ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

סרט בוגר שעוסק בשואה ובאמונה, מציג דמויות מורכבות וצילום מצוין

סרט עשוי יפה, אסטתי, מדוייק. אך יחד עם זאת אולי מאופק מידי. משהו היה חסר לי- הנושא כל כך קשה, ועדיין הייתי מרוכזת ביופיו של הסרט, בעריכה, בצילום, ולא הצלחתי להזדהות עם הכאב של הגיבורה. אבל אולי לכך כיוון הבמאי- לניכור ולתחושת הזרות והבדידות שעוטפת את הדמות הראשית.בכל מקרה סרט מיוחד מאוד

אומרים ששתיקה שווה אלף מילים....אני הרגשתי שבסרט הזה הרבה יותר מאלף מילים!קר בפולין,קר בנשמה (שלנו ושל השחקנים)קר בכפר, קר ביערות..קר במנזר.סרט שונה,מיוחד שמעורר מחשבות (לפחות לי)גם למחרת,סרט רציני ואמיתי המייצג אחד מהתקופות הכי אפלות של האנושות

סרט שחור לבן, משעמם, אפשר לוותר לגמרי

סרט אוירה קודר ואיטי. הקור של פולין בשחור-לבן חודר דרך המסך. לא מחדש הרבה והדמויות מרוחקות ולא יוצרות הזדהות אך עדיין שומר על עניין לכל אורכו.

אפשר לוותר. סרט שחור לבן , צילומים כהים, דמויות שלא מעוררות רגש כלשהו ומשאירות אותך אדיש, למרות סיפור עם פוטנציאל לעניין ולרגש.

מעורר מחשבה וקצת מדכא. מעט משעמם, אך קצר. "סרט מבקרים" אמנותי - לא מתאים לכל אחד.

אחת מהסרטים הטובים בשנים האחרונות, ואולי, הסרט הטוב ביותר על השואה. חכם, מאוד אינטליגנטי.

הסרט הטוב ביותר בו חזיתי מזה שנים רבות . המדהים הינו המינוריות בה נוקט הבימאי לאירועים קשים . לדוגמה לאירוע קשה במיוחד נותן הבימאי דרור לדמיון הצופה כאשר נשאלת השאלה : " האם בגרזן?"

מדובר בסרט נפלא! המבע הקולנועי פשוט ונזירי ולכן מצליח לתאר את מסעה של אידה לגילוי זהותה ולחיזוקה כנוצריה. בסרט זה המעט הוא הרבה, סודו בצמצום.

בשתי מילים: לא ממליצה לטרוח לראות את הסרט. הניקוד הגבוה שנתן המבקר באתר זה- מר הוכנר לדעתי ,לא מוצדק. הסרט איטי, לא זורם, מתאים לצפיה בטלויזיה ביום השואה. יש כאן סיפור על הסבל שסבלו היהודים בפולניה, כמובן שהסיפור נוגע ללב אך ידוע, כולם מכירים את הסיפור. אין כאן הרבה חידוש. אני לא מנתחת מבחינה אומנותית ומבחינת בית ספר לקולנוע אלא מבחינת קהל הצופים הרגיל . מה שכן המשחק של השחקנית שמגלמת את הדודה הוא משחק מצויין ומשכנע. לסיכום: לא לטרוח ללכת לראות את הסרט בקולנוע. וגם לטעמי ההקרנה בשחור לבן לא תורמת לסרט.

הסרט מיוחד ובעל רעיון פוטנציאלי מעניין (למרות שרבים כמותו נעשו). הבחירה לצלמו בשחור לבן מעניקים לו אוטנטיות רבה וגורמים לצופה ל"היכנס" לאווירת הסרט. אבל, בעיני, חולשתו של הסרט הוא באופן התקדמותו. הוא איטי מאוד ומרדים.

סרט עדין ויפה שהמשחק המעולה בו מתעלה ומחפה על העריכה המעצבנת, הפסיאודו אמנותית. ההתרחשויות בסצינות לא תמיד ברורות אך מתבהרות בסצינה הבאה. פרטים ותובנות על הצופה להשלים בעצמו שזה טוב ולא מזלזל בנו סרט יפה שאהבתי למרות שלפני הצפייה חששתי שיהיה צפוי מראש ובנאלי, ולא כך היה

סרט מיוחד מאוד. מצולם בשחור לבן ובצילומים היוצרים חוויה קולנועית ואסטטית. לגבי הסרט עצמו, סרט איטי על האספקטים של השואה בפולין וההשלכות על מי ששרד. לא סרט שואה קלאסי והנושא מוזכר רק בשולים.

פ"ריימים" קפואים תרתי משמע, מדהימים ביופיים, בעיקר של היערות המושלגים ותמונה בלתי נשכחת של הרוצח בשיא שפלותו במעמקי האדמה, כשהוא חופר ע"מ למצוא את עצמות נרצחיו, מזכים את הסרט הזה בציון "מעולה", למרות חוסר האחידות בעלילה והקלות הבלתי תיאמן של המחילה למעשים.

קודם כל תודה לאתר הסרט על הכרטיסים שקיבלנו במתנה! הסרט מאוד ייחודי מבחינת הצילום, הבמאי משתמש בכלים קולנועיים להעברת המסר וזה נהדר כי לצערי לא רואים את זה הרבה בקולנוע עכשווי. הסרט עצמו לא מחדש דברים, די צפוי מבחינת העלילה, איטי ומינימליסטי מכל בחינה, לא יתאים לכל צופה.

מאכזב... ציפיתי ליותר... אבל צילום מדהים

סרט מצויין, עשוי טוב ומבויים היטב. תסריט מקורי שמסתכל על השואה מזווית אחרת ומעניינת.

אידה הוא קודם כל מדהים מבחינה צילומית. כל צילום שחור לבן בסרט הוא מבחינתי יצירת מופת. בקיצור זוהי תערוכת צילום עם סיפור. הסיפור מעניין אך יש בו כמה חריקות אך בסך הכל מאד נהניתי.

הצילום מרשים ואפילו מבריק, הסרט עצמו ממש לא. אני אוהב מאוד סרטים בסגנון הזה, אבל "אידה" לא הצליח לגרום לי להתחבר אליו. זאת על אף הרבדים, הביקורת והרעיונות הרבים ששזורים בעלילתו. משהו במוצר הסופי פשוט לא עבד בשבילי.

למרות הביקורות החיוביות, אני לא הצלחתי להתחבר לסרט שנראה לי מאוד איטי ובעל עלילה לא מפתיעה בכלל. היה אפשר לשער את ההשתלשלויות כבר בשלב מוקדם של העלילה. גם השחור לבן גרע מהנאת הצפייה.

למרות הביקורות החיוביות, אני אישית לא הצלחתי להתחבר לסרט. הוא מאד איטי, העלילה לא ממש מתפתחת והדיאלוגים מעטים מדי. ההרגשה כאילו הסרט מהרגע הראשון (מרוב שהוא קודר) בא רק לדכא. יתכן שזו הייתה כוונתו של הבמאי ואם כך הוא הצליח לא רע, אך אני יצאתי בהרגשה כבדה.

סרט מצויין!מומלץ!לא סתם הביקורות משבחות והסרט קיבל פרסים רבים בפסטיבלים שונים ברחבי העולם והוא גם יהיה מועמד בפרס הסרט הזר בטקס האוסקר.

הסרט אידה הוא סרט לא קל לצפייה, שמעלה שאלות מוסריות נוקבות. אבל דווקא בגלל שהוא עמוק ומרגש הוא מיוחד ושווה לצפות בו. במיוחד מושך הצילום בשחור-לבן והנופים שתורם לייחודיות הסרט וממחיש את רוח התקופה של פולין בשנות השישים. לא בכדי הסרט מועמד לא בכדי הסרט מועמד לאוסקר וגרף פרסים רבים פסטיבלים שונים. עלילת הסרט מתארת את סיפורה של צעירה העומדת להקדיש את חייה לעולם המנזר ורגע לפני היא מתחקה אחר שורשיה היהודים. מגלה מהיכן הגיעה ומה עבר על משפחתה בשואה. השאלה מה תעשה לאחר שתגלה את האמת אודות עברה מלווה את הצופים במהלך הסרט עד הבחירה (הבלתי נמנעת). מומלץ ביותר!

גם שחור-לבן, גם בפולנית. על פניו לא נשמע מלהיב במיוחד אבל בפועל זהו סרט שמקפל בתוכו דרכי התבוננות שונות על החיים ושכל צליל, תמונה וזיע בפני השחקנים הוא בעל משמעות. יותר מהעיסוק של יהדות מול נצרות הסרט נוגע באופן בו אנשים חיים את חייהם אל מול המציאות. נקודה בסרט שמאוד אהבתי - מוזיקת הריקודים העליזה שמנגנת הלהקה במלון אל מול הקדרות הכללית שבסרט.

"אידה", פלא קולנועי מבחינת הצילום שלו, אפשר להגיד שהרבה זמן לא ראיתי סרט בשחור לבן שהוא הרבה מסוגנן מסרטים צבעוניים שראיתי לאחרונה וזה בהחלט אחד מהתפקידיים הראשיים בסרט. עלילה מינימליסטית יחסית שיכלה בקלות להפוך למסחטת דמעות אך נכנסת לצופה פנימה אט אט. השחקניות בהחלט נפלאות ומדובר בדמות ראשית שמשתנה מקצה לקצה. הביקורות אכן מוצדקות!.

היו לי הרבה ציפיות מהסרט וכנראה שזאת הסיבה שבמידה מסוימת התאכזבתי. הרעיון ובימוי הסרט מעולים אך התוכן הברה פחות. אמנם הוא מופק בשחור לבן שדי נדיר בימינו ועקב זה מכניס לאוירה מדכאה אך המסר של השואה ומה שעוללו ליהודים מוחמץ. הדודה שהיא למעשה האדם הפגוע ביותר מכל הבחינות, הן בעברה והן בהווה לא מוצגת כראוי אלא כדמות שלילית, וחבל. גם אידה לא מוצגת כאחת שמפנימה את גורל אבותיה והעם היהודי ונדבקת לנצרות. היו יכולים להגיע לשיאים אך החמיצו.

יצירת מופת! סרט אכותי המצולם כולו בשחור לבן. דרמה מנימליסטית בה לכל מבט יש עוצה. משחק נהדר של 2 הדמויות הנשיות בסרט (אידה/אנה ודודתה). סרט שנשאר איתך גם הרבה שההקרנה הסתיימה.

עשוי נהדר, מאוד מדויק. לא בטוח שמי שאינו חובב קולנוע אמיתי יהנה ממנו כי הוא לא "ידידותי" במיוחד למשתמש (שחור-לבן, פולנית, יחס מסך של פעם וכו'') אנחנו נהנינו בסך הכל, אם כי אולי ההייפ סביבו מוגזם

סרט מרגש בעל עוצמות. הצילום בשחור לבן עושה את זה. המפנה הסוף העלילה בלתי צפוי ומשאיר מקום למחשבה. נהניתי.