ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

סרט טוב, מעורר מחשבה. שחקנים מצוינים אותנטי.

סרט מעניין, מעורר מחשבה ויוצא דופן. הולם את אופי סרטיו של אלכסנדר פיין באופן מובהק. אמנם איטי מעט באופן התרחשותו, אך אין ספק שאיכות העשייה, המשחק המצוין, הרעיון המפתיע והכל כך פשוט ואפקט השחור - לבן המתאים לסרט כמו כפפה ליד מכפרים על העניין.

העלילה, אדם מבוגר אשר יוצא עם בנו לגבות את ה"פרס" בו זכה, היא רק סיפור רקע לסרט שעוסק במשפחה ובקהילה. מה ששובה את הלב הוא איך הבן מגלה מחדש את הוריו והמשפחה שלו, חוזר למקום ילדותם, להיכן שהכירו, ומקבל פרספקטיבה חדשה על הוריו. הם לא עוד הפלקט של הורים מנקודת המבט שלו כצאצא, אלא בני אדם שעומדים בזכות עצמם, בעלי היסטוריה, אהבות, אכזבות וכו''.

הלכנו לסרט בעקבות התגובות החיוביות שקראנו באתר אך הופתענו לגלות שהסרט משעמם,מצולם בשחור לבן וחסר פואנטה. כל הסרט ציפינו שתיהיה איזשהי תפנית מעניינת, משהו שיסביר את המטרה של הסרט ואת כל מה שמתרחש בו לצערנו זה לא קרה...לדעתי הסרט לא מתאים לגילאים הצעירים אלא אם כן אתם רוצים לישון טוב..הסרט מתאים לבני 60+

הסרט עונה על מדדים של איכות, משחק טוב, צילום ייחודי וכו' וכו', אך בשורה התחתונה- לא מעניין, לא סוחף ולא מרתק מספיק.

סרט פשוט ושובה לב המתאר את מערכת היחסים בין אב מזדקן לבנו. הסרט המצולם בשחור לבן מחזק את האפרוריות שבחייהם כמו גם את האפרוריות והשגרה היום-יומית הפשוטה של תושבי המקום.

סרט מרגש. סיפורם של אב זקן אשר מנסה להיאחז בפיסת החלום האחרונה שנותרה לו ובנו אשר נרתם על מנת לספק לו רגעים קטנים של אושר. הסרט מצולם בשחור לבן וקצב ההתפתחות איטי, דבר אשר מעמיק את ההתבוננות ותורם לתחושת האפרוריות המעיקה אשר מורגשת לאורך כל הסרט. משחק מצויין. מומלץ לאנשים אשר אוהבים להתבונן.

סרט על מסע משפחתי לגילוי הדדי, מעניין ואינטליגנטי, שיש בו רגעים מצחיקים.

סרט סינמטקי על מסע לקראת פרידה מהחיים. סרט עגמומי בשחור לבן אך משלב רגעים הומוריסטיים וחושף את פניהם האמיתיות של של בני משפחה וקרובים-רחוקים. הבן הוא היחיד שמצליח להבין לנפשו של האב הזקן ומלווה אותו במסע. סרט רגיש לרגישים בנפשם.

הסרט מדבר בעיקר על יחסים בין אב לבנו. סרט נחמד שמעורר מחשבה אך לא יותר מזה. הסרט בשחור לבן והעלילה זורמת לאט.

נהניתי ביותר מהסרט. קטן ואמין. הומור מאופק . דמויות מעניינות ומערכות יחסים משעשעות . מומלץ

סרט יפה ואמיתי, מלא בתחושות שקל להזדהות איתם.. החלומות שלנו בחיים והמציאות שלעיתים מאכזבת.. כמה משפחה וחברים זה דבר חשוב ומה הכסף עושה לכל מערכות היחסים האלו.. סרט איטי אך נעים

סיפור אנושי מרגש. אשתי ואני מאוד נהנינו. לשחור לבן מתרגלים די מהר ולא מרגישים בחסרון של הצבע. אפילו מתאים לאווירה שבסרט..

סרט איטי לאנשים סבלניים בלבד. עלילה קצת הזוייה...אבל בכל זאת עשו על זה סרט . עשוי בצורה יפה ואומנותית כיביכול כי זה בשחור לבן... בכל מקרה קצת משעשע קצת עצוב וממש ממש קצת מעניין...

סרט מקסים! משחק מעולה של כל השחקנים, אבל במיוחד של ברוס דרן (האבא). הסרט קצת עצוב, אבל עם זאת יש בו הרבה הומור. מומלץ לכל מי שרוצה להנות מסרט איכות.

סרט אפור בכל המובנים . כמעט נוגע ללב , כמעט משעשע , כמעט !

סרט קטן משפחה רגילה במרכז אמריקה המשעממת והנידחת. סרט איטי, ארוך, וקצת תקוע, עם פואנטה מאוד ברורה מההתחלה. המשחק מעולה, אבל הנושא משעמם ומדכא כאחד, ולי אישית השחור לבן הרס לגמרי. סביל, אבל בהחלט אפשר לראות בבית בשבת בצהריים מתוך שעמום, או לא לראות בכלל.

עשוי היטב ועוסק במצב התרבותי של ארה''ב. שיטחיות, מרדף אחרי הכסף ואוזלת יד. והסרט מצליח להעביר את המשבר שבתרבות שבו נמצאת היום ארה''ב. הבעיה היא שהוא מדכא למדי והצילום בשחור לבן לא מוסיף שמחה לחגיגה. אפשר לראות.

סרט מצויין ושווה לראות ..צילום והמוזיקה מאד יפים והמשחק של צוות השחקנים ברמה טובה וקולנועית כמו שצריך...לכו לראות ..ואל תתאכזבו בגלל שזה שחור לבן..דווקא בגלל זה שזה סרט טוב ויצא טוב מאד !!!

בסה"כ סרט טוב, שווה צפיה. מתאים לדעתי לאנשים בני 40 פלוס, אולי לא ידבר לגילאים יותר צעירים בגלל התוכן ובגלל שהוא בשחור-לבן. זהו סיפור אנושי מהחיים- מראה על יחסים בין אישה זקנה לבין בעלה הקשיש לבין ילדיהם. במקרה הזה נרקמים יחסים טובים ונוגעים ללב בין אחד הבנים לבין האב הקשיש והסנילי והסרט בעיקר שם דגש על יחסים אלה. למרות שנושא הסרט לא קל ובעצם מדבר על מצב של זיקנה מכוערת, קשה ועצובה יש קטעים מצחיקים ביותר והקהל צוחק. התסריטאי והבמאי היטיבו לעשות סרט מיוחד כשהעצב והכיעור של החיים טבולים במצבים מצחיקים . הסרט משקף גם את אכזריות של החיים . אהבתי את המשחק של השחקנים הראשיים האב ובנו הצעיר, משחק מצויין לדעתי. לסיכום סרט אנושי מהחיים , נושא קשה טבול במצבים המעוררים צחוק. יש לבוא עם הכנה מוקדמת ועם מוזה מתאימה לצפות בנושא הזיקנה, אישית הייתי מעדיפה לראות את הסרט לא בשחור לבן אלא בצבעוני. (השחור לבן נותן כנראה תחושה של עבר ופשטות)

סרט מקסים, מרגש, קטן ואינטימי. לירי כמו שיר. משחק מעולה, הצילום בשחור-לבן מעלה דוק של נוסטלגיה, הוכחה שגם האמריקאים יודעים לעשות סרט טוב לא פחות מהבריטים. מומלץ.

סרטי מסע מלחיצים אותי מאוד. לראות את הגיבור יוצא לדרך לעבר מטרה מסוימת ונתקל בקשיים בדרך גורם לי לתחושה לא נעימה. אבל כשמדובר בסרטים של אלכנסדר פיין, אפשר לצפות לחוויה מתגמלת בסיום וכמובן התבגרות וגילויים של הדמויות על עצמן, כאשר המסע הוא גם רגשי. סרט קטן, חמוד ומרגש מאוד.

סרט המתאר מסע מרגש של אב ובנו. עשוי יפה, עדין ורגיש. לראות גם את אמריקה האפרורית , קשת יום אבל עם שבב אופטימיות

"נברסקה" הוא סרט על כיבוד האב. כמו שכתוב בתורה: "כבד את אביך ואת אימך...". הבן מכבד את רצונו של האב הקשיש, למרות שהוא בטוח שלא יצא מזה כלום. אלא, שבסוף הסרט, הוא מוצא דרך יצירתית וחכמה, שבכל זאת אביו יצא נשכר מהסיפור ההזוי שנכנס אליו. סרט משופע באווירה מיוחדת ובהומור משובח. 8 בסולם ששון גואטה

דעותיי לגבי הסרט חלוקות, מצד אחד הוא מחזיר אותך לחיים התמימים חסרי המשמעות והזמן של העיירות הנידחות בארה"ב - מצד שני, הוא קצת לא מתקדם... משמעות הסרט היא לא סופו, אלא כולו. צריך סבלנות (סרט יחסית ארוך) וכמובן להגיע מוכן ולדעת כי זה הסרט... גלישה נוסטלית לחיי משפחה. נ.ב- השחור לבן קנה אותי.

מסעם של וודי הבא בימים ובנו לגבות "זכיה" מפוקפקת בשווי מיליון דולר, הרחק מהבית, הופכת למסע התקרבות בין הבן לאב, רגע לפני שנפרדים ואי אפשר כבר לתקן את מה שלא היה. וודי (ברוס דרן בתפקיד חייו), מקבל מכתב מהסוג שמועדוני קונים בארה"ב שולחים ממנו למיליוני תמימים בארצות הברית מדי יום. הוא, להבדיל מכול מי שמשליך אותו לפח, משוכנע, שאכן זכה בסכום עתק ומתעקש להגיע ללינקולן נברסקה, לגבות את הזכיה. בנו, שמבין שלא נותר לו זמן רב עם אביו, מתלווה אליו למסע מסע של ביקור אחרון בעברו של האב, של הכרות עם השורשים ובעיקר, של יצירת אינטימיות, שמעולם לא הייתה. סרט קטן, בשחור לבן, מרגש עד בכי ושמותיר אותך נטול מילים.

נפלא סרט עדין ומתוק.ברוס דארן יוצא מהכלל .מומלץ למי שלא מחפש רעש וצלצולים ./

סרט מאוד יפה. נוגע ללב. משעשע. שחקנים טובים. סרט שווה. למרות שהסרט מתארך ללא צורך (עקב צילומי תמונות הנוף המתחלפות) החוויה לא נפגמת (אמנם צילומים יפים וחילופי התמונות נעשים באמנות רבה - אולם כאן זה סרט ולא מוזיאון...) הסרט בשחור לבן - בחירה מעולה של צבע המתאימה לאווירת החורף בה צולם הסרט וכן ל"סתו" ימיו של גיבור הסרט המזדקן. מי שיש לו הורים מזדקנים יוכל גם לזהות אפיזודות מהחיים.

אמריקה האמיתית ללא כחל ושרק. סרט המתפתח לאט ומרגש יותר לקראת סופו. לא רק השחקנים הראשיים אלא גם המשניים מייצגים נאמנה את הדמות בסרט. מומלץ.

סרט נוגע ללב, תסריט טוב. סרט נוגע ללב, פואטי. משחק נהדר של כל השחקנים. צילום מקסים.