שלום אורח/ת
התחבר/י או הירשם/י
חפש סרט
כתבו ביקורת
למזוכיסטים בלבד. סבלתי שעתיים סבל מהגיהנום. נראה כאילו שהבמאי רצה לעשות הכל, אבל הכל, כדי להראות אמנותי, והצילומים אכן נהדרים, מבלי לבחול בשום אמצעי כדי ללחוץ על בלוטת הסבל של הצופים. איך אפשר לצאת מסרט כזה ולהגיד נהניתי? הרעש, הדפיקות, הקללות, ההתנהגות הקיצונית, חוסר האמינות בעלילה (מה פתאום השכנה עוזבת את בתה ועוברת לבית המשוגעים הזה?) גרמו לי לשבת כל הסרט ולסבול. רציתי להרוג מישהו (אם לא את הילד המזעזע) ושלא יקפצו לי פה יפי הנפש. המוסיקה בסוף, כינורות חורקים ותופים מחרישי אזניים יחד עם ריצה מטורפת וסלואו מואשן היו קטע אחד יותר מדי. כך עושים סרט על אהבת אם? אוקי, האמא היתה מקסימה והאהבה שלה היתה מדהימה אבל למה להתחכם ולענות את הצופים? למה??? מומלץ בחום למזוכיסטים ולאנשים שאוהבים שעובדים עליהם.
