש בצבעים כחולים וסגולים, למרות הנושאים הקשים שבהם העלילה דנה, נותנת לחוויה תחושה של נעימות ורוחניות. מדובר ביצירה שלא מפחדת לעצור לרגע ולשהות בשקט באותו מרחב לאורך זמן ממושך, לתת לדמויות להביע את עצמן במלוא העוצמה אך באופן מעודן ומאופק בו-זמנית.
שני האנשים הבולטים ביותר מההפקה הם הבמאי, בארי ג'נקינס, והשחקן מהרשלה עלי, שמשחק את חואן. "אור ירח" הוא רק סרטו השני של ג'נקינס, כאשר הראשון היה הפקה אפילו יותר צנועה והרבה פחות ידועה בשם Medicine for Melancholy. מאז הוא ביים רק עוד שני סרטים: אחד הוא "סיפורו של רחוב ביל", עיבוד של ספרו של הסופר והאקטיביסט השחור הידוע ג'יימס בולדווין, אשר מספר על גבר שחור שנעצר על לא עוול בכפו ועל ההתמודדות של בת זוגו. השני הוא, באופן מפתיע, "מופאסה: מלך האריות", הפריקוול הכושל לגרסה ה"מצולמת" של מלך האריות. הוא גם יצר וביים את הסדרה של אמזון פריים ששמה "מחתרת המסילה", אשר מבוססת על הספר עטור הפרסים של קולסון ווייטהד. כפי שאפשר להבין, ג'נקינס לא חזר לשיאים של "אור ירח" אחרי הזכייה שלו באוסקר, אבל עדיין יצר יצירות משמעותיות.
מהרשלה עלי גם הוא זכה באוסקר על תפקידו כחואן בתור שחקן משנה. חואן הוא מעין מנטור בשביל שירון בתור ילד והוא גם סוחר הסמים של אמא שלו. הוא אדם שמנסה לדאוג לחברה שסובבת אותו, אבל גם מזיק לה בו-זמנית כדי להרוויח כסף. הודות לזכייה שלו, עלי קיבל את התנופה הכי גדולה בקריירה מכל השחקנים שבסרט. הוא זכה פעם נוספת באוסקר על תפקידו ב"הספר הירוק", וממש ברגעים אלו יש דיונים על כך שאולי יועמד לפרס השחקן הראשי על הסרט Your Mother Your Mother Your Mother. הוא גם שיחק בתפקידים משמעותיים אחרים, כמו הדיבוב של הדוד אהרון בסרטי "ספיידרמן: ממד העכביש". לעומתו, שאר הקאסט שקע אל תוך הלא נודע היחסי. רובם אכן החלו לשחק ביותר יצירות, אבל בעיקר בתפקידים משניים. אף אחד מהם לא נהפך לכוכב גדול.
הזוכה הגדולה הודות להצלחתו של "אור ירח" היא חברת ההפקה A24, שהפכה מחברה עצמאית צנועה ב-2016, למתחרה מובילה במערכת האולפנים הגדולה של ארה"ב, הודות לסרטים כמו זוכה האוסקר "הכל בכל מקום בבת אחת", "מרטי סופרים", "מידסומר", "הברוטליסט" ו"באקרומס".
קשה לדעת האם "אור ירח" היה מצליח כיום, האם היה זוכה בפרסים כל כך חשובים כמו האוסקר לסרט הטוב ביותר, באותה מידה שאי אפשר להחליט באופן נחרץ מי טוב יותר: הסרט הנידון או "לה לה לנד"? מה שבטוח זה ש"אור ירח" הוא סרט מצוין וזכייתו פילסה את הדרך לעוד יוצרים שחורים, עצמאיים וגאים לממש את החזון שלהם. יכול מאוד להיות שבלעדיו לא היינו מקבלים סרטים כמו "חוטאים", "תברח", או "ניקל בויז". הוא בעיקר הוכיח שלהוליווד שווה להשקיע בבמאים פחות ידועים ויכול להיות שבזכותו יש לנו את ארי אסטר ואת האחים ספדי. הוליווד היא, כמובן, רחוקה מלהיות מקום מושלם, אבל אולי היא מקום קצת יותר אינקלוסיבי הודות אליו.