סרט מרגש עשוי בחוכמה על אהבתו של רקדן צעיר לרקדן אחר בלהקת המחול של גאורגיה. בימוי מאופק שמצליח לזקק את רכבת ההרים הרגשית המוכרת, שנעה בין התרוממות רוח לריקנות מוחלטת, כשמעל הכל מרחפת מועקה גדולה: החשש להתגלות
מעולה!
השחקנים מצוינים, הצילום טוב, אבל לצערי מעבר לזה משהו לא ממש "מחזיק" בסרט - הדיאלוגים לא טובים, ההתפתחות לא ברורה, משהו חסר. שווה לראות בשביל המשחק, אבל צריך לבוא עם ציפיות לא גבוהות מבחינת הסרט עצמו.
סרט עדין ומרגש מאד, מליסה משחקת מעולה וגם שאר השחקנים מצוינים. צריך לצלוח את האיטיות של הסרט, וזה כן סרט "למיטיבי לכת" קולנועי, אבל אני מאמין שיש הרבה שיצאו עם הערכה רבה לסרט. וגם ההצגה של לסביות כדבר שאינו מרכז הסיפור ומוצג בנונשלאנט היה יפה.
סרט מעניין שמכניס אותך לאווירה של תקופה אחרת. השחקנית הראשית מהפנטת. סרט שונה, בטוח לא הטעם של כל אחד, אבל אני נהניתי מאד.
המוזיקה מעולה וסוחפת, והסרט עשוי טוב - אבל אי הדיוקים והבריחה מלגעת בנושאים חשובים בחייו של פרדי באופן ישיר ומיצי, בעיקר נושא הנטייה המינית שלו
הצילום מהמם והצבע רך ונעים, אבל משהו לא כ"כ זרם ולצד רגעים שכן היו מעניינים ומרגשים אחרים הרגישו לא ברורים ואיטיים.
הסרט מאד מושקע מבחינה ויזואלית, אבל מפוספס בענק. עלילה קלושה, דיאלוגים רדודים, אירועים לא הגיוניים שלא נבנית מספיק תחושת "פנטזיה" כדי לזרום עם הסרט, וככל הנראה בימוי לא מספיק טוב.
הרעיון הבסיסי טוב, יש סצנות מרהיבות ומאד מהוקצעות - ובכל זאת משהו בסרט לא מתחבר לכדי משהו אחד קוהרנטי. אולי זו המטרה, אבל שעתיים ומשהו של זה - יותר מדי בשבילי. 7 זה בגלל האמצעים האמנותיים שהם באמת טובים.
הסרט נשאר איתי ימים לאחר מכן, ולו בגלל היכולת שלו להעביר עבורי מורכבות שאמנם ניתן לומר שעושה הרבה חסד לטוניה (ולכן לא פלא שהיא אוהבת את הסרט...)אבל עדיין גרם לי לחשוב הרבה על המציאות אליה אנחנו נולדים ומה נתון לבחירה. בעיקר המורכבות הזו מאד מעציבה, אבל גם מחברת למציאות, ולכן ממש אהבתי את הסרטא. משחק מעולה במיוחד של אליסון ג''אני בתור האם. ממליץ בחום לחכות לקרדיטים ולראות עד כמה מה שנראה בהתחלה כהגזמה של המציאות הוא לפחות בחלקו מראה מעניינת ודומה למציאות. הדבר שהפריע לי בתחילת הסרט נוגע לזכויות בע"ח וקשור למעיל פרווה ואופן הפקתו... אבל אצא מנקודת הנחה שכסרט אמריקאי המחויב להסכמים שונים, כנראה שלא מדובר בפגיעה ממשית... הלוואי.
סרט מצוין, מטלטל ומיוחד. ראשית - מאד לא צפוי. לפי הטריילר ציפיתי לסרט פסיכולוגי צפוי ומיינסטרימי (במובן החיובי של המילה), והופתעתי בהיות הסרט ביזארי, אם כי בטעם ממש טוב - או שאוהבים או שלא. הצילום נפלא, ממש, ובעיניי הרבה מהסרט זה הצילום האיכותי.
הרעיון מצוין, השחקנים טובים מאד והצילום אחלה - אבל לצד זה התסריט/ ביצוע סופי לא היו אחידים - רגעים מצוינים לצד רגעים שנראו מוגזמים. עדיין, על הרעיון ועל זה שהסרט גורם לחשוב - כן נראה שכדאי לראות. ייתכן גם שהגעתי עם ציפיות גבוהות כי המליצו לי על הסרט, וציפיתי לסרט קצבי יותר.
סרט מעולה שהופך את הבטן. אני מתלבט מה לכתוב ואשתדל שלא לעשות ספוילר: דווקא המצבים והדיאלוגים החוזרים בסרט הופכים אותו למציאותי, כמו אגרוף בבטן לכל מי שחווה זוגיות שהיו בה סימני אזהרה בתחילה ובכל זאת המשיך עם הקשר עד הסוף המר הידוע מראש. משחק נפלא של ברקו וקאסל. לאוהבי הז''אנר כמובן - סרט אירופאי כשהעלילה בו לא מובנית וההתקדמות לא מהירה.
סרט מאד מעניין, שחקנים מצויינים, ובאמת נהניתי, אבל - הסרט מעט איטי (היה מעניין יותר לראות סרט על חייו. סרט שסובב רק סביב פסיכו וברמת הלא-כזה-עמוק שבו ננגע כאן, הוא חסר), והיו כמה דברים שפחות אהבתי, כמו הסגירה בסוף הסרט, והיו הרבה דברים מרומזים שהיה מעניין מאד לגעת בהם ולהיכנס אליהם יותר. בכל אופן, גרם לי לרצות לקרוא על היצ'קוק ולחזור לראות את פסיכו והציפורים :)