Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מקסים ומרגש - קפטן אבו ראעד

מאת: רון פוגל

ב- 2008 פגשתי בפסטיבל הקולנוע באילת את עלי מהאר. עלי, אדריכל במקצועו ואיש סודה של צמרת השלטון בעמאן היה אז בשלבים הסופיים של הקמת בית ספר לקולנוע בירדן, פרויקט שהחל עוד בימיו של המלך המנוח חוסיין.

בשיחותינו הופתעתי לגלות כי בניגוד לתעשיית הקולנוע הפורחת בשכנתנו מצרים בירדן כמעט ולא היתה קיימת עשייה קולנועית. התברר שרוב אנשי התעשייה עבדו בטלוויזיה או עברו למערב לפרויקטים מפתים מבחינה כספית. עלי היה מאד אופטימי לגבי הפוטנציאל של התעשייה הירדנית המקומית.

והנה הגיע בשעה טובה (מאד) לארצנו הסרט הירדני הראשון המופץ מחוץ לירדן ואחד מהראשונים שהפיקה תעשיית הקולנוע הצעירה הזו. כמי שמתעניין בעשייה קולנועית לא מערבית הלכתי בסקרנות רבה לבחון מה הצליחה להשיג בתחום הקולנוע שכנתנו שמעבר לגבול.

הסרט מספר את סיפורו של אבו ראעד פועל ניקיון העובד בשדה התעופה של עמאן. אבו ראעד הוא הציר שסביבו סובבים סיפורם של טייסת עשירה ויפה, של עובדי שדה התעופה ושל ילדי ותושבי השכונה שבה מתגורר פועל הניקיון.

מסיפור תמים נוסח דיסני על זקן חולמני המנסה לשעשע את ילדי שכונתו בסיפורים על ארצות רחוקות שבהן כביכול ביקר (הוא מוצא בפח הזבל בנמל כובע של טייס והילדים חושבים בטעות כי הוא קפטן רב מעללים שסייר ברחבי הגלובוס) הופך הסרט לדרמה קורעת לב העוסקת באומץ לב בנושאים כגון אלימות בתוך המשפחה, חשיבות החינוך ומעמד האישה בחברה הערבית של ימינו.

אבו ראעד הוא המבוגר המשכיל שכמו אלווין סטרייט ב"סיפור פשוט" מעשיר את סביבתו בידיעותיו וחוכמת החיים שלו. נאדים סוואלחה המצוין, נטול מניירות מגלם בפנים נוגות את האדם הגלמוד שרק רוצה לעשות טוב לזולתו.

למרות שזהו הסרט הראשון של הבימאי אמין מטאלקה ניכרת בו בגרות ויכולת שליטה בסט ובשחקנים. הדבר המרשים ביותר בסרט (למרות מעידות קלות לכיוון הסרט הערבי הזכור לטוב של ימי שישי) הוא האיפוק והמינימליזם השורה על כל הסרט. המצלמה לא זזה בחדות (למעט כמה צילומים עקומים בכוונה בנוסח סרטי הפילם נואר כשהבימאי מצלם מרגליו של השחקן לכיוון ראשו), השחקנים לוקחים את הזמן שלהם והלב מתמלא בשמחה לנוכח קסמו של הסרט ואנושיותו.

מבין השחקנים הרשימו אותי במיוחד דווקא הילדים - חוסיין אל סוס המגלם את מוראד - הבן המוכה שעושה הכל כדי לפגוע בתסכולו הרב באבו ראעד (הוא חושף בסצנה יפיפייה בפני הילדים האחרים את העובדה כי הזקן החביב הוא פועל ניקיון ולא טייס מהולל) ואודיי אל קידיסי המגלם את טארק הילד החכם שרוצה ללמוד אך אביו מייעד לו כיוונים אחרים בחיים. לא כל במאי יודע איך לעבוד עם ילדים על המסך הגדול אך מטאלקה מנווט גם את שחקניו הצעירים ברגישות ראויה.

את הטייסת (!) היפה המייצגת את האישה הירדנית הנאורה שכל התנהגותה אומרת עולם מערבי (וגם נקראת נור כשם המלכה אישתו של חוסיין) מגלמת בחינניות ראנה סולטאן שהייתי שמח לראות אותה בעתיד. ונכונה לי הפתעה כאשר ראיתי את עלי מהאר, איתו ישבתי שוחחתי וחלקתי קפה, מופיע בסרט לכמה דקות כאביה של הטייסת.

הסרט "קפטיין אבו ראעד" הוא כיום הסרט הזר הטוב ביותר המציג על המרקעים בארץ.

סרט שובה לב, מקסים ומרגש, לא להחמיץ.