ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

196 דקות של דיבורים בחדר זה או אחר. מרגיש כמו הצגה מצולמת וממש לא מתאים לקולנוע. יומרני וטרחני.

נהננו מאוד, סרט למיטבי לכת, ללכת ביום שבת בצהרים כשיש זמן לגלוש לתוך כורסא ולספוג את התמונות והדיאלוגים...אורך הסרט לוקח למסע פנימי של הלב והנפש. חוויה!

הסרט חכם ומאוד אינטליגנטי מאוד. הוא מעלה את השאלות הקיומיות שכמאט כל אחד מאתנו שואל את עצמו, בשלבים שונים בחיים. איך אנחנו רואים את עצמנו? מה התפקיד שלנו בחיים? האם הזולת רואה אותנו כפי שאנחנו רוצים שיראה? השאילות הם אוניברסליות, ללא תלות בזמן ומיקום, וכאשר הם נשאלות על הרקע של כפר נידך ומושלג בתורכיה, זה עוד מחדד את המציות. במשך 3.5 שעות אנחנו נשארים במתח מתמיד אחרי הנעשה, עוקבים אחרי הדיאלוג ומודדים את המתרחש על עצמנו. בימוי פשטני, תפאורה מינימליסטית ומשחק מעולה כל זה עושה את הסרט לתענוג של חושים ומחשבות

סרט שאינו מתאים לכול אחד. לא באקראי נבחר מיקום הסרט בקפדוקיה שמגלה נופים מהממים מעל פני השטח ומסתירה מחילות, ערים עמוקות ששמשו כמסתור. יש להשים לכל מילה, להתבונן בנוף החיצוני וב"נוף הפנימי", דהיינו המגורים. להקשיס לאנשים למה שאומרים ולמה שאינם אומרים. הסרט מציג גם את עליבות הנשים, המסגור שלהן בתוך קודים שנקבעו מרא מתי שהוא, ללא כול ניסיון משמעותילפרוץ ולהשתחרר וגם ניסיון עלוב לעשות זאת מוכה על ידי המציאות אותה חזה גבר "בעל הניסיון". אם אלה פני הדברים כיום בטורקיה, המציאות אליה הם שועטים נראית קודרת יותרץ

שנת חורף הוא סרט מהפנט. ראיתי את כל הסרטים של הבמאי הטורקי נורי בילגה גילן והוקסמתי.להבדיל מסרטין האחרים השקטים, בסרט הזה יש יותר דיאלוגיםפילוסופיים ופסיכולוגיים, אווירה של מחזה צ''כובי. מאד נהנייתי.

אני לא כ"כ יודע מה להגיד הפעם :-) מצד אחד סו"ס סרט של מישהו שלא רוצה לבדר לרע ושנשכח ומצד שני נורי בילג''ה ג''יילן אינו אינגמר ברגמן כפי שכן טוען מבקר האתר. אצל ברגמן ישבתי מעל 3 שעות מרותק לכל מילה. ב 3 שעות האלוהיו לי רגעים קשים. אגב, גם הכסאות המחורבנים של אורלאנדו לא תרמו... גם לא הקהל עם הסמארטפונים שלו שהאירו ורעשו... בטח לא של זה שפתאום הופעל אצלו ווייז :-D בין התורכים אני עדיין מעדיף את פאטי אקין, אבל עדיין, זה היה סרט טוב! נ"ב אחלה נוף! רק מייאש לגור שם.

דרמה אנושית בה משולבות שאלות פילוסופיות על החיים. ניתן היה לקצר את הסרט בשעה - התחלת הסרט איטית. את המסרים של השעה הראשונה היה אפשר להעביר ב- 15 דקות.

שנת חורף - רק אם יש לכם כוח להקשיב במשך יותר משלוש שעות לשיח צפוי למדי בין שחקנים מעולים המגלמים דחויות צדקניות-מאוסות. במקום דמויות אלה אפשר למקם חלק מחברי הממשלה שלנו. סרט עשוי באופן מקצועי אך מתיש.

הבמאי נורי בילג׳ סיילאן חוזר בעוד אפוס על רחבי אנטוליה, השיחות בין הדמויות בסרט גורמים לקבל להישאב אל תוך הסיטואציה ובשביל זה צריך עצבים חזקים ולהגיע מוכנים. בשילוב עם צילומים שהם לא פחות ממהפנטים ובימוי שחקנים ברמה גבוהה שמביא כמה סצינות חזקות במיוחד שקשה לשכוח אחרי הצפייה אך חבל שאורכו של הסרט אכן מורגש ואין ספק שהיה ניתן לקצר בעשרים דקות. בסופו של דבר מדובר בחוויה קולנועית אמיתה,מתגמלת ובסרט שייזכר כקלאסיקת חובה עם השנים.

למרות אורכו ואיטיותו של הסרט הבמאי מצליח לשקף התנהגויות של בני אדם ושינויים בהתנההגויות אלו בצורה מבריקה . כל שיחה (שזה רובו של הסרט ) וכל עימות השתקף בדיוק רב בהתנהגותם של השחקנים . כאשר הסתיים הסרט לא האמנתי שעברו שלוש שעות ומשהו . גילוי נאות . זהו סרט בשפת אימי דבר שהקל עליי לתפוס את הדקויות הקשורות בשפה . צריך נכונות וסבלנות לצלוח את הסרט אך זה כדאי