לא היו לי ממש ציפיות לפני שראיתי את הסרט הזה, זה היה בשבילי 'פרויקט הביניים' של נולן בין האביר האפל להמשכו, אבל אינספשן מציב את נולן בדרגה אחרת של בימוי, נעלית יותר מממנטו, אינסומניה, באטמן מתחיל, היוקרה והאביר האפל - אינספשן זו יצירת-המופת של כריסטופר נולן, שממשיך לקבוע לעצמו את הרף מחדש מסרט לסרט. המשחק בסרט מצוין, מצד כל השחקנים, וקשה להחליט מי יותר גונב את ההצגה מדיקפריו - אלן פייג', גוז'ף גורדון-לוויט, טום הארדי, קיליאן מרפי, או אפילו קן ווטאנבי. אני לא אומר שדיקפריו רע בסרט, להפך, הוא מעולה, אבל כל שחקן בסרט משחק מצוין שקשה להחליט מיהו הבולט מכולם. לכל האומרים שהסרט מסובך - הוא לא, הוא מתוחכם ויש הבדל בין המשמעויות. מאוד קל להבין את הרעיון ואת עלילת הסרט, אבל מעט יותר מסובך להבין את הדקויות והפרטים הקטנים שהופכים את הסרט להגיוני, למרות היותו סרט מד"ב. נולן חשב על הכל, בתור סדרן ראיתי את הסרט עשרות פעמים, ואין בו חורים, אם ישנו חור אז יש פרט אחר בסרט שמכסה עליו. האפקטים מדהימים (קרב המסדרון באפס כבידה מרשים ביותר), הפסקול נפלא (הטוב ביותר של האנס זימר עד היום) והסוף מהפנט, בגללו חלה רוב הסנסציה סביב הסרט ולדעתי זו האחת מהסיומות היותר טובות שראיתי לסרט. בקיצור - סרט חובה, אחד מסרטי המד"ב הטובים בעשור (מאז מטריקס, זה בטוח), אם לא אי-פעם. שלא נדבר על העובדה שלהוליווד כבר נגמרו מזמן השפנים מן הכובע - נולן עושה נס ושולף את המפלצת שלו מהכובע, סרט הוליוודי איכותי בתקופת-יובש.
אליעד טלמור (18) | 25/09/2010 17:07:34