ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

מישהו כנראה שכח שבשלב עריכת הסרט יש קטעים שאמורים להחתך.סרט אמור להיות תמציתי.משהו בין 90 ל-110 דקות.אורכו המיותר של הסרט מתיש את הצופה.בנוסף מדובר בסיפור לא מעניין במיוחד למרות קאסט השחקנים המרשים.

תחליף מצויין לכדור שינה. לכאורה יש את כל האלמנטים כדי ליצור סרט טוב. שחקנים מצויינים, צילום יפה ,אווירה אותנטית של התקופה וסיפור שאם היה מוצג בצורה אחרת יכל להיות יותר מעניין. כמובן שהאורך הוא גם עקב אכילס וגורם לעייפות תוך כדי הצפייה. ליונל הוא חוקר פרטי בשנות ה-50 שסובל מתמונת טורט. תוך כדי פעילות,הוא עד לרציחתו של פרנק, קולגה שלו שגם גידל אותו ושימש עבורו כמנטור. ליונל ממשיך מאותה נקודה שבה פרנק סיים את חייו ויוצא לחקור את הפרשה שבעטיה פרנק מצא את מותו.החוטים מובילים לבכיר בעיריית ניו יורק שפועל לפנות תושבי שכונות עוני מבתיהם כדי לעשות כסף מפרויקטים שונים. בעניין הזה גם מעורב נושא הגזענות נגד שחורים. במהלך החקירה ליונל מכיר את לורה. בחורה שחורה ונאה שהסיפור שלה קשור לנושא אותו ליונל חוקר. הסכנה בלעמוד מול גורמים עבריינים ואלימים לא תרתיע אותו מלהגיע לחקר האמת ועל הדרך למצוא אהבה. בשורה התחתונה מדובר באכזבה גדולה. יש כאן מתכון לפילם נואר מרתק אבל יש כאן החמצה מול שער ריק. ציון 6.5 בקושי.

סרט טוב ומותח, אבל ארוך מדי ומונוטוני. אדוארד נורטון, שחקן מעולה, גם הפיק כתב וביים את הסרט, וזו דוגמה מצוינת למה לא טוב שתסריטאי הוא גם הבמאי. הוא מתאהב בחומר ולא מקצר איפה שצריך, והתוצאה מייגעת את הצופים. מרוב דמויות גם לא תמיד מבינים מי נגד מי ומה קורה פה. משחק מצוין של כולם.

מותיר את הצופה בעיקר בתחושה של פספוס, זה סרט שהוא *כמעט* מעולה, *כמעט* יצירת מופת, *כמעט* מרגש, אבל בסך הכל הוא לא, לא ולא, הוא מספר סיפור מעניין והוא בסך הכל מהנה אבל הוא לא כל מה שהוא מנסה להיות.

משעמם. יצאנו באמצע

במילה אחת: גרוע. בשתי מילים : לקחו אסופה נכבדת של שחקנים, מוסיקת אווירה מהפנטת ושיחזור תקופתי נהדר של שנות ה-50, זרקו לתוך זה סיפור מבולבל,תסריט משעמם,דמויות שטחיות. והכי בולט,הסרט ממש לא מעניין. חיכינו להפסקה ואז ברחנו עם שליש מהאולם . שליש נוסף זלג החוצה בחצי שעה הראשונה של הסרט. לוותר.