Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פסטיבל הקולנוע באילת

מאת: איריס לקנר

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בים האדום שהתקיים זו השנה השישית, הצליח לייצר עניין סביב מגוון הסרטים האיכותיים שהקרין, האורחים שהביא ותחרויות הסרטים הקצרים, הוידאוקליפים וסרטי הילדים שנערכו במהלכו.

הפסטיבל הקרין הפעם מעל ל- 60 סרטים מ- 19 ארצות שונות, ביניהם : בכורת סרטו החדש של וודי אלן "חלומה של קסנדרה" בכיכובם של קולין פארל ואיאן מקרגור שפתח את הפסטיבל.

[*]

עוד הקורנו, "אמא כפייתית", בכיכובן של דיאן קיטון וליב טיילור, "פיקוח", סרט מתח בריטי שפנה לקהל ההומוסקסואלי בכיכובו של סיימון קאלו, הסרט המרוקני "להתראות אימהות" המספר את סיפור עליית יהודי מרוקו, בבימויו של מוחמד איסמעיל (שהיה אמור להגיע כאורח הפסטיבל אך מחשש לחייו דחה את הגעתו), הדרמה "האהבה הגדולה מכולן" על שכונות העוני של ברזיל בכיכובו של שחקן הטלנובלות הברזילאי חוזה וילקר, הסרט העצמאי האמריקני "להתראות בייבי", "אימפריית הרשע" על החיים באירן, הסרט הטורקי "אמש חלמתי חלום", "האנגלי" דרמה חברתית על יוגוסלבים שהיגרו לאנגליה, סרט האימה הקנדי "מאוהבים", "חול המועד" סרט אוסטרלי שצולם בשוט אחד, הסרט הרומני "חלומות קליפורניה" - זוכה פסטיבל קאן, שיוצרו כריסטיאן נמסקו, נהרג בתאונת דרכים וסרט הנעילה של הפסטיבל : הקומדיה החדשה והפרועה מבית היוצר של אמיר קוסטוריצה "תבטיח לי" אשר הצליחה לגרום עונג רב לצופיה עם הקרנתה.

הגיעו השנה שני יוצרי קולנוע - הראשון הוא השחקן הבריטי המוערך, צ'ארלס דנס, המוכר לנו מסרטים כמו : "גוספורד פארק", "הילארי וג'קי", "מייקל קולינס", מיני הסדרה "היהלום שבכתר" ועוד. דנס קיבל פרס מפעל חיים על הישגיו המקצועיים והדמויות הבלתי נשכחות שהביא למסך הגדול.

[*]

בנאומו על הבמה בערב הפתיחה אמר כי הוא יכול לחשוב על אנשים אחרים שראויים ממנו לקבל את הפרס, אך הודה להנהלת הפסטיבל שבחרו בו והביע את שמחתו להגיע לעיר השמש הישראלית ולקבל את הפרס.

דנס הגיע הפעם בכובע הבמאי עם הפיצ'ר הראשון אותו ביים (כבר לפני 4 שנים), "הגברות בלוונדר", בהשתתפות צמד הדיים הבלתי מעורערות של הקולנוע האנגלי, מגי סמית וג'ודי דנץ'. הסרט הוקרן בנוכחותו וזכה לאהדת הקהל.

[*]

בשיחה שקיימתי עם דנס, הוא ידע לספר כי לבחירת הקאסט היו שיקולים כלכליים טהורים משום שבסרט אין סקס, רצח או שוד ולכן רק שמות גדולים כמו צמד השחקניות שהביא יכול היה לגייס את ההון הדרוש להפקתו.

עוד סיפר כי "אלא אם כן אתה כוכב, רוב הזמן אינך יכול להרשות לעצמך לברור יותר מדיי את הסרטים בהם תשתתף. אני לא כוכב, אלא, בר מזל. הברירה שלי באם לעבוד או לא היא תמיד פונקציה ישירה למצב שלי בבנק. אם זה יתאפשר יכולתי גם לסרב מידי פעם..."

[*]

בהתייחס לעובדה שסרטו הראשון כבימאי – ובטח לא האחרון לדבריו – צולם ביופי רב וחשיבה קולנועית טהורה ידע לספר כי את לימודיו הרשמיים עשה, למעשה, בבי"ס לאומנויות עם התמחות בצילום והמעבר למשחק קרה רק לאחר שסיים את לימודיו.

בהתייחס למה שמפעיל אותו כשחקן, אמר כי "קיימים שלושה אלמנטים עיקריים בבואך להסכים ולבחור תפקיד: איכות הכתיבה – התסריט, המוניטין של הבמאי ומי עוד משתתף. אלו החשובים באמת. "כיום, ממרום גילי וניסיוני, אני מוסיף גם את אלמנט הלוקיישן. מסעיר אותי להיחשף למקומות חדשים שטרם הייתי בהם." עד כה, רוב ההפקות בהן השתתף היו בריטיות למעט כמה איטלקיות ואחת שצולמה בסיביריה על אוניה.

[*]

דנס נחשב לאחד מהחמישייה הפותחת של שחקנים דרמטיים בני גילו אך פחות מוכר מהם לקהל. פרצופו לבטח יהיה מוכר אך לא בקורלציה ישירה לשמו. לשאלתי האם היה עושה דברים אחרת ענה כי השחקנים הצעירים של היום הרבה יותר מהירי תגובה. "ברגע שהם מצליחים בסדרת טלויזיה או פיצ'ר בבית, הם ישר רצים להוליווד. אני לא עשיתי זאת, לא הייתי מספיק אמביציוזי... אולי אם המציאות בזמני הייתה כפי שהיא מצטיירת כיום, הייתי נוהג אחרת ?!"

בימים אלו מגייס דנס תקציב לסרטו השני כבמאי ועובד על סרט דוקומנטרי אודות חייו הסודיים של צ'ארלס דיקנס.

האורחת הבינלאומית השנייה שהגיעה לפסטיבל היא נינה שטרייך, שהקימה את Global Peace Film Festival באורלנדו לפני שש שנים ומאז הצליחה להביאו גם ליפן, צרפת סין ועתה יחל גם בישראל כיוזמה משותפת עם יעל גורביץ', ממנהלות הפסטיבל הנוכחי.

שטרייך המגיעה מרקע של יצירה קולנועית ואקטיביסטיות פוליטית רואה בפסטיבל הנודד שהקימה שליחות עולמית חשובה במעלתה. "אנו מנסים לחשוף קהל בפני רעיונות שונים" מבהירה שטרייך, "לאחר הסרטים אנו נוהגים לקיים על פי רוב פאנלים בהשתתפות היוצרים וארגונים רלוונטיים התומכים בסוגיות שעולות בסרטים."

בהקשר זה, הציג השנה הפסטיבל שני סרטים יוצאי דופן שעסקו בקשר הישראלי- ערבי מנקודת מבט מיוחדת: הסרט הדוקומנטרי "אוורסט: טיפוס לשלום" בקריינות השחקן, אורלנדו בלום, על ישראלים ופלשתינים שטיפסו יחד על האוורסט והסרט הדוקומנטרי, "פיקנטי", על קבוצת צעירים ירדנים וישראלים שמצאו שפה משותפת בזמן מלחמת לבנון השנייה סביב תחביב הנסיעה על סקייטבורד.

מה עוד היה שם

הזמר והיוצר צביקה פיק, קיבל פרס על תרומתו למוסיקה העברית והישגיו הרבים בתחום בערב פתיחת הפסטיבל. פיק סיפר לנוכחים שבימים אלו החל בכתיבת מוזיקה לסרטים בהוליווד ובכוונתו להתמקד בתחום. "פרסים מסוג זה מסכמים עשייה, ולכן אני שמח שהם מוענקים בדרך כלל לאחרים, כי אני בעיצומה של עשייה. אני שמח על הפרס ומבטיח להמשיך בכתיבת מוזיקה בכלל ומוזיקה לסרטים בפרט".

[*]

תחרות קליפים תחת הנושא "קליפים בהיבט הקולנועי" בשיתוף פעולה עם אתר תפוז.

בטקס סיום צנוע שהתקיים ב"תיאטראות אילת" הוענקו פרסים לסרט הישראלי "חופשת קיץ", לסרט הישראלי הקצר "פתח תקווה" בבימויו של תום שובל מביה"ס סם שפיגל בירושלים אשר התמודד מול 18 מתחרים נוספים ונציגות של עשרה ילדים ממחונני אילת בחרו את הסרט ההולנדי, "טימבוקטו", כמועדף עליהם מבין שלושה סרטים שהתמודדו בקטגוריה זו.

איתמר גורביץ', ממארגני הפסטיבל, אמר כי : "אנו פסטיבל צעיר שעדיין מפלס את דרכו ומנסה להגדיל את ההכרה הציבורית לעצם קיומו. זוהי מלחמה לא קלה מידי שנה אך אנו מתחילים לראות כבר תוצאות מעצם הגידול בכמות ההולכת וגוברת של שליחת סרטים אלינו מיוצרים ברחבי העולם".

לפני שנה נפטרה חן סדן שלח, יוזמת, מנהלת ומייסדת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי באילת. הפסטיבל השנה היה לזכרה.