ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

אכזבה גדולה. סיפור באנאלי להחריד, משחק גרוע, צילום משעמם. מה שמציל את הסרט אלו קטעי נגינה נפלאים שלא בדיוק מסונכרנים עם מה שנעשה על המסך. בקיצור: אפשר לוותר ולשמוע קטעי מוסיקה לפסנתר ממקור אחר

הביקורת בעיתונית היתה ממוצעת אבל אני נהניתי מכל רגע. גם מהסיפור עצמו , גם מתמונת התקופה שבה כולם ריגלו אחרי כולם. שעתיים של הנאה.

מצטערת- התאכזבתי. שום דבר לא נראה לי ריאלי בסרט הזה. לא אולם ההרצאות הענק, לא התנהגות המרצה,לא ההשקעה שלו בתלמידה ולא השינוי שהיא עברה בזמן כה קצר. (פיגמליון?). אפשר לצפות בסרט כמו בכל אגדה או סיפור יפה אבל אמינות אין כאן.

מצטערת, לא שותפה לסופרלטיבים שהסרט הזה קיבל. סיפור החיים של טוניה הארדינג. מחליקה מוכשרת עם סיפור חיים לא קל. משחק טוב של דמות האם ה"מרשעת". משחק בינוני של יתר הדמויות. אין שום דבר מיוחד בבימוי ובצילום. אפשר לחכות להקרנה בטלוויזיה וברשתות.

לא אהבתי את הסרט. מי שלא מכיר את הפרשה על כל פרטיה לא יבין כלום. צילום אפל. חלק מהשחקנים לא משחקים טוב. לא ממליצה.

אני לא מסכימה עם אף מלה של המבקר. ראיתי את הסרט אחרי שצפיתי בסרט הדוקומנטרי אודות חנה ארנדט. הסרט הנוכחי החייה עבורי את הקטעים הדוקומנטרים וגם הסביר לי את אותם קטעים שאותם הבנתי פחות (כמו ה"אנטי" נגדה אחרי מה שפרסמה בעקבות משפט אייכמן) גם אם הסרט לא מדוייק במאה אחוז זהו סרט שמאיר לנו צביונה של תקופה ומסביר לנו את עקרונות הפילוסופיה של חנה ארנדט. אני נהניתי מכל רגע!

מה קורה כשהבת בת ה-30 חוזרת לגור עם אמא- ולאמא כבר חיים והרגלים משלה? סרט כיפי עם כמה רגעים מעוררי השראה על יחסים בתוך המשפחה. הסוף דימיוני לחלוטין אבל זה לא מפריע. שימו לב איך בארוחה צרפתית משפחתית לא מוותרים עליין טוב ועל מגש גבינות. מהנה!

אני לא יודעת מה הביקורות רוצות- אני נהניתי מכל רגע. סיפור טוב, משחק טוב, מתח לאורך הסרט. מה עוד צריך? ולמה צריך להשוות כל סרט ל"קזבלנקה". "קזבלנקה" היה טוב לתקופתו. היום הוא די משעמם. בקיצור- לכו לראות!

סרט חמוד ומהנה. רמת המשחק אינה שווה וחלק מהנשים לא הרשימו. לעומת זאת הגברים בסרט שיחקו היטב. מיועד לכל מי שרוצה שעה וחצי של בריחה מטרדות היום יום. לשבת באולם ולהנות !!!

התאכזבתי מאד מהסרט. הרבה מאד סצינות פסיכולוגיסטיות לא ברורות, סיפור באנאלי, דמויות סטראוטיפיות. התרגלנו בשנים האחרונות לסיפורי מתח מתוחכמים יותר. אפשר לדלג

התגובה הראשונית שלי לסרט- כבר היינו שם! ולא רק פעם אחת!!! ראיתם את הסרט על הקוריאנים שמתקיפים את הבית הלבן?? אז זה אותו דבר רק על לונדון!!! התבנית מוכרת.... שומר ראש של הנשיא שכרגע צריך חופשה או נמצא בחופשה נקרא למשימה אחרונה.... הענינים מסתבכים בגלל פעולת טרור מורכבת.... אנשי המימשל חסרי אונים... ושומר הראש נלחם ב100 או 200 חבלנים חמושים ומציל את הנשיא. נכון שהייתם שם כבר? האם נהניתי? מחצית מהסרט כן בגלל המתח "שלפני" ותאור פעולת הטרור. בחצי השני היו רק יריות ומסדרונות ועוד יריות ועוד ריצה במסדרונות והמון הרוגים. הרמקולים ב"סינמה סיטי" לא איכזבו ורעשו ללא סוף והמזגן קירר מדי. כשיצאתי בשבע מהקולנוע והדלקתי את הרדיו ברכב היה עדכון על הפיגוע בטיילת של ת"א. ...וחשבתי לי- איך זה שאנחנו נהנים מסרטים על פיגועים? מה? חסר לנו??

דומני שהקולנוע הישראלי מצא את ייעודו: אחרי תקופת סרטי הבורקס ואחרי סרטי השוטים הארוכים והסמליים הנה הנוסחא המנצחת: סיפור קטן עם רגעים של צחוק ובכי - אן כוכבים גדולים אבל יש אוסף קטן של שחקנים מוכשרים, רגעים בלתי נשכחים של עבודת מצלמה. כך גם "המילים הטובות": סיפור נחמד על משפחה עם סוד, רגעים של הומור וצחוק ורגעים של דמעות בעיניים, עלילה פשוטה אבל ללא רגעים ארוכים של שממון. לכו לראות!!!

לא הבנתי מאיפה המבקרים לקחו את מילות ההתפעלות שלהם מהסרט הרדוד הזה. הצילוצים יפים- גם צילומי הפנים וגם מילומי החוץ. שחקנים טובים אבל- אין שום סיפור העלילה לא פתפתחת לסיפור משמעותי. כך שבשלב מסויים של הסרט - תתחילו להשתעמם.

צפיתי בסרט הצרפתי "יומיים ולילה" הסרט הוא סרט צרפתי-בלגי. זהו סרט אינטימי עם סיפור מרגש. מזכיר מאד את הסרטים הבריטיים שעסקו בקשיי היום-יום של הכורים בבריטניה. זהו סיפור קטן. אין סצינות גדולות. יש הרבה צילומי תקריב של הגבורים הראשיים שעיניהם אומרות הכל. לצופים- שימו לב להשקעה הגדולה של הבמאי בבחירת אתרי צילום של עיירת פועלים שיכולה להיות בכל מקום - בתאור הדירות הקטנות של הפועלים- בשימת לב לתלבושתה הפשוטה של הגבורה. סרט "סוציאליסטי" קלאסי.שמדגיש את הבדלי המעמדות בעולם המודרני. לנין היה גאה. אני נהניתי - חברותי הזילו דמעה.

ההתחלה מבטיחה, ההמשך מאכזב. מדובר על מסעדה הודית למסעדה צרפתית (אין מאבקים כאלו במציאות) . יש גם רומן קטן באמצע שגם הוא לא "מחזיק". רואים בסרט אהבה לאוכל צרפתי או הודי וגם כבוד למרכיבים הטבעיים של האוכל- הירקות מהשוק המקומי. מלבד זאת שום דבר לא אמין. בצרפת המקומיים לא יחליפו מסעדה צרפתית עם כוכב מישלן במסעדה הודית עממית גם אם היא טובה. ולהיות טבח צרפתי ועוד דופר -מודרני לא לומדים תוך יומיים.אבל אם כל זה לא מפריע לכם תוכלו לראות את הסרט ואפילו להנות. להלן מירו הגיע תסריט טוב יותר

הסרט מותח מאד. הקטעים שמראים את העבודה במוקד 911 מוסיפים עניין. אבל מה, שום דבר לא אמין, לא ההפרעה של הפסיכופט ולא הסיום המעצבן. אבל- מי שאוהב להית במתח חשמלי- שילך!!!

ההתחלה מאד מבטיחה אבל בהמשך הסרט לא אמין. הרי ראינו כבר עשרות סרטים על הגיבור שיורים עליו מכל הכיוונים וכלום לא קורה לו- ואיזה יופי- הוא מציל את אמריקה מחורבן. עם זאת- מי שאוהב אקשן מצולם היטב ושעה וחצי שמשכיחה את הצרות שבבית - הסרט מתאים

אני חובבת קולנוע ומרבה לראות סרטים המופקים במקומות שונים.לכן לא הפריעה לי השפה או הגישה שכל כך שונה מסרטים אמריקאים שיש להם קצב מהיר ולעיתים קצב מטורף. יחס עם זאת אני חושבת שהמחצית הראשונה של הסרט איטית מדי ומכיוון שהיא מצולמת בחושך היא אפילו מרדימה.העלילה לא מספיק מפותחת בחלקים של הסרט ולכן גורמת לאי נוחות. מה שמדהים בסרט זה הצילום. הצלם משתמש לאורך כל הסרט בנקודות אור כמו פנסי מכונית או מדורות קטנות כמוטיב מרכזי והוא עושה באת כמעשה קסמים. לדעתי חבל שהסרט כל כך ארוך - האורך לא מועיל לו. זאת חוויה מיוחדת שלא מיועדת לכל אחד.

ראיתי את הסרט רק לאחרונה ומאד התלהבתי. הבמאי יוצר טלאים של אירועים שיוצרים מתח ועלילה- ללא הקצב האופייני לסרטים אמריקאים. אני מאד מבקשת מהצופים לספר מה הם חושבים על הסצינה האחרונה- של מדרגות בית הספר. בראיון עם הבמאי הם מספר שבמיוחד הוא השאיר את הסצינה כנתונה לאינטרפרטציות שונות