חדשות טלוויזיה / סדרות

"בודקת": ביקורת סדרה

תמונת כתב מאת שני מילרד
6/9/2026
בודקת: ביקורת סדרה
שלח לחבר+ הוסף תגובה
גיתית פישר הוכיחה בסדרה החדשה שלה ב-yes שהיא הרבה יותר מקומיקאית עם סדרה על אישה שצריכה לעצור, להסתכל פנימה ולשאול מה מתוך המטען שהיא נושאת בכלל שייך לה ומה הגיע הזמן להשאיר מאחור
הקומיקאית גיתית פישר נמצאת על המסך כבר יותר מעשור. לאורך השנים היא דילגה בין תוכנית האירוח של גורי אלפי, תוכניות מערכונים כמו "זה המצב", "טלוויזיה מהעתיד" ו"ארץ נהדרת", הגיעה לתאגיד השידור דרך "האחיין שלי בנץ" ויצרה יחד עם חן רוטמן אושרית סרוסי בסדרת הקאלט ״זאת וזאתי״ שבה גילמה את תותית, דמות שנולדה בסרטונים שהעלתה ליוטיוב ולפייסבוק לצד אושרית סרוסי שמככבת במקביל ב"הפשוטע". למרות הנוכחות הטלוויזיונית המתמשכת שלה, פישר כמעט תמיד הייתה חלק מאנסמבל. את ההזדמנות לעמוד במרכז היא קיבלה ב"בודקת" סדרת הדרמה שעלתה ב-yes.

פישר מגלמת את שגית, בחורה מרירה בת 33 שעובדת כבודקת ביטחונית בנתב"ג ביום ומשתתפת בחוג לביטוי בלילה. דווקא בחוג היא אמורה למצוא את המקום היחיד שבו היא יכולה לבטא את עצמה ללא שיפוטיות - אלא שגם שם היא מתקשה לעשות זאת בעצמה, ומבקשת מנעמי (אלונה סער, "המפקדת"), אחת המשתתפות, לקרוא עבורה את המילים שעל לבה. העבודה שלה, לעומת זאת, מתאימה לה בדיוק. שגית היא חדת לשון, חשדנית ומלאה בכעס על העולם ועל האנשים שמאכלסים אותו. על בחורה שאוהבת את הקפה שלה מלא בחלב, למשל, היא מסוגלת לכתוב מונולוג שלא היה מבייש את לארי דייוויד. אלא שמאחורי המיזנתרופיה והסרקזם מסתתרים ביטחון עצמי פגוע ובדידות עמוקה.

הבדידות הזאת קשורה, בין היתר, למערכות היחסים המשפחתיות שלה. היא מתגוררת בדירה מוזנחת ומנהלת מערכת יחסים מוזנחת לא פחות עם בעל הדירה - אביה, אריק (צחי גראד, בתפקיד שיועד במקור לאלון אבוטבול ז"ל), מוזיקאי ילדותי ולא יוצלח שמקדיש את חייו לשיעורים פרטיים ולהופעות של שירי ארץ ישראל היפה בבתי אבות. אריק ממשיך להיאחז באשליה שהקריירה שלו מוצלחת, ובמקביל מנציח את הפגיעה בדימוי העצמי של בתו באמצעות כינויים מעליבים על משקל גוף. גם מערכת היחסים עם אמה (שרית וינו אלעד) רחוקה מלהיות יציבה או חמה במיוחד. שגית מוצאת את עצמה מגיעה אליה בעיקר כשהיחסים עם אביה מתפוצצים או כשיש אוכל מזדמן במקרר. בהמשך היא פוגשת את עופר (אורי אלבי), קצין הביטחון החדש, איתו היא מנהלת מערכת יחסים שתאתגר את המעטפת המיזנתרופית שבנתה לעצמה. ותהפוך לחלק מתהליך שבמהלכו שגית נאלצת לראשונה לשאול אם היא בכלל יודעת לשים את עצמה במקום הראשון.

הכניסה ל"בודקת" לא פשוטה. הפרקים הראשונים מטילים על הצופה משקל לא קטן דרך ההיכרות עם שגית ועם הקדרות שמאפיינת את חייה. מי שמחפש תוכן קליל, זוהר או בידורי כדי לברוח מצרות היום יום לא בהכרח ימצא כאן את מבוקשו. גם מי שהתרגל לדמויות ולסגנון הקומי המזוהה עם פישר עשוי להיות מופתע: הקצב איטי יותר, הדרמה גוברת על הקומדיה, ושגית האפרורית רחוקה מאוד מהאנרגיה הצבעונית והמוחצנת של תותית. אבל דווקא מאחורי הגוונים הנוגים של שדה התעופה מסתתרת סדרה שמוכנה להניח את כל ההיבטים הלא נעימים של החיים על השולחן. היא לא מבקשת מהצופה לחבק את הדמויות שלה (שמגולמות בצורה נפלאה על ידי צוות השחקנים) או לרחם עליהן. להפך- היא נותנת לכל אחת מהן את המרחב לטעות, לפגוע ולהיות בלתי נסבלת לפעמים. העקיצות שנונות, המונולוגים חדים, והפסקול מסקרן ומורכב ברובו משירים ישראליים - בחירה שמדגישה את ההתעקשות של הסדרה להישאר מקומית בכל מובן.

פרט מעניין ב"בודקת" הוא משמעות השם שלה. במובן המילולי, שגית בודקת מטענים של אנשים אחרים - היא מחפשת מה הם מנסים להכניס ומה הם מסתירים. אבל במובן הנפשי, היא מתקשה לבצע את אותה בדיקה בעצמה. היא מסוגלת לבחון את כולם, חוץ מאשר לעשות "בדק בית". שגית חיה במציאות שבה היא נדרשת כל הזמן להיות שם בשביל מישהו אחר- בשביל הוריה, ובהמשך גם בשביל עופר. הצרכים שלה נדחקים הצידה, והיכולת שלה לקבל החלטות עצמאיות מוגבלת גם בגלל התלות שלה באותם אנשים. במצב כזה, טבעי שהיא תבחר קודם כל לשמור על מערכות היחסים שמחזיקות אותה במקום, גם אם הן פוגעות בה, לפני שתעצור לבדוק מה היא באמת רוצה לעצמה.

הבחירה למקם את הסיפור דווקא בנתב"ג מוסיפה רובד אירוני נוסף. זה המקום שאליו אנשים מגיעים כדי לצאת לחופשה, לברוח מהמציאות ולהשאיר מאחור, לפחות לזמן קצר, את המטען הנפשי שלהם. שגית, לעומתם, נשארת. היא נמצאת במקום שמסמל תנועה, מעבר ובריחה אבל היא עצמה לא נוסעת לשום מקום. היא נשארת בארץ, בעבודה, בבית ובמערכות היחסים שלה, ונאלצת להתמודד עם הקשיים שלה בלי האפשרות לברוח מהם באמת. גם חוג הביטוי, שאמור להיות עבורה מרחב של שחרור, לא באמת מצליח בתחילה לספק לה את החופש הזה.

היא נמצאת שם פיזית, אבל מתקשה לתת לעצמה מקום. היא רוצה להתבטא, אך עדיין זקוקה למישהי אחרת שתשמיע את קולה. מכאן גם עולה אחד המוטיבים המרכזיים של הסדרה: הישארות במקום. אריק ממשיך לעבוד כמוזיקאי בבתי אבות גם כשהקהל כבר לא מסמפט אותו. שגית מתקשה לצאת מבית הוריה, מהתלות בהם ומהדחף המתמיד לרצות אחרים. עופר, באופן כמעט סמלי מדי, גר באוטובוס שלא נוסע - אולי הדימוי המדויק ביותר לאדם שנמצא בתנועה לכאורה, אבל למעשה נשאר בדיוק באותו מקום.

בניגוד למסעות קולנועיים וטלוויזיוניים מוכרים, שבהם הגיבור נדרש לעבור בין מדינות, שנים או יבשות כדי להגיע לתובנה שתשנה את חייו, “בודקת” מתעניינת דווקא במסע הפנימי. שגית לא צריכה להרחיק לכת כדי להשתנות - היא צריכה להפסיק לברוח מעצמה. הלמידה שלה מתרחשת גם כשהיא כמעט לא זזה במרחב, אלא בעיקר בתוך המחשבות שלה. לפעמים המסע הזה מצחיק, לפעמים עצוב, לפעמים מהיר מדי, ולפעמים הוא אפילו מתפרץ פתאום למיוזיקל צבעוני באמצע סצנה רגילה לחלוטין - אבל הוא תמיד אנושי ומעורר מחשבה.

אחד הרגעים היפים ביותר בסדרה הוא האופן שבו היא מציגה את הוריה של שגית גם כילדים (גם באופן ויזואלי). דרך הבחירה הזאת, שגית, והצופה יחד איתה, נדרשת להבין מורכבות לא פשוטה: מגיע לה יותר. מגיעים לה הורים יציבים יותר, אוהבים יותר, כאלה שייתנו לה קרקע בטוחה. אבל במקביל, גם ההורים שלה היו פעם ילדים, ואולי חלק מהפגיעות שהם מעבירים הלאה נובע מכך שהם עצמם מעולם לא טופלו או קיבלו מספיק אהבה. זה לא מצדיק את ההתנהגות שלהם כלפיה, אלא מעניק הסתכלות מורכבת יותר עליה. כדי ששגית תוכל להשתחרר, היא צריכה גם לנפץ את הבועה שבנתה סביב דמותו של אביה כדי לראות אותו כאדם שלם ומבוגר אותו לא תוכל לתקן ולא תוכל להיות שם כל הזמן כדי להציל אותו מעצמו. רק אז היא יכולה למצוא בתוכה את המילים שהסתתרו במשך שנים מאחורי הסרקזם, להחליט שהיא זאת שמדברת אותם, ולהתחיל לבחור בעצמה.

"בודקת", כמו הדמויות שלה, היא סדרה לא מאוזנת במובן הטוב של המילה. מצד אחד היא מהירה מדי, מצחיקה ולעתים צבעונית ומופרכת, ומצד שני היא איטית מדי, כואבת, עצובה ואפורה. היא לוקחת את הדמויות שלה ומעבירה אותן דרך מכונת השיקוף, אבל לא ממהרת לספק תשובות ברורות למה שמתגלה בפנים. במרכז עומדת שגית, שמנסה לבדוק לא רק את החגורות והמזוודות של הנוסעים העוברים ושבים בנתב"ג, אלא גם את עצמה ואת המציאות שסביבה. כי בסופו של דבר, הבדיקה הקשה ביותר היא לא זו שנעשית לפני הכניסה לדיוטי פרי והעלייה למטוס, אלא זו שמחייבת אותה סוף סוף לעצור, להסתכל פנימה ולשאול מה מתוך המטען שהיא נושאת בכלל שייך לה, ומה הגיע הזמן להשאיר מאחור.

הסדרה "בודקת" זמינה לצפייה ב-yes. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן
« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
שני מילרד - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון הטלוויזיה
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Charlie the Wonderdog
1וונדר-דוג
ציון גולשים
9.1/10
Runner
2ראנר
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
3.0/5
Waves
3גלים של תקווה
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
3.8/5
Forgotten Island
4האי הנעלם
ציון גולשים
9.0/10
Stitch Head
5פרנקי והמפלצות
ציון גולשים
8.9/10
טריילרים חדשים
The Hunger Games Sunrise on the Reapingמשחקי הרעב: זריחה על האסיף The Christophersהכריסטופרים Cycle of Timeמחר יהיה טוב How to Rob a Bankאיך לשדוד בנק
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!