ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

אוך, איזה סרט מיותר! דיאלוגים וודי-אלניים קלושים ורדודים, בלי כל חידוש, לא מצחיקים ולא מעוררים שום מחשבה. וגרוע מכול - מה שהיה נחמד ומשעשע כשוודי אלן עצמו שיחק, ממש לא משעשע כששחקן אחר נכנס לנעליו. בקיצור, פשוט סרט משעמם, שאין שום טעם לטרוח לראות אותו.

מאכזב מאוד... יוסף סידר לקח חומרים משובחים (שחקנים מופלאים, צילום נהדר, עלילה בעלת פוטנציאל דרמטי גבוה) ובכל זאת הקדיח את התבשיל... בראש ובראשונה, לא ברור מה מניע את הדמויות ומדוע הן פועלות כפי שהן פועלות. לדוגמה, מדוע האב כל כך מסוגר ומנוכר בתוך משפחתו אך חביב מאוד כלפי אישה אחרת? מדוע הבן אוריאל מתנהג באצילות נפש כלפי אביו אך באכזריות כלפי בנו שלו? מה חושבת האם על המתח בין האב לבן? איפה היא נמצאת רגשית בכל הסיפור הזה? מי היא בכלל אשתו של הבן ומה מניע אותה? וכן הלאה - הדמויות נשארות סתומות לחלוטין. כמו כן לא ברור מהו המסר של היוצר. מה ביקש לומר לנו? דומה שלסרט אין שום קול תת-קרקעי של מספר בעל דעה והשקפה שאותן הוא מבקש לחלוק איתנו. בקיצור, סידר יצר אוסף של פנינים קטנות שלא מתחברות לכדי שרשרת.

קומדיה נעימה ומהנה מאוד. עשויה בעדינות ובטעם טוב.

מתברר שהסרט "מגיב" למעשה על סרט קוריאני משנת 1960 (שנקרא גם הוא The Housemaid, אפשר לקרוא עליו בוויקיפדיה באנגלית.) לדעתי, צריך להכיר את הסרט המקורי כדי להבין את הסרט הנוכחי. מכיוון שלא הכרנו, יצאנו ממנו בתחושה שלא הבנו את המסר של הסרט (לא מדובר על סתם מותחן). מבחינה אסתטית הסרט עשוי יפה מאוד, שחקנים טובים. אבל כאמור, נותר לא ברור כשלא מכירים את הגירסה הקודמת.

יופי של סרט. רוטמן עושה עבודה נהדרת (היו צריכים לדבר בעיתונות עליו ולא על מושונוב...). היה אפשר לעדן טיפונת את התסריט (בבחינת כל המגזים גורע), אבל בסך הכול - הנאה רבה מהמשחק המעולה, מהצילומים היפהפיים, ומהסרט כמכלול.

סרט קטן, יפה ונעים. מקסים במיוחד בשל האופן האוהב שבו מצולמת הזיקנה, הפנים המקומטים, המוכתמים. פעם ראשונה שאני רואה בקולנוע את הזיקנה כמשהו יפה ו"לגיטימי", את האדם הזקן כאדם יפה ואהוב.