ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הסרט שלעצמו מעורר תהיות אקזיסצנטיאליסטיות על החיים ככלל ועל מעמד הביניים בפרט. בימים אלה בהם אנו עומדים לפני מלחמת קיום חשבתי על קיומן של הדמויות בפני הכוח המשתק של הבגידה. מי מאיתנו לא חש יותר מפעם את היצריות המינית המבעבעת כמו ענבים בבציר טוב כמו שירו של יונה וולך. ומי מאיתנו שאינו נמנה עם מעמד הביניים חשק גם בדבר מה עד כי היה מוכן להקריב את עצמו על מנת לספק את יצרו. כך גם במהלך הסרט ביקש פושט יד שישב עימנו קהל הצופים וביקש לצאת מן האולם לכמה רגעים.התנצל, הקים שורה שלמה והותיר אחריו ריח צחנה של שתנן מהול באלכוהול. לאחר דקות מספר חזר אותו ברנש כשבידיו חטיף שוקולד מסוג "פסק זמן". הבגידות, צרותיהם של זרים וסצנות החורף אשר מעוררות ערגה בכל אדם שגונח ומזיע תחת נטל החיים המייגעים בקיץ הישראלי עוררו אצל פושט היד מאנצ'יז למשהו מתוק כנגד המר שראינו בסרט. לא זאת ועוד צופים רבים טרחו לארוז מהעוד מועד סוגי מזונות שונים החל בפריכיות אורז וכלה בקופסת פלסטיק מהבילה עם ריח חמין עיראקי העשוי מגרגירי אורז. אני מברכת על כניסתו של החוק החדש שלא מאפשר לגופים הגדולים לכבול אותנו למזנוני המזון היקרים.