ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

צריך כשרון גדול על מנת לביים סרט ארוך ולהחזיקו כך שהצופים ישארו ערים שלא לומר במתח כך עשה הבמאי דמיאן שאזל שהשכיל לטוות עלילה שנקודת הפתיחה שלה עצובה להפליא מות ילדתו האהובה של ניל ארמסטרונג עקב מחלה והמשכה בהבלחות משפחתיות שבורות ובקריירה הבלתי שגרתית של האב האסטרונאוט שניחן בכשרון יוצא דופן קור רוח ודבקות במשימה חרף ואולי בגלל האובדנים שהוא חווה במהלך הדרך נדמה שהגאונות הבימאית הייתה בעדינות ובמינימליזם שבה מועברות סצנות שאמורות להכביד רגשית לעומת הדגש הרב על ההתפתחות המקצועית של ניל והתפתחות המשימה נחיתת האדם הראשון על הירח וכמובן ניצחון ברהמ במירוץ יש שהסרט מתאר את היכולת של אדם להדחיק את כאביו ואת נושא הבית עד כדי התכחשות והעדפת ההתמודדות בזירה החיצונית כלומר בעבודה ויש שפשוט העדיפות הייתה להתמקד בנושא ההמראה לחלל ועזיבת נושא הרגשות בצד כך או כך בשעת הנחיתה הייתה דממת אלחוט בקהל וההתרגשות עברה לחלוטין לא השתעממתי לרגע חמלתי על אשתו ועל הקורבן הגדול שלה לסיכום מומלץ עדיפות לבעלי זיקה לביוגרפיות היסטוריה לאוהבי טכנולוגיה מדע וחלל לא מותאם לילדים

בתוך ים של סדרות וסרטי טראש מופיעה יצירת מופת ישראלית ששבתה את ליבי שרוכים לא הותירה עין יבשה אחת באולם יש משהו בלהוציא כסף בקולנוע על סרט ישראלי שגורם לנו הישראלים להרגיש שנדפקנו ובכל זאת חשבתי לי למה לא לתרום ליצירה מקומית ובכן נותן בראש לכל חארטה הוליוודית שצצה כפטריה אחרי הגשם משהו בבחירת השחקנים הפשטות והאותנטיות של חיי הדמויות והתפאורה המוסכית פשוט עובד פה אוטיסט מבוגר שמתייתם מאימו ומוצא עצמו ללא מגורים נאלץ לגור עם אביו שנטש אותו ואת אימו בגיל צעיר ולא שמר על קשר אף אחד לא שש פחות מהסידור הזה מאשר האב שבעצמו חצי מתפקד על הדרך ולאחר שדורכים על לא מעט דרדרים הם מתאהבים ולומדים אחד על השני לא קלישאתי ולא בנאלי דרמה יומיומית שנוגעת בחיים בלי יפהפיות בלי סקס ובלי אלימות כמעט פנינה תרבותית שרוכים הדברים שנראים הכי קלים אינם בהכרח כאלה