אידה

סרט בוגר שעוסק בשואה ובאמונה, מציג דמויות מורכבות וצילום מצוין

סרט עשוי יפה, אסטתי, מדוייק. אך יחד עם זאת אולי מאופק מידי. משהו היה חסר לי- הנושא כל כך קשה, ועדיין הייתי מרוכזת ביופיו של הסרט, בעריכה, בצילום, ולא הצלחתי להזדהות עם הכאב של הגיבורה. אבל אולי לכך כיוון הבמאי- לניכור ולתחושת הזרות והבדידות שעוטפת את הדמות הראשית.בכל מקרה סרט מיוחד מאוד

אומרים ששתיקה שווה אלף מילים....אני הרגשתי שבסרט הזה הרבה יותר מאלף מילים!קר בפולין,קר בנשמה (שלנו ושל השחקנים)קר בכפר, קר ביערות..קר במנזר.סרט שונה,מיוחד שמעורר מחשבות (לפחות לי)גם למחרת,סרט רציני ואמיתי המייצג אחד מהתקופות הכי אפלות של האנושות

סרט שחור לבן, משעמם, אפשר לוותר לגמרי

סרט אוירה קודר ואיטי. הקור של פולין בשחור-לבן חודר דרך המסך. לא מחדש הרבה והדמויות מרוחקות ולא יוצרות הזדהות אך עדיין שומר על עניין לכל אורכו.

אפשר לוותר. סרט שחור לבן , צילומים כהים, דמויות שלא מעוררות רגש כלשהו ומשאירות אותך אדיש, למרות סיפור עם פוטנציאל לעניין ולרגש.

מעורר מחשבה וקצת מדכא. מעט משעמם, אך קצר. "סרט מבקרים" אמנותי - לא מתאים לכל אחד.

אחת מהסרטים הטובים בשנים האחרונות, ואולי, הסרט הטוב ביותר על השואה. חכם, מאוד אינטליגנטי.

הסרט הטוב ביותר בו חזיתי מזה שנים רבות . המדהים הינו המינוריות בה נוקט הבימאי לאירועים קשים . לדוגמה לאירוע קשה במיוחד נותן הבימאי דרור לדמיון הצופה כאשר נשאלת השאלה : " האם בגרזן?"

מדובר בסרט נפלא! המבע הקולנועי פשוט ונזירי ולכן מצליח לתאר את מסעה של אידה לגילוי זהותה ולחיזוקה כנוצריה. בסרט זה המעט הוא הרבה, סודו בצמצום.

בשתי מילים: לא ממליצה לטרוח לראות את הסרט. הניקוד הגבוה שנתן המבקר באתר זה- מר הוכנר לדעתי ,לא מוצדק. הסרט איטי, לא זורם, מתאים לצפיה בטלויזיה ביום השואה. יש כאן סיפור על הסבל שסבלו היהודים בפולניה, כמובן שהסיפור נוגע ללב אך ידוע, כולם מכירים את הסיפור. אין כאן הרבה חידוש. אני לא מנתחת מבחינה אומנותית ומבחינת בית ספר לקולנוע אלא מבחינת קהל הצופים הרגיל . מה שכן המשחק של השחקנית שמגלמת את הדודה הוא משחק מצויין ומשכנע. לסיכום: לא לטרוח ללכת לראות את הסרט בקולנוע. וגם לטעמי ההקרנה בשחור לבן לא תורמת לסרט.

הסרט מיוחד ובעל רעיון פוטנציאלי מעניין (למרות שרבים כמותו נעשו). הבחירה לצלמו בשחור לבן מעניקים לו אוטנטיות רבה וגורמים לצופה ל"היכנס" לאווירת הסרט. אבל, בעיני, חולשתו של הסרט הוא באופן התקדמותו. הוא איטי מאוד ומרדים.

סרט עדין ויפה שהמשחק המעולה בו מתעלה ומחפה על העריכה המעצבנת, הפסיאודו אמנותית. ההתרחשויות בסצינות לא תמיד ברורות אך מתבהרות בסצינה הבאה. פרטים ותובנות על הצופה להשלים בעצמו שזה טוב ולא מזלזל בנו סרט יפה שאהבתי למרות שלפני הצפייה חששתי שיהיה צפוי מראש ובנאלי, ולא כך היה

סרט מיוחד מאוד. מצולם בשחור לבן ובצילומים היוצרים חוויה קולנועית ואסטטית. לגבי הסרט עצמו, סרט איטי על האספקטים של השואה בפולין וההשלכות על מי ששרד. לא סרט שואה קלאסי והנושא מוזכר רק בשולים.

פ"ריימים" קפואים תרתי משמע, מדהימים ביופיים, בעיקר של היערות המושלגים ותמונה בלתי נשכחת של הרוצח בשיא שפלותו במעמקי האדמה, כשהוא חופר ע"מ למצוא את עצמות נרצחיו, מזכים את הסרט הזה בציון "מעולה", למרות חוסר האחידות בעלילה והקלות הבלתי תיאמן של המחילה למעשים.

קודם כל תודה לאתר הסרט על הכרטיסים שקיבלנו במתנה! הסרט מאוד ייחודי מבחינת הצילום, הבמאי משתמש בכלים קולנועיים להעברת המסר וזה נהדר כי לצערי לא רואים את זה הרבה בקולנוע עכשווי. הסרט עצמו לא מחדש דברים, די צפוי מבחינת העלילה, איטי ומינימליסטי מכל בחינה, לא יתאים לכל צופה.

מאכזב... ציפיתי ליותר... אבל צילום מדהים

סרט מצויין, עשוי טוב ומבויים היטב. תסריט מקורי שמסתכל על השואה מזווית אחרת ומעניינת.

אידה הוא קודם כל מדהים מבחינה צילומית. כל צילום שחור לבן בסרט הוא מבחינתי יצירת מופת. בקיצור זוהי תערוכת צילום עם סיפור. הסיפור מעניין אך יש בו כמה חריקות אך בסך הכל מאד נהניתי.

הצילום מרשים ואפילו מבריק, הסרט עצמו ממש לא. אני אוהב מאוד סרטים בסגנון הזה, אבל "אידה" לא הצליח לגרום לי להתחבר אליו. זאת על אף הרבדים, הביקורת והרעיונות הרבים ששזורים בעלילתו. משהו במוצר הסופי פשוט לא עבד בשבילי.