ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הסרט, כמו הדמות רובוקופ עצמה, מורכב מ-5 אחוז נשמה והשאר פירוטכניקה ופעלולים. במרחק של קרוב ל-30 שנה מהמקור, הקסם אבד וכל מה שנותר הן דמויות מהונדסות במחשב נטולות הומור. גם הליהוק המרשים לכאורה על הנייר לא מצליח להביא את הסרט לרמת צפייה מתבקשת. לכו רק אם אתם שוחרי נוסטלגיה נואשים או מחפשים אקשן זול. כל היתר יכולים לדלג.

אם תהיתם פעם איך שירה הייתה נראית בקולנוע, אז הסרט כוח משיכה הוא הדבר הקרוב ביותר שתמצאו. דווקא העלילה היא החוליה החלשה של הסרט והיא סובלת מתסמינים הוליוודים כרונים. מצד שני, סנדרה בולוק בתפקיד חייה וקלוני כסייד קיק, יחד עם פס קול מופלא, אפקטים מרהיבים בתלת מימד ובימוי מהוקצע הופכים את הסרט לאחת ההפתעות הגדולות של השנה.

נתחיל מהסוף - הסרט רע. אפילו רע מאוד. ישנן כמה נקודות אור כמו כמה דיאלוגים שנונים, קאסט מרשים ומשחק מצוין של חלק מהדמויות (במיוחד קמרון דיאז), רק שהן לא עוזרות להציל את הסרט מעצמו. וכך, מגלים תסריט בעייתי, בלשון המעטה, ונראה שהבמאי המוערך, רידלי סקוט, נהנה לרחוץ את הסרט באמבטייה של דם והאלימות קיימת שם רק לצורך ובכן, אלימות עצמה. מיותר, אפילו למעריצי הבמאי.

המרענן הרשמי של הקיץ. אמנם החופש הגדול עוד רגע מאחורינו, אבל הסרט הזה מוכיח שגם סרטים קומדיה קלילים שלא לוקחים את עצמם ברצינות יתרה יכולים מהנים ומצחיקים למדי. הסרט גם מצליח לעשות את זה מבלי לרדת לרמת הפיפי-קקה הנאלחת שקומדיות רבות לאחרונה חוטאות בה. כרגיל, העלילה פשוטה וידועה מראש והדמויות שטוחות, אבל שילוב נכון של שחקנים קומיים עם תסריט פשוט ומצחיק הופך את הסרט לכמעט שעתיים של הנאה. ואל תקומו מיד - החלק המסורתי של הפיספוסים מצחיק עד דמעות.

הסרט לא מצחיק, לא מעניין ומתמשך כמו פיהוק אחד גדול. מפתיע כל פעם מחדש איך שחקנים מוכשרים כל כך (וויליס, מירן, מלקוביץ') מוכנים לבזות את עצמם עבור עוד כמה דולרים בסרט מגוחך ופאתטי. כמו שמישהו ציין כאן בתגובות, תראו את ה"בקרוב" של הסרט הוא מכיל את החלקים הכי טובים.

אזהרה! הסרט המדובר, למרות הקאסט המרשים לכאורה הוא מתחת לכל ביקרות בלשון המעטה. התסריט, האמור להיות מבוסס על סיפור אמיתי, מצליח להרוס כל חלקה טובה של הסיפור. המשחק גרוע ולא אמין וכמות האלימות והתיאורים הגראפיים בסרט מזעזעים. נקודת אור אחת יש בדמות הופעת אורח של השחקנית רבל וילסון (הרווקה, מסיבת רווקות). בר פאלי מופיעה כדמות לא ברורה ובבוודאי תרצה לשכוח את ההופעה המביכה בסרט. סיכום - לא ללכת!

סרט מצחיק, מקורי ומרגש. העלילה, כמו יסוד של קומדיה טובה, מופרכת כמובן. המשחק נהדר ודי בהתחלה, לאחר כמה סצנות הסרט מזכיר לנו איך רגעים אנושיים פשוטים יכולים להצחיק ולרגש בו-זמנית. מומלץ בחום!

מצחיק? לרוב. וולגרי? לפרקים. כדאי ללכת? כן! סרט משעשע, מקורי וקליל. בהחלט משהו מרענן לימי הקיץ הלוהטים.

לכאורה יש כאן כל מה שצריך להפוך את הסרט ליצירת מופת: משחק מדהים, סיפור מרגש, פסקול ייחודי, בימוי יוצא דופן. שום דבר מזה לא מחזיק בסרט עצמו. התסריט הופך מרגיש ונוגע להזוי ומבולבל, הצילום שנעשה במצלמת כתף גורם לתחושה לא קלה אצל הצופה והמראות הקשים לא מומלצים לבעלי קיבה רגישה. הפסקול שמיועד לבנות מתח ודרמה חוזר על עצמו בצורה מכעיסה ומונוטונית, רק המשחק הנפלא של הילדה בת ה-5 מנצנץ לטובה. וכמו שציינה מישהי בפניי את דעתה על הסרט - המשחק של הילדה טוב, כל השאר לא.

אכן, סיום קלאסי לטרילוגיה המהוללת. אמנם התסריט איו חף מבעיות שעשויות לעורר תהיות, אך נולאן יצר סרט שמכבד את הרמה הגבוהה שהפגין בשני קודמיו לטרילוגיה. הסרט נפלא, מעורר המון השראה וגם הסוף, המתבקש, נעשה מבלי דביקות יתרה. מומלץ מאוד.

סרט בינוני ואף למטה מכך מבית מדרשו של וודי אלן. גם הקאסט המפואר נסחף בבינוניות ולא מצליח להרים את הסרט מהקרשים אליהם הוא נוחת בצניחה חופשית. התסריט מופרך, הדיאלוגים המביכים עד להחריד מופיעים ביחס הפוך למספר ההברקות שהיו בקושי, הבימוי גרוע. נקודת האור היחידה היא הופעתו של רוברטו בניני שמצליח כמו תמיד בקומדיה איטלקית להיות מבריק כמו כתם של שמנת מעל הפסטה. בשורה התחתונה, ממש לא חובה. גם לא למעריציו השרופים של היוצר.

מה כבר אפשר להגיד אחרי כל-כך הרבה תגובות? פשוט קולנוע (צרפתי) במיטבו. אם לא ראיתם עד עכשיו, רוצו לראות.

המכונאי הוא למעשה צ'ק ליסט של קלישאות שהייתם מצפים לראות בסרט פעולה. גיבור טרגי? יש! נבל מדופלם שימכור את אמא שלו בשביל עוד כמה דולרים? יש! סייד קיק? יש! סצנת סקס עם קצת ערום? יש! ראשים מתפצפצים וסצנות יריות מסמרות שיער? יש! טוויסט קטן בעלילה והפי אנדינג? גם יש!. לכאורה לא משהו שלא ראיתם בעבר והבמאי יודע את זה. בגלל זה לא תקבלו שום הנחות ואת מה שהזמנתם - אקשן טהור ואיכותי לא תפסיקו לקבל מתחילת הסרט ועד סופו.

כשיצאתי מהסרט התחושה הייתה מעורבת. מצד אחד אין ספק שכמה מסצינות האקשן, ובראשן מלחמת אופנועי האור, מביאות את הויזואליות הקולנועית הממוחשבת לשיאים שטרם נראו על המסך. מצד שני העלילה לא מצליחה להדביק את הפער ונשרכת אי שם מאחור. הופעה לא משכנעת של ג'ף בריג'ס, חורים בתסריט וטקסטים מביכים פוגמים בהנאה שהסרט היה יכול לספק.

אחד הסרטים הטובים השנה, אם לא הטוב שבהם. בביצה של סרטים ממוחזרים, דרמות עייפות וקומדיות בינוניות הסרט הזה בולט באיכותו מעל כולם.התסריט, הבימוי והליהוק נהדרים. אין ספק שהעלילה תשאיר אתכם דבוקים למסך בהנאה.

אין הרבה דברים טובים שאפשר לומר על הסרט. עלילה מגוחכת, תלושה וצפויה מראש. המרווחים בין הרגעים הלכאורה קומיים הם תהומיים, הקאסט חלש. ז'אן רנו בתפקידו הפאתטי ביותר. לסיכום (אם זה לא היה ברור עד כה) מדובר בסרט סתמי ומיותר.

אולי כדאי להתחיל מהסוף - קומדיה הסרט הזה הוא לא!. מדובר בדרמה, עם סיפור עצוב למדי. מה שחבל הוא שהשחקנים אינם מצליחים להחזיק היטב את העלילה. למרבה הצער לא רק באשמתם - התסריט גם הוא מותח את סבלנות הצופים עד כדי חוסר אמינות בחלק מהסצנות. מומלץ רק לפרנקופילים מושבעים וחובבי דרמות בנשמה.

בראד בירד עושה את זה שוב. אחרי הסרט הנפלא The Icredibles נדמה היה שסרטו הבא לא יצליח לעמוד בציפיות הגבוהות שנוצרו, אבל בירד מצליח להתעלות מעל עצמו והוא לוקח, מה שנראה כחיבור בלתי אפשרי, אוכל גורמה ועכברים ומשלב אותם יחד לסיפור מרתק, שובה לב ומרגש מבלי ליפול לדביקות סכרינית האופיינית לתסריטים מהסוג הזה. ההנאה בסרט מובטחת לכל מי שחצה את גיל 5 וטרם הגיע ל120. טיפ קטן לסיום, אל תאחרו לסרט ובשום פנים ואופן אל תחמיצו את הסרטון הקצר של פיקסאר לפני הסרט. עניין שהפך כבר למסורת ובכל זאת הם מצליחים בכל פעם להגדיר מחדש את המושג גאונות.

אנטוני הופקינס בתפקיד האינטיליגנט שמבצע פשע אכזרי ומהתל בשלטונות לאחר שנתפס. אם זה נשמע לכם מוכר עשו לעצמכם טובה וותרו על הסרט הזה, המקור היה הרבה יותר טוב. העלילה עצמה צפויה ושגרתית, שוב המשלושלים הנצחיים אהבה בגידה רצח, בעל אישה מאהב. וכמו שטענתי בהתחלה, אתם כבר תקבלו לבד את התחושה שהייתם בסרט הזה קודם והמתח היחיד שהוא יוצר זה של כמה זמן הסיוט עוד יימשך. נקודת אור אחת היא המשחק הנהדר של השחקן הצעיר ריאן גוסלינג שאני בטוח שעוד נראה אותו בסביבה בעוד כמה סרטים. לסיכום לקחת בדי וי די רק אם אין משהו יותר טוב לעשות.

נדמה שפיצול האישיות שהתווה את הקו המוביל בכל הסרטים עד עכשיו, החריף במיוחד. עד היום נשאלה תמיד השאלה מי אני, פיטר פארקר או ספיידרמן. או אם מתייחסים לסרט, האם אני סרט אקשן לקיץ או דרמה עם פעלולים. התשובות החלוקות חיו בשלום אחד עם השני די בנוחיות. בפרק השלישי המרחק בין השניים נהיה כמעט בלתי נסבל. מצד אחד האפקטים וסצינות האקשן נפלאות ויותר גדולות מכל מה שראיתם עד היום. מצד שני הדרמה מאחוריה גוזלת זמן מסך יקר והסוף איטי וארוך להחריד. נקודה ששווה ציון היא הופעת האורח של הנפלאה של ברוס קמפבל כמלצר צרפתי. תענוג.

40 תגובות לפניי כבר אומרות פחות או יותר הכל. מה שאני ממליץ למי שעדיין לא ראה את הסרט, זה להיכנס לאינטרנט ולקרוא קצת על ספרטה והתרבות הספרטנית לפני כן. זה בהחלט שופך אור אחר על הסרט וכמה מהמוטיבים המופיעים שם כגון הגלימות האדומות, לוחמים ללא שריון גוף, הבוז לחיצים וכולי מקבלים משמעות עמוקה יותר לאחר ההבנה שבשימוש שלהם. בסהכ סרט שעשוי מצוין, אמנם נוספו לו לא מעט קשקושים הוליוודיים למשל המלך הפרסי והיצורים שנלחמים עבורו, אבל הוא מהנה לכל אורכו ומומלץ בחום.

אל פאצינו מצליח ליפול לתוך מלכודת. לא, זה לא עוד ספוילר מתוך הסרט, הכוונה שלי היא בהסכמתו להשתתף בסרט מותחן שכמוהו ראינו כבר הרבה בעבר. העלילה שגרתית עד כדי סתמית, הטוויסטים ה"מפתיעים" ממתינים בפינה וקופצים על העלילה כאילו השביל להפתיע, אבל גוררים אחריהם פיהוק ארוך. בכל אופן רק אם המטרה שלכם היא לשרוף עוד שעתיים בקולנוע או שאתם ממועדון המעריצים השרופים של פאצינו, לכו לראות.