נברסקה

סרט טוב, מעורר מחשבה. שחקנים מצוינים אותנטי.

סרט מעניין, מעורר מחשבה ויוצא דופן. הולם את אופי סרטיו של אלכסנדר פיין באופן מובהק. אמנם איטי מעט באופן התרחשותו, אך אין ספק שאיכות העשייה, המשחק המצוין, הרעיון המפתיע והכל כך פשוט ואפקט השחור - לבן המתאים לסרט כמו כפפה ליד מכפרים על העניין.

העלילה, אדם מבוגר אשר יוצא עם בנו לגבות את ה"פרס" בו זכה, היא רק סיפור רקע לסרט שעוסק במשפחה ובקהילה. מה ששובה את הלב הוא איך הבן מגלה מחדש את הוריו והמשפחה שלו, חוזר למקום ילדותם, להיכן שהכירו, ומקבל פרספקטיבה חדשה על הוריו. הם לא עוד הפלקט של הורים מנקודת המבט שלו כצאצא, אלא בני אדם שעומדים בזכות עצמם, בעלי היסטוריה, אהבות, אכזבות וכו''.

הלכנו לסרט בעקבות התגובות החיוביות שקראנו באתר אך הופתענו לגלות שהסרט משעמם,מצולם בשחור לבן וחסר פואנטה. כל הסרט ציפינו שתיהיה איזשהי תפנית מעניינת, משהו שיסביר את המטרה של הסרט ואת כל מה שמתרחש בו לצערנו זה לא קרה...לדעתי הסרט לא מתאים לגילאים הצעירים אלא אם כן אתם רוצים לישון טוב..הסרט מתאים לבני 60+

הסרט עונה על מדדים של איכות, משחק טוב, צילום ייחודי וכו' וכו', אך בשורה התחתונה- לא מעניין, לא סוחף ולא מרתק מספיק.

סרט פשוט ושובה לב המתאר את מערכת היחסים בין אב מזדקן לבנו. הסרט המצולם בשחור לבן מחזק את האפרוריות שבחייהם כמו גם את האפרוריות והשגרה היום-יומית הפשוטה של תושבי המקום.

סרט מרגש. סיפורם של אב זקן אשר מנסה להיאחז בפיסת החלום האחרונה שנותרה לו ובנו אשר נרתם על מנת לספק לו רגעים קטנים של אושר. הסרט מצולם בשחור לבן וקצב ההתפתחות איטי, דבר אשר מעמיק את ההתבוננות ותורם לתחושת האפרוריות המעיקה אשר מורגשת לאורך כל הסרט. משחק מצויין. מומלץ לאנשים אשר אוהבים להתבונן.

סרט על מסע משפחתי לגילוי הדדי, מעניין ואינטליגנטי, שיש בו רגעים מצחיקים.

סרט סינמטקי על מסע לקראת פרידה מהחיים. סרט עגמומי בשחור לבן אך משלב רגעים הומוריסטיים וחושף את פניהם האמיתיות של של בני משפחה וקרובים-רחוקים. הבן הוא היחיד שמצליח להבין לנפשו של האב הזקן ומלווה אותו במסע. סרט רגיש לרגישים בנפשם.

הסרט מדבר בעיקר על יחסים בין אב לבנו. סרט נחמד שמעורר מחשבה אך לא יותר מזה. הסרט בשחור לבן והעלילה זורמת לאט.

נהניתי ביותר מהסרט. קטן ואמין. הומור מאופק . דמויות מעניינות ומערכות יחסים משעשעות . מומלץ

סרט יפה ואמיתי, מלא בתחושות שקל להזדהות איתם.. החלומות שלנו בחיים והמציאות שלעיתים מאכזבת.. כמה משפחה וחברים זה דבר חשוב ומה הכסף עושה לכל מערכות היחסים האלו.. סרט איטי אך נעים

סיפור אנושי מרגש. אשתי ואני מאוד נהנינו. לשחור לבן מתרגלים די מהר ולא מרגישים בחסרון של הצבע. אפילו מתאים לאווירה שבסרט..

סרט איטי לאנשים סבלניים בלבד. עלילה קצת הזוייה...אבל בכל זאת עשו על זה סרט . עשוי בצורה יפה ואומנותית כיביכול כי זה בשחור לבן... בכל מקרה קצת משעשע קצת עצוב וממש ממש קצת מעניין...

סרט מקסים! משחק מעולה של כל השחקנים, אבל במיוחד של ברוס דרן (האבא). הסרט קצת עצוב, אבל עם זאת יש בו הרבה הומור. מומלץ לכל מי שרוצה להנות מסרט איכות.

סרט אפור בכל המובנים . כמעט נוגע ללב , כמעט משעשע , כמעט !

סרט קטן משפחה רגילה במרכז אמריקה המשעממת והנידחת. סרט איטי, ארוך, וקצת תקוע, עם פואנטה מאוד ברורה מההתחלה. המשחק מעולה, אבל הנושא משעמם ומדכא כאחד, ולי אישית השחור לבן הרס לגמרי. סביל, אבל בהחלט אפשר לראות בבית בשבת בצהריים מתוך שעמום, או לא לראות בכלל.

עשוי היטב ועוסק במצב התרבותי של ארה''ב. שיטחיות, מרדף אחרי הכסף ואוזלת יד. והסרט מצליח להעביר את המשבר שבתרבות שבו נמצאת היום ארה''ב. הבעיה היא שהוא מדכא למדי והצילום בשחור לבן לא מוסיף שמחה לחגיגה. אפשר לראות.

סרט מצויין ושווה לראות ..צילום והמוזיקה מאד יפים והמשחק של צוות השחקנים ברמה טובה וקולנועית כמו שצריך...לכו לראות ..ואל תתאכזבו בגלל שזה שחור לבן..דווקא בגלל זה שזה סרט טוב ויצא טוב מאד !!!

בסה"כ סרט טוב, שווה צפיה. מתאים לדעתי לאנשים בני 40 פלוס, אולי לא ידבר לגילאים יותר צעירים בגלל התוכן ובגלל שהוא בשחור-לבן. זהו סיפור אנושי מהחיים- מראה על יחסים בין אישה זקנה לבין בעלה הקשיש לבין ילדיהם. במקרה הזה נרקמים יחסים טובים ונוגעים ללב בין אחד הבנים לבין האב הקשיש והסנילי והסרט בעיקר שם דגש על יחסים אלה. למרות שנושא הסרט לא קל ובעצם מדבר על מצב של זיקנה מכוערת, קשה ועצובה יש קטעים מצחיקים ביותר והקהל צוחק. התסריטאי והבמאי היטיבו לעשות סרט מיוחד כשהעצב והכיעור של החיים טבולים במצבים מצחיקים . הסרט משקף גם את אכזריות של החיים . אהבתי את המשחק של השחקנים הראשיים האב ובנו הצעיר, משחק מצויין לדעתי. לסיכום סרט אנושי מהחיים , נושא קשה טבול במצבים המעוררים צחוק. יש לבוא עם הכנה מוקדמת ועם מוזה מתאימה לצפות בנושא הזיקנה, אישית הייתי מעדיפה לראות את הסרט לא בשחור לבן אלא בצבעוני. (השחור לבן נותן כנראה תחושה של עבר ופשטות)