ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

למי שיש קושי לשבת שעתיים פלוס מול המסך בלי הפסקת שירותים, לא כדאי לראות את הסרט הזה בקולנוע. אפשר גם לצאת באמצע לכמה דקות, לא מפסידים איזו תפנית משמעותית בעלילה. הסרט מתאר את מלחמתם של האפרו אמריקאים בגזענות בדרום ארצות הברית באמצע שנות ה-60 במאה ה-20. מרטין לותר קינג מוביל את המאבק הזה. הם נלחמים גם באזרחים הלבנים הגזענים שלא רוצים לתת להם שיוויון זכויות וגם בנשיא ובחקיקה נגדם. חשוב לראות. מומלץ.

זה לא סרט שאפשר לכתוב עליו - נהניתי ממנו. הוא לא כיפי ולא לשם הנאה. אני נהנית לראות את ג''וליאן מור בתפקיד הראשי. הסרט עצוב ומרגש. נוגע ללב. מעניין. הנושא מעיק ולא חדש. גם הסרט הרחק ממנה של שרה פולי מספר על דעיכתה של חולת אלצהיימר, אבל מבוגרת יותר. כאן אליס בת 50, עובדת כמרצה לבלשנות, אם לשלושה ילדים, נשואה לאיש אקדמיה. חיה חיים בריאים, רצה, אוכלת, עובדת, מרצה. המחלה פוגעת באיכות חייה, נוגסת בשלמותם. מומלץ לאוהבי ג''ליאן מור. לא כדאי ללכת רק בשביל לראות את אלק בולדווין כי אין לו הרבה דקות מסך.

סרט זה הוא החלק השלישי בטרילוגיה של האחים אלקבץ שכולל את 'שבעה' ואת 'ולקחת לך אשה'. ראיתי אותם לפני כמה שנים, אני לא זוכרת הרבה, מלבד סצינה אחת בקושי בכל סרט, אבל יש לי את שניהם בבית. בכל אופן, אתם חייבים וחייבות לראות את הסרט הזה, כיהודים, כישראלים, כנשים, כגברים. בלי פופקורן. ללא מין, ללא עירום. ויויאן אמסלם מנסה להתגרש מבעלה אבל הוא מסרב לתת לה גט. הוא אומר שהוא אוהב אותה אבל הוא עושה לה את המוות. הוא לא משחרר אותה. היא לא גרה איתו, היא לא חיה איתו, הוא לא מדבר איתה, הם לא מגדלים את הילדים ביחד, הם לא עושים סקס אחד עם השני או עם אנשים אחרים והוא פשוט לא נותן לה להמשיך בחייה בלעדיו. הם מתדיינים בבית דין רבני במשך שנים ולא מתקדמים. נפגשים שם שוב ושוב עם אותו צוות פוסקים מזוקנים שמתייחסים לאישה כנחותה מהגבר, מחטטים בעניינים לא להם, לא משחררים, לא באים לקראת, לא מקלים. אסור להתחתן כדי לא להתגרש ברבנות. סרט שמשניא עלייך את היהדות, לא שבאתי מאהבה אליה. דת זה דבר מיותר שגורם למלחמות מיותרות. ללא פופקורן, ללא מין, ללא עירום..

לקחתי איתי לסרט הזה את הידיד המרתוניסט שרץ לאחרונה במרתון ברלין, רציתי לקבל ממנו פרטי טריוויה רלבנטיים תוך כדי צפיה, זו היתה עבורו הצפייה השלישית בסרט. זה סרט חמוד לדעתי. לא יוצא לי לצפות בסרטים גרמניים כמעט, אני לא אוהבת לשמוע את השפה, אבל בסרט הזה לא סבלתי מזה, זה לא סרט שואה, אין נאצים. זוג קשישים עוברים לדיור מוגן, היא חולה, הוא רוצה להרגיש שהוא עדיין לא מת ומחליט לחזור ולעשות את מרתון ברלין. הוא מתאמן, היא מאמנת אותו, הבת שלהם לא תומכת, הצוות המטפל לא תומך. אני מאמינה שאם הייתי צופה בסרט לבד בבית, הוא לא היה מצליח להחזיק אותי מרותקת למסך, אבל יש מעט מאד סרטים שכן. צריך לבוא עם סבלנות ולדעת לקראת מה הולכים. סרט על קשישים דובר גרמנית, זה לא לכל אחד.

הונגריה, 1944. התאומים נלקחים על ידי אמם לסבתם בכפר. אנשי הכפר לא אוהבים אותה, מכנים אותה 'המכשפה'. היא לא נחמדה, לא מפנקת. הם צריכים לעבוד קשה בשביל האוכל שלהם והיא גם מכה אותם. אביהם נתן להם מחברת וביקש שיתעדו בה כל מה שעובר עליהם. הם עושים זאת מדי יום. התיעוד במחברת מרתק. הם מחשלים את עצמם כדי לשרוד. שום דבר לא כואב להם, רק הפרידה זה מזה. הם גדלים ומתבגרים, מתפתחים ומשתנים. סרט קשה על החיים בזמן המלחמה. הסרט מבוסס על ספר באותו שם. לא קראתי אבל מתכוונת לקרוא. אני אוהבת סרטים קשים.

סרט יפה, עצוב, מרגש, גרם לי לבכות. ילדה קטנה שההורים שלה לא רוצים אותה, שהקריירה שלהם יותר חשובה להם ממנה. התסריט מבוסס על ספר שנכתב לפני עשרות שנים מאת ג'יימס ג'ויס, כמדומני, אבל מותאם גם לימינו. מומלץ!