ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט משובח! משחק מצוין, נושא מרתק, סיפור אנושי אוניברסאלי. לכו לראות!

סרט טוב, משחק מ ע ו ל ה !!! שלראות אותו תוך כדי הצצה להודעות עדכון מהעולם החיצון על אזעקות ויירוטים, מקבל משמעות עמוקה יותר - המציאות הכואבת, אטימות של מקבלי החלטות, הבלחות אנושיות - הכל מתערבב לכלל סרט ראוי שיושב על פלאטפורמה של לה - קארה - אבל אלי - דיבר עברית.

סרט חמודי - מתוקי, עשוי נהדר, שחקנים טובים, הומור אהוב עלי, ג'אנר שעובד עלי קבוע - דמעות והנאה צרופה מהקיטש הכי נהדר של החיים - לא לפספס.

כן, מומלץ ביותר! וודי אלן האדיר מפגיש אותנו עם ה"כלום" העגמומי שבו נותרת ג'סמין (בלנשט – לאוסקר!), לאחר שמקולפת מקשרי המשפחה החלולים שלה – האל (אלק בולדווין) – בעל מחזיק, שלא ממש מחזיק..., מהשאנל ומשאר עיטורי הסטאטוס החברתי שקישטו את חייה בפארק אוויניו. כל זה מתעצם כשפוגשת את אחותה – גרושה + 2, אורזת שקיות בסופרמרקט, שלא מלקקת דבש, אבל מוצאת דרך לחיות בחלקת אלוהים הקטנה שלה בסן פרנסיסקו. זנקס ווודקה – לא ממש מצליחים לתווך לג'סמין את המציאות, והיא נותרת באמצע החיים, באמצע הרחוב, באמצע ה - כלום...עם זכרונות מחיים עלאק טובים, שאולי היו מאז ומתמיד "כלום" אבל מצועצע ומשוחק היטב...רוצו לראות אותה!

פשוט סרט לא טוב. עשוי רע! מפספס את הסיפור!

יופי של סרט! נקודת המבט של מייזי - מאפשרת להתבונן מעיניה של הילדה על החיים ועל מה שהם יכולים לתת או לחסוך.

עוד סרט הקורא תיגר על העולם ההוליבודי, בחדותו, אנושיותו, תמציתיותו. מותיר מקום "לא לעוס" המכבד את הצופה. הסרט מאפשר לפיסת חיים אפיזודית והזויה להפוך למציאות קרובה הניבטת ממסך ההקרנה. מיעוט המילים והסצנות האיטיות - ממקדים להתכנסות בהפכים המתקיימים זה לצידו של זה: הקשיחות והרכות, "בשר הגוף" ורוח האדם, שפיפות הקיום וחיוך האושר. משחק מעולה! סרט טוב שנשאר למחרת. מומלץ!

משחק, בימוי וסיפור טובים, ומעבר, יש כאן עניין שחוזר בסרטים האחרונים שצפיתי בהם, נזכרת כרגע ב"האשה ששרה", עוד סרט לא קל לצפייה ומומלץ מאד, והוא, משמעות אמירת אמת "קשה" ככל שתהיה, לילדים. הסרט, מעבר לערכו ההיסטורי, עוסק בהתמודדות עם ה "אמת", ומשמעותה עד שמעצבת את הזהות האישית. מי אני באמת? האם הייתי אחרת לו ידעתי את כל האמת אודותי? הייתי צריכה אולי לפתוח בעיסוק המרכזי שאליו שולח הסרט את הצופה – מה קורה לאנשים במלחמה אכזרית ובעקבותיה. בהוקעה ששולח הסרט לצרפתים בדמות השוטרים הצרפתים, ולא הנאצים, ששולחים את יהודי צרפת למחנות הריכוז וההשמדה, או בהצגת היות בקרבם גם "אנשים טובים" בדמות המשפחה שמחבקת את שרה אל חיקה, ושאר הדמויות הצרפתיות המניעות אותנו לעסוק בשאלה, מה היה באמת יחסם של הצרפתים לקורבנות היהודים ולצורר הנאצי. הייתי אולי צריכה להציף את הפינג פונג הבין דורי המעניין העוסק בבורות ובניכור הרגשי של בני הדור הצעיר. בחרתי להדגיש את המחשבה שהותיר בי הסרט מאז סיום הצפייה בו, הטלטלה שעוברות הדמויות בעקבות התמודדות עם האמת שלא ידעו. לכו מוכנים לסרט לא קל לצפייה אבל בהחלט מטלטל וראוי.