ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הסיפור הוא בהחלט נקודת החוזקה של הסרט אך גם נקודת התורפה (היחידה) שלו, כדי להבין באמת את העולם שבונה שמאלאן בגלאס וכדי ליהנות מהמורכבות וממלוא הפוטנציאל של הסיפור בסרט יש להכיר מראש את הבסיס למה שקורה ב"בלתי שביר" משנת 2000 ואת "ספליט" מ-2016. מבחינה ויזואלית וגם מבחינה קולית הסרט עומד על גבול האומנותי, כמות וסוגי השוטים וזוויות הצילום בסרט מגוונים ויצירתיים במיוחד. לכל דמות יש כליי מצלמה ויזואליים שעוזרים להדגיש את מצבה הנפשי, את כוח העל שלה, החולשה שלה או את הסיטואציה שהיא מצויה בה באותו השוט או הסצנה. הסאונד בסרט הוא אלמנט שלא ניתן להתעלם ממנו, כל מכה, כל אירוע משמעותי, כל דבר שאנחנו צריכים להרגיש או לשים לב אליו כצופים בזמן הסרט מונגש לנו דרך אפקטי הסאונד. שמאלאן מצליח כמעט במאת האחוזים לעשות את מה שסרטים כמו ונום או יחידת המתאבדים ניסו לעשות לפניו וכשלו בו, להוריד את הגיבור מהבמה ולהפנות את הזרקור אל הנבל. עיקר הסרט סובב סביב דמויותיהם של סמואל ל. ג''קסון וג''יימס מק''אבוי ומסביר לנו איך מתפתח נבל, מה הכוח והפוטנציאל שטמון בו ולמה כל סיפור טוב בכלל צריך שיהיה בו נבל.